דניאל ברנבוים (נולד 1942), פסנתרן ומנצח ישראלי יליד ארגנטינה. תחילה למד אצל אביו, הפרופסור למוסיקה אנריקה ברנבוים. ב-1952 עלתה משפחתו לישראל. נודע כילד פלא, ולמד בזלצבורג ובפריס. הופיע לראשונה כפסנתרן בלונדון ב-1956 ובניו יורק ב-1957. התפרסם בפרשנויותיו הססגוניות ליצירותיהם של מוצרט
ובטהובן.
ב-1962 החל בקריירה מקבילה כמנצח, תחילה בישראל ואח"כ ברחבי העולם. מ-1975 עד 1989 היה המנהל המוסיקלי של תזמורת פריס. התמנה למנהל המוסיקלי של בית האופרה החדש בפריס, הבסטיליה, ב-1989, אך פוטר בטרם נפתחה העונה הראשונה שלו. מיד קיבל את תפקיד המנהל המוסיקלי של התזמורת הסימפונית של שיקגו, כיורשו של סר גאורג שולטי.
ב-1992 נעשה, במקביל, מנהל מוסיקלי של האופרה הממלכתית בברלין. זכה בהצלחה בינלאומית בשני תחומי עיסוקו. מופיע בישראל לעתים קרובות, כפסנתרן וכמנצח.
ברנבוים חולל שערוריות ציבוריות בישראל, בשל דרישתו לנגן את יצירותיהם של ריכרד שטראוס
וריכרד וגנר,
ואכן בפסטיבל ישראל בשנת 2001 ניגן קטע מהאופרה "טריסטן ואיזולדה" של וגנר. גם ניסיונו של ברנבוים להופיע ברמאללה במרס 2002, בעיצומה של אנתפאדת אל-אקצה,
עורר מחלוקת.
נישואיו לצ'לנית האנגלייה המחוננת ז'קלין דו פרה (Jacqueline du Pré ;1987 - 1945) עוררו התרגשות רבה בעולם המוסיקה; השניים הרבו להופיע ביחד, עד שפגעה בה המחלה טרשת נפוצה,
אשר הביאה לבסוף למותה.