פרנסיסקו גויה

גויה נולד בעיירה קטנה ליד סרגוסה. אביו היה צייר. בגיל 14 החל לעבוד כשוליה אצל אמן מקומי וכך החל לקבל הכשרה בציור. עניינו באמנות הביא אותו ב-1771 לביקור באיטליה וב-1775 השתקע במדריד. בתחילת דרכו הושפע מרפאל מנגס, שהועסק בחצר המלכות, ובזכות קשריו עמו התבקש לעצב כמה מתווים לשטיחי קיר עבור משפחת המלוכה; במתווים שילב יסודות ניאו קלאסיים ועליצות בנוסח הרוקוקו. ב-1786 התמנה לצייר החצר, וב-1799 - לצייר החצר הראשי. צייר מספר ציורי פרסקו בהם ניכרת השפעתו של ג'מבטיסטה טייפולו, הידועים מביניהם בכנסיית אנטוניו דה לה פלורידה (החל לציירם ב-1798).

ב-1792 לקה בחירשות בעקבות מחלה, ונראה שבשלה התכנס בעצמו ושאב מדמיונו השראה לחזיונות המוזרים והקודרים שב"לוס קפריצ'וס" - סדרת תחריטים שהופיעה ב-1799. בסדרה זו באה לידי ביטוי סלידתו מחצר המלוכה ומהכנסייה. הבולט שבציורי-הדיוקן שלו המתארים את משפחת המלוכה הוא "קרלוס ה-4 ובני משפחתו" (1800), שאין בו שמץ של נסיון ליפות או לעדן.

גויה, "קרלוס ה-4 ובני משפחתו" (1800)

כשהדיחו הצרפתים את קרלוס ה-4 מכיסאו, שירת גויה כצייר החצר תחת שלטונם של יוזף ה-1, אחיו של נפוליאון, ושל פרדיננד ה-7. את התקוממותו נגד אכזריותם של הפולשים ומורת רוחו ממנה הביע בתחריטיו "אימי המלחמה" (1810/20) ובציוריו "ה-2 במאי 1808" (1814) ו"ה-3 במאי 1808" (1814).

גויה, "ה-3 במאי 1808" (1814)

בערוב ימיו עיטר את ביתו ב"תמונות השחורות" שצייר - חזיונות קודרים שבהם הביע את אימתו מפני אכזריותו של האדם. ב-1824 נאלץ לגלות מספרד בשל התנגדותו העזה לשלטון העריצות והדיכוי שהונהג בה, ומאז ועד מותו חי בצרפת ויצר ליתוגרפיות.

גויה השפיע רבות על הציור במאה ה-19, בין השאר על אדואר מאנה ופבלו פיקסו, וכן על האמנות הגרפית של המאה ה-20.