גינוסר, קיבוץ לחופה המערבי של הכנרת,
במרכזה של בקעת גינוסר, כ-7 ק"מ מצפון לטבריה.
שמו סמלי, לפי שמה של בקעת גינוסר (גיניסר).
| גינוסר |  |
|
| שם ישוב: |
גינוסר |
| סוג ישוב: |
קיבוץ |
| שנת ייסוד: |
1937 |
| |
|
| נ"צ |
36/37363.36373 |
| רום: |
204- מ' |
| |
|
| רשות: |
מועצה אזורית עמק הירדן |
| מחוז: |
הצפון |
| נפה: |
כנרת |
| איזור טבעי: |
כנרות |
| |
|
| אוכלוסייה (2005; הנתון בסוגריים מסמן שינוי ביחס לנתוני המפקד הקודם): |
550 (+) |
| דמוגרפיה: |
יהודי |
מייסדי הקיבוץ היו קבוצת חברים מתנועת "הנוער העובד"
בבית הספר "בית החינוך לילדי עובדים" בתל אביב, אשר למדו לאחר מכן בכפר הנוער בן שמן, שם הצטרפה אליהם קבוצה מחניכי הכפר, ויחד יצאו (1934) להכשרה בכנרת ובדגניה. משם עברו למושבה מגדל, ובשנת 1935 הצטרפו אליהם קבוצות הכשרה מעין חרוד
ומגבעת ברנר.
בשנת 1936 הצטרפה אליהם קבוצה של חברי "עליית הנוער"
מגרמניה, שקיבלה הכשרתה בתל יוסף
אשר בעמק חרוד.
בשנת 1937 התיישבו החברים במיקומו הנוכחי של הקיבוץ, במסגרת יישובי "חומה ומגדל".
הדבר נעשה תוך ויכוחים ומחלוקת קשה בינם לבין פיק"א
(האגודה להתיישבות יהודית בא"י) בעלת האדמות, "הסוכנות היהודית"
ו"המרכז החקלאי",
אשר דרשו מהם לפנות את היישוב. יותר מעשר שנים נמשכה המחלוקת, וכל אותה עת לא הוכר גינוסר כיישוב רשמי. במשך מספר שנים אף הושמט שמו של היישוב מהמפות הרשמיות.
לאחר העלייה על הקרקע הצטרפה לקיבוץ הצעיר קבוצה מבוגרי מחזור א' של בית הספר החקלאי "כדורי",
ומאוחר יותר הצטרפו אליו קבוצות קטנות של "הנוער העובד", מאיילת השחר,
מכנרת
ומאפיקים.
בשנת 1939 פרצה קטטה בין חברי גינוסר לבין שכניהם בכפר הבדואי הסמוך, בעקבות מאבק על השימוש במי נחל צלמון. במהלך הקטטה נהרג מוכתר הכפר הבדואי ועשרה מחברי הקיבוץ נעצרו, נשפטו ונשלחו לתקופות מאסר ממושכות, ואולם כעבור כמה שנים זכו לחנינה ושוחררו ממאסרם. במלחמת השחרור פעלו בקיבוץ בסיסים של הפלמ"ח
ושל ה"הגנה".
לאחר הקמת הקיבוץ החלו החברים בפיתוח ענף הדייג. נוכחות הדייגים מגינוסר (לצד דייגי עין גב)
היוותה נדבך חשוב בריבונות הישראלית על הכנרת, ועד שנכבשה רמת הגולן במלחמת ששת הימים
היו חברי הקיבוץ שותפים למספר תקריות עם הסורים.
בשנת 1954 הצטרפה לגינוסר קבוצה של כ-140 חברים, אשר פרשו מקיבוץ עין-גב בעקבות הפילוג בתנועה הקיבוצית.
התמורות שחלו בתנועה הקיבוצית בשלהי המאה ה-20 לא פסחו על קיבוץ גינוסר, והקיבוץ הופרט במלואו. נכון ל-2005 מונה קיבוץ גינוסר כ-550 תושבים, בהם 300 חברים. ענפי הפרנסה העיקריים כוללים חקלאות (דייג, רפת, גידולי שדה, בננות, פרדסים ומטעי עצים סוב-טרופיים כגון אבוקדו, מנגו וליצ'י), ותיירות (בית מלון "נוף גנוסר", פונדק ומסעדת דרכים). בקיבוץ מוזיאון להנצחת זכרו ומורשתו של יגאל אלון
(1918 - 1980; מפקד הפלמ"ח וממנהיגי מפלגת העבודה), אשר נמנה על מייסדי הקיבוץ.