אדם ברוך

יליד שכונת מאה שערים בירושלים, בן למשפחה דתית. שמו בלידתו - ברוך רוזנבלום. סבו, הרב יצחק וכטפויגל, כיהן כראש ישיבת מאה שערים. אביו, אשר רוזנבלום, היה משפטן, פעיל פוליטית בתנועת "הפועל המזרחי" וכיהן מספר שנים כמנכ"ל משרד הפנים. את שנות ילדותו העביר ברוך ברמת גן, ובנעוריו למד במדרשיית "נועם" (ישיבה תיכונית) בפרדס חנה. את השכלתו האקדמית כמשפטן רכש באוניברסיטה העברית בירושלים.

כבר בגיל צעיר החל בפעילות עיתונאית. את שם העט "אדם ברוך" אימץ בתקופת שירותו הצבאי, כאשר החלו להתפרסם בעיתונות כתבות פרי עטו, ובדרך זו עקף את הצורך באישור צבאי לפרסומם. משלהי שנות ה-60 ואילך, החל לפרסם מאמרים בנושאי אמנות וספרות בעיתון "ידיעות אחרונות" ועד מהרה התבסס מעמדו כמבקר תרבות מוכר ומוערך. בשנים הבאות כתב מאמרים, טורים אישיים וכתבות עומק בנושאים מגוונים - החל מהשיח האמנותי וכלה בעניינים הנוגעים לסדר היום הציבורי. מבין העיתונים שבהם שימש כעורך: כתבי העת "מושג" (1974 - 1976) ו"מוניטין" (1978 - 1982) שהיה גם ממייסדם, ומוסף סוף השבוע בעיתון "ידיעות אחרונות" (1983 - 1989). בתפקיד אחרון זה, נחשב לאחד האחראים לעלייה הניכרת בתפוצת העיתון.

ב-1991 עבר ברוך, יחד עם עורך "ידיעות אחרונות" לשעבר דב יודקובסקי, לעיתון "מעריב" (שנרכש זמן קצר לפני כן על ידי איש העסקים רוברט מקסוול). במשך השנתיים הבאות עבד כעורכו. בין 1992 - 1996 שימש כעורך העיתון "גלובס" ובין 1995 - 1996 ערך גם את מוסף התרבות שלו - "שישי תרבות". במקביל, החל לפרסם ב"מעריב" מדור אישי ("שישי") שזכה לפופולריות רבה. טור זה משקף את שפתו הייחודית של ברוך בנוף התרבותי המקומי - שפה המשלבת בין נקודת המבט היהודית השואבת את השראתה מן ההלכה, לבין מציאות החולין הישראלית המשמשת לה כמושא התבוננות.

בתחום האמנות נחשב ברוך לאחד מברי הסמכא המובילים בשיח המקומי. בין תפקידיו הרבים: שימש כאוצר הביתן הישראלי בביאנלה הבינלאומית של ונציה ב-1988 וב-1990, אוצר הביתן הישראלי בביאנלה הבינלאומית לצילום בעין חרוד ב-1988, ואוצר העיר תל אביב-יפו בשנת 2000. כיהן כנשיא בית הספר לאמנות "קמרה אובסקורה" מאז 1996. בשנת 2003 הציג תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות העוסקת בדימויים המיוצרים על ידי המדיום הטלוויזיוני.  

מבין ספריו: "סדר יום - חיי יום יום בראי ההלכה" (2000), "בתום לב" (2001), "חיינו- תקנונים יהודיים ישראליים" (2002) - שלושה ספרי עיון העוסקים בפסיקה ההלכתית ודברי חכמים, מתוך נסיון לגשר בין התרבות היהודית הדתית לבין ההוויה הישראלית החילונית. ספרים אלו זכו להצלחה רבה בקרב קהל הקוראים (בעיקר זה החילוני) ומהווים מפעל ספרותי יחיד מסוגו. כמו כן, כתב את הרומן האוטוביוגרפי "לוסטיג" (1985), את ספר האמנות "יחיאל שמי, פיסול חילוני" (1988), ואת אסופת הסיפורים "הוא היה גיבור" (1999) שעניינה תמונות מן המציאות הישראלית.

בשנת 2002 הוענק לברוך פרס אביחי (מטעם "קרן אביחי") על פועלו התרבותי. בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי: "אדם ברוך הוא מתווך תרבותי יחיד במינו בנוף הישראלי. מזה שנים הוא שוקד בכתיבתו הענפה על יצירת גשר מקורי ואמיתי בין לשונה של היהדות המסורתית לבין לשונה של ישראל העכשווית. הפערים בין דוברי 'שפות' אלו מציבים איום אמיתי על המרקם הפנים-חברתי העדין של החברה הישראלית. המיוחד במפעל כתיבתו של אדם ברוך הוא שאין מדובר בפעולת תרגום של שפה אחת לשנייה, אלא ביצירה של שפה משותפת היונקת משני עברי הפער התרבותי-ערכי והמדברת בשפת שניהם מבלי לאבד את חיוניותם. הצלחתו הגדולה של מפעל התיווך התרבותי של אדם ברוך נעוצה בהיותו נטוע היטב בשתי התרבויות גם יחד".

ברוך אב לשלושה, ביניהם הסופרת עמליה רוזנבלום ואיש הטלוויזיה עידו רוזנבלום. במאי 2008 נפטר בעקבות מאבק ממושך במחלת הסוכרת.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

אדם ברוך הלך לעולמו - "העיתונאי, הסופר ומבקר התרבות נפטר בגיל 63 בתל השומר לאחר מאבק ממושך במחלת הסוכרת". כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

הנה ברוך בא - "בשעה שאביו נפטר, כתב אדם ברוך: 'כשהגיע למעלה בוודאי חיכו לו, יושבים לשולחן אחד, הרב ווכטפויגל, הרב כהנמן, הרב קצנלבויגן ויוסף שטיגליץ ואחד מהם בוודאי קרא: הנה אשר בא'. אפשר להניח, שמישהו מהם קורא כעת: 'הנה ברוך בא'. אדם ברוך, שהלך לעולמו, היה אחד היוצרים הגדולים של האינטגרציה המופלאה בין הדת-הלכה לחיי היומיום". כתבה על חייו ויצירתו של אדם ברוך, מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

ברוך היה - "אדם ברוך, איש רוח ומעשה, איש מורכב בארץ שלא אוהבת כאלה, היה בין גדולי המשפיעים על צביונה של העיתונות היום. אריאנה מלמד נפרדת". כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן. 

אדם ברוך וחנוך לוין: פנים אל מול פנים - הצלם גדי דגון מציג בתיאטרון תמונע בתל אביב תערוכה לזכרם של אדם ברוך וחנוך לוין. ל-ynet הוא כותב על ההיכרות האישית וארוכת השנים עם השניים. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.