אסון הנ"ד

ב-10 במאי 1977 נערך במדבר יהודה תרגיל של חטיבת הצנחנים,  שבמהלכו השתתפו מסוקי חיל האוויר בהטסת החטיבה , בהם מסוקי סיקורסקי CH-53  (כינויו הצה"לי - "יסעור"). המראות המסוקים, שלכל אחד מהם הועלו בין 50 ל-55 חיילים, נערכו בזוגות ללא אורות וללא שימוש בקשר.

ה"יסעור" שניכנס לשירות החיל ב-1969, הוא מסוק תובלה כבד המסוגל לשאת ציוד כבד ומספר רב של חיילים. המסוק תוכנן לטיסה בכל מזג אוויר והוא מסוגל לנחות במצב חרום על המים ולהמשיך לצוף כשעתיים. מאז שנכנס לשירות השתתף מסוקי ה"יסעור" באימונים ובמבצעים רבים, בהובלת כוחות לוחמים ובהנחתתם.

מסוק יסעור (צילום: בטאון חיל-האוויר)

כשלוש דקות לאחר המראתו, בשעה 20:40 לערך, התנגש אחד המסוקים מטייסת "דורסי הלילה" בצלע בגבעה הממוקמת כ-6 ק"מ צפונית ליריחו והתרסק. כל 44 הצנחנים (חברי פלוגה ד' ממחזור מאי 1976) ו-10 אנשי הצוות שהיו במסוק מצאו את מותם. למרות האסון הכבד הוחלט להמשיך בתרגיל.

בעקבות האסון הוקמו שתי ועדות חקירה: האחת בראשות האלוף אברהם אורלי והשנייה בראשות השופט דב לוין. התחקירים מצאו את טייס המסוק כגורם המרכזי לתאונה אשר "טס בגובה נמוך מכפי שנקבע בהוראות מפקדת חיל האוויר ובפקודת המבצע של התרגיל".

עם זאת קבעו התחקירים כי מפקד הטייסת הורה לטייסים לטוס בגובה נמוך, על פי הרגשתם ובהתחשב בתנאי התאורה שיהיו במקום - "תדריך זה נטע בקברניטים מוטיבציה להנמיך טוס והשאיר להם את מלוא שיקול הדעת לגבי גובה טיסתם", נכתב בדו"ח. יש לציין כי מפקד הטייסת נקלע בעצמו למצב מסוכן בשל טיסה נמוכה במהלך אותו תרגיל.

השופט לוין קבע כי למרות שהטייס ביקש מ-4 חיילים לרדת ולרוקן דלק ממיכליו היה המסוק עמוס מעל המותר, וכמו כן כי הסבירות שאחד ממנועי המסוק כבה נמוכה. בנוסף חשפו ממצאי החקירה ליקויים חמורים בשטח ההמראה, חוסר משמעת, רשלנות, ניהול בלתי תקין ותחזוקה לקויה. החוקרים קבעו כי לא היה לממצאים אלו קשר ישיר להתרסקות, אולם ייתכן כי פגעו בעירונותו של הטייס.

ועדת לוין קבעה שהקשר בין התדריך לתאונה רופף ואינו מספיק מבחינה משפטית להעמיד לדין את מפקדת הטייסת כאחראי לאובדן החיילים. בסופו של דבר ננזף מפקד הטייסת ועזב את הצבא.

בעקבות מסקנות ועדות חקירה הוגבל מספר הלוחמים המותר להטסה במסוק "יסעור" ל-33 לוחמים ו-3 אנשי צוות. ב-1978 הוקמה מדרום לקיבוץ ייטב אנדרטה לזכר החללים. האנדרטה בנויה מלוחות אבן ושיש, הניצבים זה בצד זה ויוצרים את צורת האותיות נ"ד.