הקרב על בריטניה

הרקע לקרב היה נצחונות צבא גרמניה על כוחות בריטניה וצרפת ביוני 1940, שבעקבותיהם גורשו הבריטים מאירופה והצרפתים נכנעו. עובדות אלה, נוסף על נצחונותיו קודם לכן נגד פולין, דנמרק, נורווגיה, הולנד ובלגיה, הפכו את אדולף היטלר לשליט אירופה כולה. איטליה הייתה בעלת בריתו, וברית המועצות - שותפתו לחלוקת פולין. רק בריטניה בהנהגתו של וינסטון צ'רצ'יל המשיכה להילחם נגדו. כהכנה לפלישה לבריטניה החליט היטלר להשתמש בכוחות האוויר של צבאו - הלופטוואפה. הוא שאף להימנע מקרב ימי עם חיל הים הבריטי החזק, אך רצה להשמידו מהאוויר. וכן סבר שהפצצות מן האוויר יביאו את הבריטים להיכנע ללא התמודדות צבאית ישירה.

ראש ממשלת בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל. מסמן באצבעותיו תנועת "וי", סימן לניצחון, במהלך מלחמת העולם השנייה (צילום: אי פי איי)

התקפות האוויר של הגרמנים נעשו ב-3 שלבים:

1. התקפות על כלי שיט בריטיים ועל נמלי ים,  מה-10 ביולי 1940 עד 11 באוגוסט 1940. במהלך התקפות אלה טובעו אמנם אוניות רבות של צי הסוחר הבריטי (במיוחד) ונגרם נזק לנמלים, אבל אבדות הגרמנים - במטוסים ובטייסים - היו רבות. לכן הוחלט להעביר את מוקדי ההתקפה לשדות התעופה של חיל האוויר הבריטי.

2. שלב זה נמשך מ-12 באוגוסט 1940 עד 11 בספטמבר 1940. בשורה של התקפות שנערכו לאור היום הופצצו כל בסיסי האוויר בדרום בריטניה וכמה מהם הוצאו לזמן-מה מכלל פעולה. אולם הבריטים הביאו תגבורות מבסיסים רחוקים והסתירו את גודל מצוקתם.

3. בב- 11 בספטמבר 1940 שוב שינו הגרמנים את מטרותיהם והחליטו לרכז את ההתקפה נגד ריכוזי אוכלוסייה גדולים במיוחד בלונדון. העיר הותקפה במשך 57 לילות רצופים. במהלך ההפגזות, שכונו "הבליץ של לונדון", נפגעו רבים ממבניה החשובים של העיר, בהם בית הפרלמנט וכנסיית וסטמיניסטר. כ-30,000 מתושבי לונדון נהרגו במהלך ההפצצות.

"בליץ" ('הפצצה') זה הסתיים בסוף אוקטובר.

העיר לונדון לאחר ההפצצות מן האוויר, 1941 (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

הקרב על בריטניה הסתיים בנצחון הבריטים. במהלך הקרב הופלו 1,733 מטוסים גרמניים ו-643 הוצאו מכלל פעולה (לעומת 813 מטוסים בריטיים). לנצחונם של הבריטים היו כמה סיבות: 1. שגיאותיהם של הגרמנים, ובמיוחד החלטתו של היטלר שלא להמשיך ולתקוף את שדות התעופה. 2. עליונותם הטכנית של מטוסי הקרב הבריטיים (במיוחד מטוס הספיטפייר) וכן השימוש החדשני שנעשה במכ"ם לזיהוים של כיווני ההתקפה כבר בתחילת טיסתם. 3. - רוח הלחימה של העם הבריטי, כושר הספיגה שהפגינה האוכלוסיה האזרחית ודבקותם במטרה של הטייסים.

"הקרב על בריטניה" גרם סבל כבד לאוכלוסייה האזרחית בבריטניה,  והפיל אבדות כבדות בקרב הטייסים שהגנו עליה, אבל הכשיל את כוונתו העיקרית של היטלר, דהיינו הכנה לפלישה לבריטניה. זו נדחתה לשנה הבאה בבוא החורף של 1940 - 1941, ואחר כך בוטלה סופית.