האבקה, שיטת רבייה בבוטניקה: העברת גרגרי אבקה (תאי המין הזכריים) מהמאבקים, שם הם נוצרים, אל הצלקת, שהיא איבר המין הנקבי הקולט אותם.
האבקה עצמית (אוטוגמיה) היא האבקה של צמח את עצמו, אם באותו הפרח (פרח דו-מיני שיש בו גם צלקת וגם מאבקים) ואם בפרחים שונים באותו הצמח. בדרך זו יש שימור מרבי של תכונות האוכלוסייה. חסרונותיה של שיטה זו הם הקטנה של הרבגוניות הגנטית באוכלוסייה והגדלת הסיכוי לפגמים גנטיים בצאצאים.
האבקה הדדית היא האבקה בין פרחים של שני צמחים שונים. שיטה זו נפוצה יותר, ויתרונותיה הם הגיוון שהיא יוצרת באוכלוסייה והקטנת הסיכוי להופעת פגמים גנטיים בצאצאים. האבקה זו יעילה פחות מהאבקה עצמית, כלומר מספר גרגרי האבקה שיפרו ביצית קטן יותר, מכיוון שהגרגירים צריכים לעבור מרחק...
