אהרון דוד גורדון (1856 - 1922), איש רוח, סופר ופובליציסט בארץ ישראל, מאבותיה הרעיוניים של תנועת העבודה.
נולד ברוסיה, עלה לארץ בראשית ימי העלייה השנייה (1904) ושאף לעבוד בעבודת כפיים בלבד, במיוחד בחקלאות. דגל בחיי פשטות ועבודה, וקרא לפועלי ארץ ישראל לאמץ דרך זו. על פי השקפתו של גורדון, גאולתו של אדם בכלל והאדם היהודי בפרט טמונה בחיבור אל הטבע ובעבודה הגופנית, ועל כן קידשם כערכים עליונים ("דת העבודה"). מאמריו בזכות "הפיכת הפירמידה היהודית" של הגולה בארץ ישראל וכן הדוגמה האישית שנתן (על אף גילו המבוגר) עשו אותו לאחד ממורי הדרך של אנשי העלייה השנייה.
למרות סלידתו ממפלגתיות, היה גורדון מקורב למפלגת הפועל הצעיר, פרסם את מאמריו בביטאונה ואף ייצג אותה בקונגרס הציוני...
