גשם, טיפות מים הניתכות מן העננים.
השכיח שבסוגי המשקעים.
המקור העיקרי למאגרי מים
מתוקים: נחלים, אגמים, נהרות, ימות ומי תהום. בהתאם הגשם הינו אחד מתנאי היסוד לקיומם של צמחי תרבות
(חקלאות) וצמחי בר.
בחקר תולדות כדור הארץ מסומן הגשם כמקור המים שהביא בסופו של דבר ליצירת האוקיינוסים.
תהליך זה מתוארך לתקופה לפני 3.5-4 מיליארד שנים לערך, אז הביאה הצטברות גזים של מימן
וחמצן
באטמוספירה
ליצירת אדי מים. בשלב מאוחר יותר הביאה התעבות אדי המים לירידת גשם וכתוצאה ליצירת מאגרי מים על פני כדור הארץ, ביניהם האוקיינוסים.
ענן אופייני מורכב מטיפות מים זעירות שגודלן פחות מעשירית המילימטר. טיפות אלה אינן מגיעות לקרקע בגלל זרמי האוויר האנכיים המצויים בענן וגם מפאת זעירותן. אותן טיפות זעירות שנופלות לכיוון הקרקע מתאדות בגובה רב ולא מגיעות לפני האדמה. על מנת שיתפתח גשם צריכות להיווצר בענן טיפות גדולות יותר- בגודל חצי מ"מ לפחות, כך שיוכלו לגבור במשקלן על זרמי האוויר ולנפול מטה.

ענני נימבוסטרטוס - ענני גשם (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)
היווצרותן של טיפות מים גדולות יותר וממטרי גשם מותנים בקיומם של כמה שלבים: ראשית שכבות אוויר הקרובות לקרקע סופגות אדי מים (אידוי מפני הקרקע או מקורות מים). בשלב הבא שכבות האוויר רוויות הלחות עולות לגובה העננים, במקביל לכך האוויר מתקרר. ההתקררות מביאה להתעבות
אדי מים באוויר ולספיחת לחות אל הטיפות הזעירות בענן, תהליך זה איטי למדי ביסודו וגדילת מימדי הטיפות מואץ על ידי זרמי האוויר האנכיים בענן. זרמים אלה מניעים את הטיפות מעלה ומטה בענן, תוך כדי כך הן מתנגשות זו בזו והטיפות הגדולות סופחות את הקטנות. ככל שזרמי האוויר חזקים יותר, כך מואץ תהליך גדילת מימדי הטיפות והיווצרות הגשם. לבסוף כאשר מגיעות הטיפות לגודל מ"מ עד חמישה מ"מ, משקלן גובר על זרמי האוויר והן ניתכות כלפי האדמה במטר. מהירות נפילת הטיפות עשויה להגיע עד 7.6 מ' בשניה.
| הידעת? |
|
| |
|
מהירות נפילתן של טיפות הגשם עשויה להגיע עד ל-7.6 מ' בשניה
|
|
|
|
|
מאז שנות ה-60 יוצרים בכמה מדינות (ובראשן ישראל) גשם מלאכותי ע"י "זריעת" עננים בתערובת של יודיד הכסף
ואצטון
- אם ממטוסים ואם מתנורים שעל הקרקע.
תערובת זו מדמה את פעולתה של מולקולת קרח
וזריעתה בענן מביאה ליצור מואץ של חלקיקי קרח גדולים יותר (בתהליך דומה לגדילת מימדי טיפות המים). זריעת העננים יעילה רק בעננים המכילים כמות גדולה של טיפות מים ולכן שימוש יעיל בשיטה מחייב הערכת תנאי עננות מוקדמת, באמצעות מכ"ם
או אמצעי הערכה אחר.
כמות הגשם נמדדת במ"מ. באיזור ת"א, למשל, יורדים בממוצע כ-500 מ"מ גשם בשנה. תקופה בה כמות הגשמים נמוכה בצורה משמעותית מן הממוצע, נקראת בצורת.
הגשם הראשון היורד בעונת הסתיו נקרא יוֹרֶה ואילו הגשם האחרון נקרא מַלְקוֹשׁ.