בת שבע

סיפורה התנ"כי של בת שבע נפתח עם תיאור התגלותה לפני דוד המלך, בעת היותה אשת אוריה החתי. דוד חשק בה לאחר שראה אותה מגג ביתו רוחצת, הביאה לארמונו ושכב עמה. משהרתה לדוד נקרא אוריה משדה הקרב, כדי שיהיה עם אשתו וכך ייחשב הילד לשלו. אולם אוריה סירב, ודוד ציווה על יואב שר צבאו להציב אותו בעמדה שבה ייהרג בקרב: "הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה, ושבתם מאחריו וניכה ומת" (שמ"ב יא טו).

אוריה אכן נהרג בקרב, ולאחר מותו נשא דוד את בת שבע לאשה והיא ילדה לו בן. אז שלח ה' את נתן הנביא אל דוד, ובמפגש בין השניים הוכיח נתן את המלך על מעשיו הבלתי ראויים. תוכחת הנביא הוצגה באמצות משל "כבשת הרש". במשל זה תוארו שני אנשים, האחד עשיר, שבבעלותו כמות רבה של צאן ובקר, והשני עני, שבבעלותו כבשה אחת בלבד. הכבשה האחת היתה כל עולמו של העני, והיה לה תפקיד מכריע בחייו ובחיי משפחתו. על פי המשל, האדם העשיר, שנאלץ להעניק לאחד מאורחיו כבשה, בחר שלא לוותר על רכושו. במקום זאת גזל את כבשת העני והעניקה לאורח; דוד, שלא הבין בתחילה את כוונתו של נתן, הכריז עם סיומו של הסיפור כי יש להמית את העשיר בגין העוול שעשה. אז פנה נתן אל דוד ואמר לו כי הוא עצמו החוטא אליו מכוון המשל: "אתה האיש... מדוע בזית את דבר ה' לעשות הרע בעיני, את אוריה החתי הכית בחרב ואת אשתו לקחת לך לאשה, ואתו הרגת בחרב בני עמון" (שמ"ב, יב, ז-ט).

נתן הוסיף ובישר לדוד על עונשו - קביעת תקופת מלוכתו כתקופת מלחמות בלתי פוסקות: "לא תסור חרב מביתך עד עולם" (שמ"ב יב י). כעונש מיידי על חטא דוד מת הרך הנולד, בנם של דוד ובת שבע. לימים, בעקבות וידויו וחזרתו בתשובה של דוד, ילדה בת שבע בן אחר, שלמה, שהיה יורשו של דוד במלוכה.

מאות שנים מאוחר יותר, נאלצו חז"ל וממשיכיהם, פרשני התנ"ך, להתמודד עם ההיבט הבעייתי באישיותו של דוד כפי שהוא משתקף בסיפור יחסיו עם בת שבע. מביניהם, יש שסינגרו על התנהגותו וניסו להצדיק אותה, או לפחות לספק לה הסבר נסיבתי, ויש שהסתייגו ממנה, ובחרו בעמדה הביקורתית בה נקט נתן הנביא.

בימי זקנתו של דוד, כאשר עלתה שאלת ירושתו, הפך נתן הנביא לבן ברית של בת שבע. הם חברו יחד כדי להזכיר למלך שהבטיח לשלמה את כסאו, ושכנעו אותו להמליך את בנו טרם מותו. בכך הפרו את עצת אלה שביקשו להמליך את אדניה, אחיו החורג של שלמה. אחרי מות דוד ביקש אדניה, באמצעות בת שבע, לשאת את אבישג השונמית (פילגשו של דוד בזקנתו), ובכך לקבע את מעמדו כיורש. בת שבע אמנם התערבה אצל בנה שלמה המלך למען אדניה אך ללא הועיל: אף כי שלמה כיבד את אימו והאזין לבקשתה, הוא שלח להרוג את אדניה (ואת יואב בן צרויה ושמעי בן גרא).

לפי דברי הימים א' (ג, ה) ילדה בת שבע לדוד שלושה בנים נוספים: שמעא, שובב ונתן.