בת שבע (המאה ה-10 לפנה"ס לערך), אשת אוריה החתי, פילגשו ומאוחר יותר רעייתו של דוד המלך; אם שלמה המלך, יורשו של דוד. בספר שמואל ב (יא, ג) שמה בת שבע בת אליעם, ואילו בדברי הימים א' (ג, ה) היא נקראת בת שוע בת עמיאל. נכדתו של אחיתפל הגילוני, יועצו של דוד.
סיפורה התנ"כי של בת שבע נפתח עם תיאור התגלותה לפני דוד המלך, בעת היותה אשת אוריה החתי. דוד חשק בה לאחר שראה אותה מגג ביתו רוחצת, הביאה לארמונו ושכב עמה. משהרתה לדוד נקרא אוריה משדה הקרב, כדי שיהיה עם אשתו וכך ייחשב הילד לשלו. אולם אוריה סירב, ודוד ציווה על יואב שר צבאו להציב אותו בעמדה שבה ייהרג בקרב: "הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה, ושבתם מאחריו וניכה ומת" (שמ"ב יא טו).
אוריה אכן נהרג בקרב, ולאחר...
