בני עקיבא

חברים בתנועת הנוער "בני עקיבא" צועדים ברחוב יפו. יום ירושלים 1993 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

היוזמה להקמת התנועה היתה של יחיאל אליאש, בחור בן 19 תושב ירושלים. כבר בתחילת הדרך זכו יוזמי התנועה לברכתו של הרב קוק, מנהיג היהדות הדתית בארץ ישראל באותה העת. הרב משה צבי נריה - לימים המנהיג הרוחני של בני עקיבא -  עודד את הפעילות וחיבר את המילים להמנון התנועה. בקיץ 1939 התקיים מחנה קיץ במושב כפר הרא"ה, בהנהגתם של רב המושב שאול ישראלי והרב צבי קפלן. המחנה הניח את המסד להקמת הישיבה הראשונה של התנועה בכפר הרא"ה.

בשנת 1940 ייסד הרב נריה את הישיבה הראשונה, בה שולבו לימודי חול ולימודי קודש. ביוזמתו ובהכוונתו של נריה הוקמו במסגרת בני עקיבא מספר ישיבות נוספות, בהן ישיבת "מירון" בגליל העליון, ישיבת "נתיב מאיר" בירושלים וישיבת "נחלים" במושב נחלים, וכן אולפנות לבנות. משרבו מוסדות החינוך של התנועה הוחלט על הקמת "מרכז ישיבות בני עקיבא", שתפקידו לשמש מסגרת-על המאגדת את כל מוסדות התנועה ומתווה את דרכה.

בהדרגה החלה לפעול תנועת בני עקיבא גם מחוץ לגבולות הארץ וב-1954 הוקם ארגון בני עקיבא העולמי. נכון לראשית המאה ה-21 פועלת תנועת בני עקיבא בקרב יהודי התפוצות בכ-150 סניפים ברחבי העולם. בין פעולותיה המרכזיות של התנועה העולמית: חינוך לתורה ולעבודה, עידוד העלייה לישראל ומניעת התבוללות.

במשך השנים השתלבו רבים מבוגרי בני עקיבא בפעילות התיישבותית ברחבי הארץ. חלקם הקימו יישובים חדשים וחלקם הצטרפו לתנועה הקיבוצית "הקיבוץ הדתי". מאז מלחמת ששת הימים גברו הקולות בתנועה התומכים בעיקרון "ארץ ישראל השלמה", ורבים מחבריה השתלבו בפעילות תנועת ההתיישבות "גוש אמונים" ביהודה, בשומרון ובחבל עזה.

כיום פועלת תנועת בני עקיבא בחסות המפד"ל. סניפי התנועה פזורים ברחבי הארץ ולצידם פועלים כ-30 מוסדות לימוד הקשורים ב"מרכז ישיבות בני עקיבא", בהם 14 ישיבות תיכוניות, 5 ישיבות הסדר, 9 אולפנות ועוד.

לבוש התנועה כולל חולצת תכלת ושרוך כחול (בשבת חולצה לבנה). לתנועה בטאון בשם "זרעים" היוצא לאור מדי חודשיים. סמל התנועה כולל את לוחות הברית המסמלים את התורה, בצדי הלוחות שיבולת וענף עץ זית ומעליהם מגל וקלשון, אשר יחד מסמלים את העבודה. נכון ל-2005 מונה תנועת בני עקיבא בישראל כ-45,000 בני נוער הפועלים במסגרתם של 330 סניפים. סיסמת התנועה - "תורה ועבודה".