מבצע חומת מגן, מבצע נרחב של כוחות צה"ל ביהודה ושומרון שנערך ב-2002, במהלך אנתיפאדת אל-אקצא.
מטרתו העיקרית - החזרת השליטה ביהודה ושומרון לידי צה"ל ועצירת גל הפיגועים בשטח ישראל.
בחודשים לאחר פריצתה של אנתיפאדת אל-אקצא, ביצעו ארגוני הטרור הפלסטינים שורה ארוכה של פיגועי התאבדות בשטח ישראל. תגובתה של ישראל לפיגועים הלכה והסלימה, החל מסנקציות כלכליות, הטלת איסור על כניסת פלסטינאים לשטח ישראל, הפצצת מבני שלטון פלסטיניים ועד חיסול פעילי טרור. אולם למרות כל אלה לא צומצם מספר הפיגועים בצורה משמעותית ושגרת החיים בישראל הלכה והתערערה.
מבצע חומת מגן. פעילות צה"ל בבית לחם, 2002 (צילום: איי פי)
בראשית 2002 התגבשה ההכרה במערכת הביטחון בישראל, כי הדרך היעילה ביותר לצמצום רמת הפיגועים היא החזרת השליטה בשטחי יהודה ושומרון, ובמיוחד בערים הפלסטיניות (שטחי A - שטחים בהם הועברה השליטה לידי הרשות הפלסטינית
במסגרת תהליך השלום)
, לידי צה"ל. מהלך זה נשקל מספר פעמים גם לפני כן, אולם לא מומש בעיקר בשל חשש מביקורת בינלאומית קשה וממספר נפגעים גבוה בקרב כוחות צה"ל.
ב-27 במרס 2002, בליל הסדר, ביצע ארגון חמאס
פיגוע התאבדות קטלני במלון "פארק" בנתניה. 19 בני-אדם נהרגו במקום ו-150 נפצעו. בימים שחלפו מאז הפיגוע, מתו מפצעיהם עוד 11 פצועים. בעקבות הפיגוע הורתה ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון,
לצה"ל לצאת למבצע "חומת מגן". על מנת להוציא את המבצע לפועל גויסו כ-20,000 חיילי מילואים בגיוס חירום (צו 8).
הריסות מלון פארק בנתניה. בעקבות הפיגוע הורתה ממשלת ישראל לצה"ל לצאת למבצע "חומת מגן" (צילום: רויטרס)
ב-29 במרס החלו כוחות צה"ל בפעולה נרחבת בערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון: ג'נין,
קלקיליה,
שכם,
רמאללה
ובית לחם.
הכניסה לערים נעשתה בכוחות חי"ר גדולים ובליווי מסוקי קרב, טנקים ודחפורים משוריינים (מרביתם מדגם D-9 של חברת "קטרפילר"). במקביל פעל צה"ל בעשרות כפרים ומחנות פליטים בסמוך לערים. במרבית הערים לא נתקלו כוחות צה"ל בהתנגדות עזה כצפוי. קרבות עזים התנהלו בעיקר בשכם ובג'נין.
באחת הפעולות הראשונות במבצע הוטל מצור על בניין המוקטעה ברמאללה בו שכנה לשכתו של יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת.
מאותו יום ואילך נמנעה בפני ערפאת האפשרות לצאת מן הבניין עד להעברתו לבית החולים בצרפת לפני מותו ב-2004.
במהלך המבצע נהרגו 29 חיילים ו-127 נפצעו. במקביל נהרגו כ-250 פלסטינאים, חלקם פעילים בארגוני הטרור וחלקם אזרחים, כ-400 נפצעו. כ-5,000 תושבים פלסטינאים נעצרו (ביניהם מנהיג תנועת פתח
בגדה המערבית - מרואן ברגותי)
כ-3,300 מהם שוחררו לאחר תחקור. הוחרמו כמויות גדולות של אמצעי לחימה וחומרי חבלה (רובים, מרגמות, טילי כתף, מקלעים וכו') ונחשפו כ-23 אתרים לייצור חומרי חבלה. במהלך המבצע נהרסו מבנים רבים, חלקם של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים וחלקם אזרחיים.
טנקים צרים על בניין המוקטעה ברמאללה (צילום: איי פי)
ב-21 באפריל 2002 הסתיים מבצע "חומת מגן" באופן רשמי, וצה"ל נסוג מן הערים הפלסטיניות. אולם מאותה עת ואילך המשיך צה"ל לבצע מבצעים נקודתיים בשטחי יהודה ושומרון, כך במאי אותה שנה בוצעה פעולה נרחבת בעיר חברון.
השפעתו של המבצע על המצב הבטחוני בישראל שנויה במחלוקת. למרות הפגיעה הקשה לא חדלו ארגוני הטרור הפלסטינים מלפעול ותוך זמן קצר שוב לבצע פיגועים קטלניים בישראל. ב-2003 חלה ירידה משמעותית במספר הפיגועים. טענה מקובלת היא כי הגורם המרכזי לנתון זה הוא פעולת צה"ל במרכזי הערים הפלסטיניות שהתאפשרה לאחר מבצע "חומת מגן", מנגד יש הרואים בבנייתה של גדר ההפרדה
כגורם המרכזי מאחורי צמצום מספר הפיגועים.
מבצע "חומת מגן" פגע במידה ניכרת בפעולתה של הרשות הפלסטינית. בפועל למן תחילת המבצע, חדלה הרשות לשמש כגורם השלטוני המרכזי בערים הפלסטיניות.
יציאת כוחות צה"ל מג'נין בסיום מבצע חומת מגן, 2002 (צילום: רענן כהן, לע"מ)
הדפס
