טיטניום (Ti), יסוד כימי מתכתי נפוץ, עמיד בטמפרטורות גבוהות. נתגלה ב-1791 על ידי המינרלוג האנגלי ויליאם גרגור (Gregor), וקיבל את שמו ב-1796 מהכימאי הגרמני מרטין קלפרות (Klaproth), על שם הטיטנים מן המיתולוגיה היוונית.
טיטניום מצוי ברוב המינרלים שבקרום כדור הארץ. מחצביו העיקריים הם אילמֶניט (FeTiO3) ורוּטיל (TiO2). עמידותו המרובה ומשקלו הקל הופכים אותו למתכת חשובה בבניין מטוסים וחלליות, והוא משמש גם במסגים רבים, ואף בתעשיית התכשיטים, בזכות הברק האפרפר-כסוף שלו (אף שלא נהוג למנותו בין המתכות היקרות). תחמוצתו, טיטניום דו-חמצני, משמשת כצבען לבן בתעשיות חומרי הצבע, הפלסטיק, הנייר ועוד.
לטיטניום חמישה איזוטופים טבעיים, שמספריהם 50-46...
