לינדון ביינס ג'ונסון

ג'ונסון נולד למשפחה מכובדת (אביו וסבו מצד אמו היו שניהם חברים בבית הנבחרים של טקסס), אך ענייה. הוא התפרנס מעבודות מזדמנות בעת לימודיו בסמינר למורים, שאותו סיים ב-1930. באותה שנה נכנס לפוליטיקה, וב-1931 הגיע לוושינגטון כעוזרו של חבר קונגרס. ב-1934 נשא לאשה את קלודיה אלטה טיילור, שנודעה בכינוי "ליידי בֶּרד". ב-1938 נבחר לקונגרס מטעם המפלגה הדמוקרטית, ותמך בנאמנות במדיניותו של הנשיא פרנקלין דלנו רוזוולט. בשנים 1941 - 1942 שירת כקצין מודיעין בחיל הים (בדרגת סא"ל) - חבר הקונגרס היחיד ששירת שירות פעיל במלחמה; במהלכה זכה בעיטור על אומץ לב.

ב-1948 נבחר ג'ונסון לראשונה לסנאט של ארה"ב, לאחר שזכה בהפרש זעיר מאין כמוהו במערכת בחירות רצופת שערוריות. הוא שב ונבחר ב-1956, ונעשה מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט. את תפקידו זה מילא בהצלחה יוצאת דופן, ובין היתר העביר את חוקי זכויות האדם הראשונים בארה"ב מאז מלחמת האזרחים. ב-1957 לקה בהתקף לב חמור מאוד, אך התאושש וחזר לפוליטיקה.

לקראת בחירות 1960 הציג את מועמדותו לנשיאות, אבל הפסיד את מועמדות המפלגה הדמוקרטית לג'ון קנדי והיה לסגנו. ג'ונסון היה משתתף פעיל במערכת הבחירות לנשיאות, ולהערכת רבים, רק בזכותו הצליח קנדי לנצח בה, שכן בלעדיו לא היה לקנדי סיכוי לזכות ברוב במדינות הדרום שתמכו בו, ובייחוד טקסס, מדינתו של ג'ונסון. במהלך תקופת כהונתו של קנדי, היו היחסים בין השניים מתוחים, וג'ונסון לא מצא את מקומו ב"קמלוט" של שבט קנדי.

כמה שעות לאחר רצח קנדי (22.11.63) הושבע ג'ונסון כנשיא; אחד מצעדיו הראשונים היה מינוי ועדת חקירה בראשות השופט העליון ארל וורן לחקירת רצח קנדי. צעד חשוב אחר היה קריאה לשני בתי המחוקקים לאשר את חוק זכויות האדם, שקנדי ניסה להעבירו בלא הצלחה מאז תחילת כהונתו. בסופו של דבר, ביוני 1964, קיבל הקונגרס חוק תקיף בהרבה מכפי שהעז קנדי להציע בתחילה. היתה זו מהפכה גדולה בתחום זכויות האדם בארה"ב, ששינתה במידה רבה את פני הארץ בשנים הבאות.

במערכת הבחירות שלו ב-1964 הציג את חזון "החברה הגדולה" שלו (Great Society), ששני יסודותיה הם צדק לכול ורווחה לכול. ג'ונסון גבר בקלות על יריבו הרפובליקני ברי גולדווטר. בתקופת כהונתו הראשונה כנשיא נבחר פעל ג'ונסון רבות לקידומה של חקיקה בתחומים אלה, ובייחוד בתחום המלחמה בעוני, שהיה קרוב ללבו מאז ימיו כנער אביון בטקסס. אולם כל תוכניותיו בתחום הפנים נדחקו לשוליים לנוכח הסתבכותה הגוברת של ארה"ב במלחמת וייטנם.

ג'ונסון תרם תרומה חשובה לתוכנית החלל האמריקנית. הוא נמנה בין מקימי נאס"א והיה היו"ר הראשון של ועדת הסנאט לאירונאוטיקה וחלל, ולאחר מכן כיהן גם כיו"ר המועצה הלאומית לאירונאוטיקה וחלל (NASC). ג'ונסון גרס כי כישלון בכיבוש החלל משמעותו כישלון במלחמה הקרה ולכן עשה רבות להבטחת היעד שהוכרז בימיו של קנדי: "להציב אדם על פני הירח ולהחזירו בשלום לפני תום העשור הנוכחי". במסגרת מאמצים אלה העמיד לרשות  נאס"א ותוכנית אפולו תקציבים גדולים. מרכז החלל ביוסטון קרא על שמו.

בתחילת אוגוסט 1964 הותקפו כלי שיט של הצי האמריקני במפרץ טונקין, מול חוף צפון וייטנם. ג'ונסון הורה מיד על הפצצות בצפון וייטנם, ובה בעת ביקש וקיבל מהקונגרס החלטה שהסמיכה אותו "לנקוט כל צעד דרוש... למניעת תוקפנות נוספת". החלטה זו היתה הבסיס החוקתי היחיד למעורבות ארה"ב במלחמת וייטנם מאז ואילך, אף שנתקבלה בסערת הרגע.

ג'ונסון העמיק את מעורבות ארה"ב בווייטנם, שיגר עוד ועוד כוחות, אך לא זכה בהישגים כלשהם. בה בעת גברה ההתנגדות מבית. הפגנות בודדות של סטודנטים בתחילת 1965 התפתחו לגל סוחף של עוינות כלפי הממסד, שכוונה בראש ובראשונה אליו אישית (אחת הקריאות השגורות בפי המפגינים היתה השאלה, "כמה ילדים רצחת היום?").

בה בעת עלתה על שרטון מדיניות "החברה הגדולה" של ג'ונסון. התפרעויות המוניות בריכוזי אוכלוסייה שחורה היו לתופעה של שגרה, והתעורר חשש אמיתי מפני מלחמת גזעים בארה"ב, לנוכח עליית "הכוח השחור" ועליית התנגדותם של השמרנים הלבנים לו.

בתחילת 1968 נמצא ממשל ג'ונסון במשבר עמוק. ביטוי לכך נמצא בעובדה ששני דמוקרטים בכירים, יוג'ין מק'קרתי ורוברט קנדי , הציגו את מועמדותם לנשיאות כנגד הנשיא המכהן - מעשה חסר תקדים.

ב-31 במרס 1968 נשא ג'ונסון נאום שבו הודיע על צמצום ההפצצות בצפון וייטנם, על נכונותו לפתוח בשיחות שלום, ועל כך שלא יציג את מועמדותו לבחירות לנשיאות, ולא יקבל אותה אם תוצע לו - לבל יתפרשו הצעדים הללו כמהלכים פוליטיים גרידא.

בתוך חודש נרצח מרטין לותר קינג, וכחודשיים אחריו - רוברט קנדי. המצב הפוליטי והחברתי בארה"ב הגיע לשפל המדרגה (וגם המצב הכלכלי היה בכי רע). היוברט המפרי זכה במועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, בוועידה שנחרטה בהיסטוריה בעיקר בשל ההפנגות הסוערות שנערכו סביב לה ודיכוין האכזרי בידי משטרת שיקגו. מעט לפני הבחירות הכריז ג'ונסון על הפסקה מוחלטת של ההפצצות על צפון וייטנם ועל פתיחת מו"מ ישיר עמה, אך הדבר לא הועיל עוד להמפרי, שנוצח ברוב קטן ע"י ריצ'רד ניקסון.

ג'ונסון פרש לחוותו בטקסס, שם חיבר את זיכרונותיו. הוא מת בעקבות התקף לב שפגע בו שבוע לפני שנחתם הסכם פריס על סיום מלחמת וייטנם.

בהיותו חבר הסנט היה ג'ונסון ידוע כידיד ישראל, והתנגד לתוכניתו של הנשיא אייזנהאואר בדבר הטלת סנקציות עליה בעקבות מלחמת סיני; בתפקיד נשיא העניק לישראל סיוע מדיני וכלכלי. ב-1967 אישר אספקת מטוסי קרב מסוג סקייהוק לישראל, והיה בכך לנשיא האמריקאי הראשון שסיפק לה נשק התקפי שנה לאחר מכן ובעקבות מאמצים דיפלומטיים נרחבים אישר את מכירת מטוסי הפנטום המתקדמים יותר. קשרים אמיצים של ידידות אישית נקשרו בינו לבין ראש ממשלת ישראל לוי אשכול.

נשיאי ארצות הברית

מספר	נשיא	שנות כהונה
1	ג'ורג' וושינגטון	1789 - 1797
2	ג'ון אדמס	1797 - 1801
3	תומס ג'פרסון	1801 - 1809
4	ג'יימס מדיסון	1809 - 1816
5	ג'יימס מונרו	1816 - 1824
6	ג'ון קווינסי אדמס	1825 - 1829
7	אנדרו ג'קסון	1829 - 1837
8	מרטין ון ביורן	1836 - 1840
9	ויליאם הנרי הריסון	1841 - 1841
10	ג'ון טיילר	1841 - 1845
11	ג'יימס נוקס פולק	1845 - 1849
12	זכרי טיילור	1849 - 1850
13	מילרד פילמור	1850 - 1853
14	פרנקלין פירס	1852 - 1856
15	ג'יימס ביוקנן	1857 - 1861
16	אברהם לינקולן	1861 - 1865
17	אנדרו ג'ונסון	1865 - 1869
18	יוליסס סימפסון גרנט	1877 - 1881
19	רת'פורד ברצ'רד הייז	1877 - 1881
20	ג'יימס אברם גרפילד	1881 - 1881
21	צ'סטר אלן ארתור	1881 - 1885
22	סטפן גרובר קליוולנד	1885 - 1889
23	בנג'מין הריסון	1889 - 1893
24	סטפן גרובר קליוולנד	1893 - 1897
25	ויליאם מק'קינלי	1897 - 1901
26	תיאודור רוזוולט	1901 - 1909
27	ויליאם הווארד טאפט	1909 - 1913
28	תומס וודרו וילסון	1913 - 1921
29	וורן גמליאל הרדינג	1921 - 1923
30	ג'ון קלווין קולידג'	1923 - 1928
31	הרברט קלרק הובר	1929 - 1933
32	פרנקלין דלנו רוזוולט	1933 - 1945
33	הרי ס' טרומן	1945 - 1953
34	דווייט דייוויד אייזנהאואר	1953 - 1961
35	ג'ון פיצג'רלד קנדי	1961 - 1963
36	לינדון ביינס ג'ונסון	1963 - 1969
37	ריצ'רד מילהאוס ניקסון	1969 - 1974
38	ג'רלד רודולף פורד	1974 - 1976
39	ג'יימס ארל הבן קרטר	1977 - 1981
40	רונלד וילסון רייגן	1981 - 1988
41	ג'ורג' הרברט ווקר בוש	1989 - 1993
42	ויליאם ג'פרסון "ביל" קלינטון	1993 - 2001
43	ג'ורג' ווקר בוש הבן	2001 - 2009
44	ברק חוסיין הבן אובמה	2009 -