יוד (I), יסוד כימי אלמתכתי; מוצק גבישי סגול-כהה, שייך לקבוצת ההלוגנים. נתגלה ב-1811 ע"י הכימאי הצרפתי ברנאר קורטואה (Courtois), שקרא לו על שום צבעו (iodes ביוונית "סגול").
.
ליוד איזוטופ יציב אחד, שמספרו 127, וכן 15 רדיואיזוטופים (128-120, 135-129). משך חייהם קצר יחסית, מלבד 127I שזמן מחצית החיים שלו 17 מיליון שנה.
היוד ממריא לאיטו בטמפרטורת החדר, בלא שהוא עובר שלב נוזלי. אינו נמס במים, נמס טוב בכוהל, והוא בעל ריח חריף אופייני. הוא מצוי בטבע בצורת יודידים – מלחי יוד – בעיקר במי הים, באצות ובצמחי ים אחרים, בדגים ובמלחת צ'ילה. יוד מופק באמצעות חמצון של יודידים.
יוד מומס בכוהל משמש ברפואה כחומר חיטוי, שכן הוא מחטא פצעים, משמיד...
