גניזה, מונח המציין מקום (בעיקר בתחום בית הכנסת - ארון, גומחה, עליית-גג) שנועד להטמנת תשמישי קדושה וכתבי קודש (ספרי תורה, סידורים, תפילין, מזוזות וכיו"ב) שנפסלו לשימוש משום שנתבלו או נקרעו או משום שנמצא בהם פגם. ההלכה אוסרת להשליכם, מחשש שנכתב בהם שם האל (החומר הגנוז עצמו נקרא "שמות"), ופוסקת שיש לקוברם כדין. החומר נשמר בגניזה, וכשהיא מתמלאת, הוא נטמן בבית הקברות.
לגניזות שונות נתגלגלו גם תעודות וכתבים שהיו חשובים לקהילה, למשל המגילות הגנוזות שנמצאו במדבר יהודה, שנטמנו לגניזה או למשמורת, ואף מסמכים שאינם כתבי קודש.
המפורסמת שבגניזות, גניזת קהיר, נתגלתה בבית הכנסת של פוסטט (קהיר העתיקה) בסוף המאה ה-19. את הגניזה חקר ופרסם שניאור ז' שכטר. בעליית-הגג של בית הכנסת הצטבר אוצר של כתבי...
