ג'נגיס ח'אן

ג'נגיס ח'אן היה אחד מגדולי המצביאים בהיסטוריה. הוא ארגן את הצבא המונגולי על בסיס של יחידות פרשים מהירות תנועה ומתואמות, שהסתייעו בחיל רגלים מבני הארצות הכבושות ובמכונות מצור משוכללות. עקרונות הפיקוד והשליטה שפיתח היו בגדר חידוש שלא נודע כמוהו עד ימי נפוליאון. בנוסף לגאונותו הטקטית הפגין ג'נגיס ח'אן יכולת הקשבה ולמידה, גמישות מחשבתית ותחושת שליחות אלוהית שהולידה חוסן נפשי.

האימפריה המונגולית -  להגדלה לחצו על המפה

בגיל תשע התייתם מאביו (בן משפחת אצולה מונגולית) שהורעל על ידי בני שבט מתחרה בשל סכסוך רב שנים. לאחר מות האב הורחקה משפחתו ממעגל השלטון (שנתפס על ידי משפחה יריבה) וזמן מה חיו הוא ואחיו בעוני ודלות. בשנים לאחר מכן הצליח טמוג'ין לגייס את תמיכתם של כמה ראשי שבט מונגוליים בעלי עוצמה. בראשות כוח צבאי שהצליח לגייס יצא למתקפה כנגד אויביו וזכה לנצחונות מזהירים.

ב-1206 איחד תחת שלטונו את כל שבטי המונגולים והטטרים, (בין השאר באמצעות חיסול מרבית שכבת האצולה השבטית) הוכרז כח'אן (שליט), ויצא להרחיב את גבולות ממלכתו. תחת מנהיגותו נעלמה היריבות בין השבטים ונוצרה מערכת חברתית חדשה. 

אף שנודע לשמצה באכזריותו בקרב, הטלת האימה היתה מכשיר בידיו, ולאו דווקא יצר חסר-שליטה. כשמצא לנכון, חס על המנוצחים, וכשמצא לנכון, טבח אותם עד האחרון כדי להטיל את אימתו על אויביו. המוניטין שיצא לו וללוחמים המונגולים כרוצחים פראיים הועצם במכוון על ידי אנשיו כאמצעי של לוחמה פסיכולוגית. במהלך מסעות הכיבוש שערך אימץ ח'אן יועצים מבני העמים שכבש ובעזרתם הרחיב את השכלתו (שלא היתה ניכרת עד לאותה עת) את וידיעותיו אודות העולם המיושב.

 
לאחר שהביס את צבאות הממלכה הטנגוטית שׂי שׂיה (Hsi Hsia), פנה ב-1211 נגד קיסרות צ'ין, בחלקה הצפוני של סין דהיום, וב-1215 כבש את בירתה פקינג (בייג'ינג דהיום). אחר כך פנה מערבה, נגד ממלכת ח'וואריזמיה שבאסיה המרכזית, כבש את בוכרה וסמרקנד, וצבאו חדר לדרום רוסיה ולאפגניסטן והגיע עד לנהר אינדוס. ב-1226 חזר לנהל מסע מלחמה נגד שי שיה שהתמרדה, וכעבור שנה מת.

ג'נגיס ח'אן השליט סדרי ממשל משוכללים בממלכתו האדירה, וניסח ספר חוקים שבו נקבע, בין השאר, כי צאצאיו יבחרו מביניהם את הראוי ביותר למשול באימפריה אחרי מות כל שליט. האימפריה שבנה הגיעה לשיא כוחה בימי נכדו קובליי ח'אן.