גזרה קדומה, עקרון תיאולוגי הקובע שבהינתן ידיעה שלמה על מצב היקום כפי שיש לאל, ניתן לחזות את מראש את כל מהלכי העתיד. נגזר מכך שגורל האדם נגזר מראש לשבט או לחסד על ידי ההשגחה העליונה עוד לפני היוולדו.
לעיקרון זה מספר מתנגדים. היהדות שללה בדרך כלל או הגבילה את הגזרה הקדומה, בשל חשיבותן של המצוות והאמונה ב"שכר ועונש". יוצאות מכלל זה ההשקפות שאותן ייחס יוסף בן מתתיהו לאיסיים והמובעות ב"מגילות ים המלח". בין הנוצרים היו לעקרון זה מתנגדים רבים שטענו שהוא מהווה פתח לאנרכיה מוסרית.
עיקרון זה מוזכר באיגרת פאולוס אל הרומיים, אצל אוגוסטינוס ובתרותו של קלווין. בנצרות עובדה שיטת הגזרה הקדומה במסגרת הויכוח בין אוגוסטינוס מהיפו לבין הפלאגיאנים...
