וורן הרדינג

וורן הרדינג נולד בחווה במדינת אוהיו בארה"ב. הבן הבכור מתוך שמונת ילדיהם של ג'ורג' טיירון ופיבי דיקינסון הרדינג. את השכלתו רכש בבתי ספר מקומיים וב-1879 החל ללמוד באוהיו סנטרל קולג' (Ohio Central College). בתום לימודיו התנסה הרדינג בעיסוקים שונים: הוא החל ללמוד משפטים, עבד כסוכן ביטוח וכמורה, אולם לא מצא עניין רב באף אחד מתחומים אלו. לבסוף מצא עבודה ככתב ואיש דפוס בעיתון מקומי, בעיירה מריון באוהיו (Marion Democratic Mirror).

ב-1884 רכש הרדינג עם אחד מחבריו שבועון מקומי כושל (the Marion Star). תחת ניהולו הפך העיתון להצלחה, ותוך זמן קצר קנה הרדינג מחברו את חלקו בעיתון והיה לבעליו המלאים. ב-1891 נישא לפלורנס קלינג דה וולף (Mrs. Florence Kling De Wolfe), גרושה אמידה. באמצעות הונה הצליח להפוך את השבועון לעיתון יומי מצליח ורב השפעה.

מעמדו של העיתון הקנה להרדינג ידידים רבי השפעה באזור. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-19 הוא מונה כחבר הנהלה במספר תאגידים והפך למקורבם של עשירי העיר והמדינה. במקביל החל לעסוק בפעילות פוליטית במסגרת המפלגה הרפובליקנית. הופעתו המרשימה הקנתה לו מספר הולך וגדל של תומכים. ב-1899 נבחר לסנאט של אוהיו וב-1903 לסגן מושל המדינה (כיהן בתפקיד זה שנה אחת). בעמדותיו היה מזוהה עם האגף השמרני של המפלגה הרפובליקנית. הופעתו בוועידה הרפובליקנית טרום הבחירות לנשיאות ב- 1912, הפכה אותו מפוליטיקאי מקומי לדמות פוליטית ברמה הארצית.

ב-1915 נבחר הרדינג לשמש כנציגה של אוהיו בסנאט וכיהן בתפקיד זה עד 1921. בוועידה הרפובליקנית שנערכה ב-1920 לא הצליח אף אחד מן המתמודדים להיבחר למועמד המפלגה לנשיאות. באותו לילה התכנסו מנהיגי המפלגה לפגישה במלון בשיקגו, במה שתואר כ-"חדר אפוף עשן" כינוי שהפך בשנים לאחר מכן למטבע לשון מקובלת לתאור פגישות פוליטיות חשאיות. במהלך הפגישה סוכם כי הרדינג ייבחר למחרת היום כמועמד המפלגה לנשיאות.

את מסע הבחירות ניהל הרדינג מביתו במריון שבאוהיו, שם קרא נאומים כתובים מראש מול משלחות אורחים. אל מול תקופת כהונתו הסוערת של הנשיא המכהן תומס וודרו וילסון (במהלכה פרצה מלחמת העולם הראשונה) הבטיח הרדינג חזרה לחיים נורמליים ושלווים. בבחירות לנשיאות שנערכו ב-1920 ניצח את מועמד המפלגה הדמוקרטית מושל אוהיו, ג'יימס קוקס (James Cox) בהפרש חסר תקדים של 7 מיליון קולות (ו-404 אלקטורים מול 127 של קוקס).

במהלך תקופת כהונתו כנשיא, המשיך הרדינג לדבוק בעמדות האגף השמרני של מפלגתו - הוא קיצץ במיסים לעסקים ולעשירים, העלה את המכסים על ייבוא, הנהיג מערכת לניהול התקציב הפדרלי, הטיל הגבלות על ההגירה לארה"ב, ומינה 4 שופטים שמרנים לבית המשפט העליון של ארה"ב. מהלכיו אלו סייעו בהוצאת המשק האמריקני מן המיתון אליו נקלע בתום המלחמה. במהלך כהונתו נכנסה החקיקה אשר אסרה על מכירת אלכוהול בארה"ב והחלה "תקופת היובש".

בתחום יחסי חוץ השיג ממשלו של הרדינג הישג מרשים, כאשר ועידה בינלאומית שכונסה בוושינגטון הסתיימה בהסכמת המעצמות הגדולות על עצירת מירוץ החימוש של הכוחות הימיים (התבטא בעיקר בבניית כלי שיט גדולים).

נשיאי ארצות הברית

מספר	נשיא	שנות כהונה
1	ג'ורג' וושינגטון	1789 - 1797
2	ג'ון אדמס	1797 - 1801
3	תומס ג'פרסון	1801 - 1809
4	ג'יימס מדיסון	1809 - 1816
5	ג'יימס מונרו	1816 - 1824
6	ג'ון קווינסי אדמס	1825 - 1829
7	אנדרו ג'קסון	1829 - 1837
8	מרטין ון ביורן	1836 - 1840
9	ויליאם הנרי הריסון	1841 - 1841
10	ג'ון טיילר	1841 - 1845
11	ג'יימס נוקס פולק	1845 - 1849
12	זכרי טיילור	1849 - 1850
13	מילרד פילמור	1850 - 1853
14	פרנקלין פירס	1852 - 1856
15	ג'יימס ביוקנן	1857 - 1861
16	אברהם לינקולן	1861 - 1865
17	אנדרו ג'ונסון	1865 - 1869
18	יוליסס סימפסון גרנט	1877 - 1881
19	רת'פורד ברצ'רד הייז	1877 - 1881
20	ג'יימס אברם גרפילד	1881 - 1881
21	צ'סטר אלן ארתור	1881 - 1885
22	סטפן גרובר קליוולנד	1885 - 1889
23	בנג'מין הריסון	1889 - 1893
24	סטפן גרובר קליוולנד	1893 - 1897
25	ויליאם מק'קינלי	1897 - 1901
26	תיאודור רוזוולט	1901 - 1909
27	ויליאם הווארד טאפט	1909 - 1913
28	תומס וודרו וילסון	1913 - 1921
29	וורן גמליאל הרדינג	1921 - 1923
30	ג'ון קלווין קולידג'	1923 - 1928
31	הרברט קלרק הובר	1929 - 1933
32	פרנקלין דלנו רוזוולט	1933 - 1945
33	הרי ס' טרומן	1945 - 1953
34	דווייט דייוויד אייזנהאואר	1953 - 1961
35	ג'ון פיצג'רלד קנדי	1961 - 1963
36	לינדון ביינס ג'ונסון	1963 - 1969
37	ריצ'רד מילהאוס ניקסון	1969 - 1974
38	ג'רלד רודולף פורד	1974 - 1976
39	ג'יימס ארל הבן קרטר	1977 - 1981
40	רונלד וילסון רייגן	1981 - 1988
41	ג'ורג' הרברט ווקר בוש	1989 - 1993
42	ויליאם ג'פרסון "ביל" קלינטון	1993 - 2001
43	ג'ורג' ווקר בוש הבן	2001 - 2009
44	ברק חוסיין הבן אובמה	2009 -

ב-1923 התגלו תוך מספר חודשים מספר פרשות שחיתות, בהן היו מעורבים באופן ישיר מקורביו ואנשי ממשלו של הרדינג. חשיפת הפרשות פגעה בהרדינג, בעיקר בשל מה שראה כבגידתם של חבריו באמון שנתן בהם. ביוני 1923 יצא עם אשתו למסע ברחבי ארה"ב ולחופשה באלסקה. במהלך המסע בחזרה לוושינגטון חודש לאחר מכן, התמוטט בשל בריאות לקוייה והצטווה על ידי רופאיו לנוח. ארבעה ימים לאחר מכן, במלון בסן פרנסיקו, נפטר מהתקף לב או שבץ (לא התקיימה נתיחה לאחר המוות). את מקומו בבית הלבן תפס סגן הנשיא קלווין קולדיג'.