_a.jpg "הכנסת מאשרת את התקציב ואת חוק ההסדרים לשנת 2007 בקריאה ראשונה, בהצבעה שמית") | הכנסת מאשרת את התקציב ואת חוק ההסדרים לשנת 2007 בקריאה ראשונה, בהצבעה שמית צילום: ערוץ הכנסת
| | |
| ערכים קשורים |  | |
| תחומים קשורים | | |
| | חוק ההסדרים
מקורות החוק ותולדותיו | אופי החוק וייחודו | ציטוטים | מידע נוסף
חוק ההסדרים. חוק ייחודי, אותו מביאה ממשלת ישראל לאישור
הכנסת
פעם בשנה, לקראת ההצבעה על חוק התקציב.
החוק מאגד בתוכו מספר חוקים ותיקוני חקיקה שמטרתם לאפשר לממשלה לעמוד בתקציב אותו היא עומדת להגיש לאישור הכנסת.
חוק ההסדרים נחקק לראשונה ב-8 בספטמבר 1985, תחת הכותרת "חוק ההסדרים לשעת חירום במשק". מאז, נחקק כל שנה לקראת העברת התקציב.
ההצבעה על חוק ההסדרים בועדת הכספים, 2006 (צילום: גיל יוחנן)
| מקורות החוק ותולדותיו |  | |
מקורותיו של חוק ההסדרים, במשבר הכלכלי
שפקד את המשק הישראלי
בראשית שנות ה-80. ב-1977, לאחר המהפך הפוליטי שהביא להקמתה של ממשלת ימין ראשונה בתולדות מדינת ישראל, חלה רפורמה
במדיניות הכלכלית של מדינת ישראל.
עד למהפך, נקטו ממשלות השמאל במדיניות של מעורבות גבוהה ביותר של הממשלה במשק, שכללה בעלות ישירה של הממשלה על ארגונים כלכליים עצומי היקף והנהגת אכיפה מחמירה על סחר במטבע חוץ וספקולציה בשוק ההון. ממשלתו של מנחם בגין,
ממשלת הימין הראשונה, נקטה בשורה של רפורמות כלכליות שהביאו לאינפלציה חמורה. בספטמבר 1984, עלתה לשלטון ממשלת אחדות לאומית
בראשות יו"ר מפלגת העבודה,
שמעון פרס.
פרס, בצוותא עם שר האוצר יצחק מודעי
ממפלגת הימין "ליכוד",
הכריז על תכנית חירום להצלת המשק הישראלי,
שעמד בפני קריסה.
ב-1 ביולי 1985, הותקנו ה"הסדרים לשעת חירום במשק המדינה". 48 סעיפים, שאושרו כתקנות לשעת חירום על ידי היועץ המשפטי לממשלה,
פרופ' יצחק זמיר.
התקנות אפשרו לממשלה לנקוט צעדים חריפים להבראת המשק, לרבות פיטורים וקיצוצי שכר בקרב עובדי המדינה והטלת מיסים חד פעמיים על הכנסות שאינן הכנסות עבודה. כמה ימים לפני שפג תוקפן של התקנות לשעת חירום, אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק ההסדרים, שכלל בין סעיפיו את סעיפי ה"הסדרים לשעת חירום במשק המדינה".
הרעיון להביא את הסעיפים לאישור המליאה במסגרת חוק אחד, נבע מאופי היחסים בין הרשות המבצעת, היא הממשלה, לרשות המחוקקת, היא הכנסת, במדינת ישראל באותן שנים. ראש הממשלה ושר האוצר חששו כי יוזמה כלכלית שתבוא מצד שר אוצר החבר בכנסת מטעם מפלגת הליכוד, תעורר את התנגדותם המיידית של חברי הכנסת ממפלגות השמאל. הגשת הסעיפים לאישור הכנסת במסגרת חוק אחד, ובצמוד לאישור חוק התקציב, אפשרה לראש הממשלה לאכוף על חברי הכנסת את המשמעת הקואליציונית, כלומר, לחייב כל חבר כנסת מהסיעות המרכיבות את הממשלה להצביע בעד החוק.
העברת חוק ההסדרים הראשון, סייעה רבות להוצאתה לפועל של תכנית החירום להצלת המשק. חקיקתו יצרה תקדים ומאז הפכה העברתו של חוק ההסדרים בצמוד לחוק התקציב, לחיזיון קבוע בבית המחוקקים הישראלי, אף שהמשבר הכלכלי שקדם להופעתו עבר מזמן. לאורך השנים התרחשו תמורות רבות בחזות החוק, בהיקפו, בדרכי העברתו ובתוכנו. בשנת 2003, כלל החוק מספר שיא של סעיפים, 167.
עם הזמן, החלו ממשלות ישראל לעשות שימוש במסגרת שהעניק החוק, על מנת להעביר סעיפים שלא נגעו למסגרת התקציב. בין היתר, הועברו סעיפים שנועדו לשם קידום מדיניות כלכלית מסוימת, להטבה עם מגזרים שהפעילו לחץ פוליטי על הממשלה ולביטול חוקים שמשרד האוצר התנגד להם ולא הצליח למנוע את חקיקתם.
העברתם של סעיפים אלו עוררה ביקורת חריפה נגד חוק ההסדרים. כמה ממבקריו הגדירו אותו כ"חוק עוקף דמוקרטיה" וקראו להתערבות של הרשות השופטת למניעת
השימוש בו. נכון לשנת 2008, חזר החוק לשמש כחוק עזר להגנת התקציב השנתי של מדינת ישראל ונעדרים ממנו סעיפים שאינם נוגעים בתקציב. ב-1997, שינה משרד האוצר את שמו של החוק ל"חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב". ב-2003 שינה האוצר את שם החוק ל"חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל", על שם תכניתו של שר האוצר בנימין נתניהו.
| אופי החוק וייחודו | | |
חוק ההסדרים שונה במבנהו ובהליך חקיקתו משאר החוקים במדינת ישראל. לעומת שאר חוקים העוברים בכנסת, הנוגעים בנושא אחד, חוק ההסדרים מקבץ מספר חוקים בתחומים שונים. יתר על כן, חוק ההסדרים מועבר, לאחר ההצבעה עליו בקריאה ראשונה, כיחידה אחת לועדת הכספים. ועדת הכספים דנה בכל הסעיפים שלו, גם אלה שאינם נוגעים ישירות לתחום עבודתה, בזמן קצר וקצוב. זאת בניגוד להליך החקיקה המקובל בכנסת, בו עובר החוק לידי הוועדה המתמחה בתחום לו נוגע החוק, הדנה בתוכנו במשך זמן ארוך.
במהלך השנים השתנה תהליך חקיקת חוק ההסדרים ונכון לשנת 2008, סעיפי החוק נידונים בועדות הכנסת השונות, בהתאם לאופיו של הסעיף, ואז מחזירות הועדות את הסעיפים לועדת הכספים, אשר מגישה את החוק לקריאה שנייה. חוק ההסדרים מוגש מידי שנה בקריאה ראשונה לכנסת בחודש אוקטובר ותהליך חקיקתו מסתיים לרוב עד סוף דצמבר. חוק התקציב מועבר בכנסת תוך הנחה שחוק ההסדרים התקבל על כל סעיפיו, בין אם הספיקה הממשלה להעבירו טרם אישור התקציב ובין אם לאו.
פעילי משמרת המחאה מוחים לביטול החוק האנטי-דמוקרטי, 2007 (צילום: ירון ברנר)
מטרת החוק להסיר מדרכה של הממשלה מכשולים חקיקתיים אשר ימנעו ממנה לעמוד בתקציב אותו היא מביאה לאישור הכנסת. הממשלות המעבירות את החוק, אוכפות את המשמעת הקואליציונית על חברי הכנסת בעת ההצבעה על החוק וכך מבטיחות לו רוב במליאת הכנסת. מצדדיו טוענים כי ללא החוק היו נמצאות ממשלות ישראל במצב אבסורדי בו הן אינן מסוגלות לנהל את המדינה, בהתאם לתקציב אותו אישרה להן הכנסת. מתנגדיו טוענים, כי תחת המסווה של שמירה על התקציב, מעבירות ממשלות ישראל לדורותיהן חקיקה בעלת מגמה אידיאולוגית וחקיקה אשר נועדה להיטיב עם קבוצות כוח מסוימות במשק.
במספר מדינות בעולם המערבי ישנן מקבילות לחוק ההסדרים. מדובר לאו דווקא בחוקים הקשורים לתקציב השנתי אלא בחוקים המכילים מספר גדול של סעיפים בתחומים שונים העוברים את אישור בית המחוקקים כמקשה אחת. בארה"ב ובקנדה נקראים חוקים כאלה "חוקי אומניבוס" (Omnibus laws), בצרפת הם נקראים "חוקי פסיפס" (Lois mosaiques). בבלגיה קיים חוק הזהה באופיו לחוק ההסדרים, הוא נקרא "חוק התכנית" (Loi programme) ומועבר מדי שנה בצמוד לתקציב.
| ציטוטים | | |
- "החוק הזה, במשך שנים רבות, הפך להיות חוק אנטי-דמוקרטי המרוקן את ועדות הכנסת...הממשלה מבטלת חוקים אשר נחקקו בועדות הכנסת לאחר עבודה רבה" – ח"כ לשעבר, מקסים לוי.
- "זה חוק כמו שאר החוקים, חברי הכנסת יכולים לאשר אותו ולא לאשר אותו...אני לא מבין למה הכנסת מקבלת את זה. לא העם שלה מביא את זה, אלא הממשלה מביאה את זה, כיוון שזה נוח לה. כך היא צריכה לעבוד. אם הפרלמנט רואה שהחוק הזה הוא עלבון לפרלמנטריזם, יקומו הפרלמנטרים ויעשו משהו נגד החוק הזה" - ח"כ עזמי בשארה
- "התקציב הוא בסך הכל נגזרת של המדיניות הכלכלית חברתית. אין שום אפשרות לביצוע מדיניות כלכלית ללא מסכת החוקים העוטפת אותו" - בנימין נתניהו, ראש הממשלה ושר האוצר לשעבר, מגן על חוק ההסדרים
- "במבחן התוצאה אין חלופה טובה מחוק ההסדרים ולא הייתי מציע לאף ממשלה לוותר על הכלי הזה" - קובי הבר, הממונה על התקציבים במשרד האוצר
| מידע נוסף | | |
הצעת חוק: להגביל את השימוש בחוק ההסדרים – הצעת חוק מינואר 2004, ביקשה להציב תנאים מגבילים להעברתו של חוק הסדרים. כתבה באתר ynet
לקריאה בכתבה – לחצו כאן
בג"ץ: חוק ההסדרים בעייתי מבחינה דמוקרטית – פסיקה של בג"ץ, בעתירות של 4 ארגונים חקלאיים נגד חוק ההסדרים של שנת 2003. כתבה באתר ynet
לקריאה בכתבה – לחצו כאן
כל הגזירות בחוק אחד – חוק ההסדרים לשנת 2004. פירוט הסעיפים ותגובות חברי הכנסת. כתבה באתר ynet
לקריאה בכתבה – לחצו כאן
הלילה: מליאת הכנסת אישרה את חוק ההסדרים – דיווח על אישורו של חוק ההסדרים לשנת 2008. כתבה באתר ynet
לקריאה בכתבה – לחצו כאן
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
