גליליאו גליליי

תמיכתו של גליליאו בקוסמולוגיה ההליוצנטרית של קופרניקוס עוררה את זעם הכנסייה הקתולית, שגזרה עליו שתיקה בנושא זה. לימינו עמד תומסו קמפנלה, אף הוא תומך נלהב של הקוסמולוגיה הקופרניקנית, שלפיה הארץ חגה סביב השמש ולא להיפך (כפי שגרסה הכנסייה, שאימצה את תמונת העולם האריסטוטלית ואת הקוסמולוגיה הגיאוצנטרית של תלמי).  ב"כתב הגנה על גליליאו" שחיבר ב-1616, בעת המשפט הראשון של גליליאו בפני האינקוויזיציה, גילה קמפנלה אומץ לב ויושרה אינטלקטואלית בהתייצבו בפומבי לימין גליליאו. ג'ורדנו ברונו, אשר קדם להם בכעשרים שנה בהפצת רעיונותיו של קופרניקוס, הועלה על המוקד ברומא ב-1600, לאחר שנחקר ועונה בידי האינקוויזיציה. כאמור, תוצאת המשפט היתה הטלת איסור על גליליאו להחזיק ב"תורת הכפירה" של קופרניקוס ולהפיצה ברבים.

אולם ב-1624 נבחר אפיפיור חדש, אורבנוס ה-8, שהיה מעריץ וידיד ותיק של גליליאו. האפיפיור נתן לו רשות לחבר ספר שיציג את תורת קופרניקוס לצד עמדתה הרשמית של הכנסייה (שהתבססה כאמור על משנתם של אריסטו ותלמי), והוא פרסם אותו בשם "דו-שיח על שתי שיטות העולם" ב-1632. אולם הספר הבהיר היטב להיכן נוטה דעתו של גליליאו עצמו, והוא זומן להתייצב למשפט האינקוויזיציה. שוב נגזרה עליו שתיקה, והוא הוציא את ימיו במעין מעצר בית, אם כי הוסיף לכתוב עד שלקה בעיוורון. בשנים אלה חיבר את ספרו החשוב "שיחות על שני ענפי מדע חדשים" (1638), שהוברח להולנד ונדפס שם. מסופר שעל ערש מותו (ולפי גרסה אחרת, בצאתו ממשפט האינקוויזיציה השני) לחש, "Eppur si muove" ("ואף על פי כן נוע תנוע").

ב-1979 הורה האפיפיור יוחנן פאולוס ה-2 לבדוק מחדש את משפטו של גליליאו. ב-1984 הודתה הכנסייה כי אנשיה "טעו" כשהרשיעו אותו, וב-1992 (350 שנה אחרי מותו) הכריז האפיפיור על זיכויו של גליליאו מכל אשמה.

תרומותיו של גליליאו למדעים היו רבות וחשובות מאין כמוהן. בתחום המכניקה גילה כי מהירות תנועתו הטבעית של גוף שאין עליו השפעות מבחוץ היא מהירות קבועה ("חוק ההתמד"); כן חקר את נפילתם החופשית של גופים, ומצא שאין היא תלויה במשקלם (אם כי אין אמת בסיפור שהוא הוכיח זאת בהפלת שני כדורים בעלי משקל שונה מראש המגדל הנטוי בפיזה). גילה גם את חוקי תנודתה של המטוטלת, ותרם תרומה ראשונית למדע חוזק החומרים.

גלילאו מציג את הטלסקופ שבנה. איור משנת 1747 (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

בתחום האסטרונומיה נמנה גליליאו עם המפורסמים שבבוני הטלסקופים הראשונים, והיה הראשון שהשתמש בטלסקופ לחקר השמים. כך גילה כי אין פניו של הירח חלקים, אלא זרועים מכתשים והרים. כמו כן גילה גרמי שמים חדשים, בהם ארבעה ירחים של כוכב הלכת צדק (גנימדס, קליסטו , איו ואירופה, הקרויים כיום "הירחים הגליליאיים"). גילוי זה הוכיח שגרמי השמים אינם נעים סביב מרכז יחיד, ובכך העניק תמיכה רעיונית חשובה לתורת קופרניקוס.

לפי תנועתם של כתמי השמש, מדד גליליאו את קצב סיבובה של השמש על צירה. עוד הראה כי כוכב הלכת נוגה דומה לירח, בכך שיש לו מולדים (חלקיו השונים מוארים באופן שונה בזמנים שונים), ומכאן הסיק שאורו של נוגה אינו אור עצמי, אלא אור שמש מוחזר.

סמכותו המדעית של גליליאו וכישרונו הנדיר בהסברת קושיות ובהבהרתן, בעל פה ובכתב, הוציאו לו מוניטין בכל רחבי אירופה. כיום מקובל לראותו כמי שהניח את היסודות למחקר המדעי המודרני, שכן הוא שקבע כי המחקר המדעי צריך להסתמך על הניסוי, ולא על השקפת עולם פילוסופית או דתית. עוד קבע כי הכללתן של תוצאות הניסויים בנוסחה מתמטית תבטא בדיוק המרבי את חוק הטבע. בכך הניח גליליאו את היסודות לעבודתו של אייזיק ניוטון.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

גליליאו גליליי - כשאנחנו מסתכלים על השמש, בבוקר, בצהרים ובערב - זה נראה ברור שהשמש זזה ממקום למקום, מסתובבת סביבנו. לפני הרבה שנים כולם גם חשבו שזה נכון. צריך הרבה אומץ כדי להגיד את ההיפך ממה שכולם חושבים. אומץ כזה היה לגליליאו גליליי. כתבה לילדים מתוך "מזה?".

לכתבה המלאה - לחצו כאן.