ויליאם הנרי הריסון (1773 - 1841), הנשיא ה-9 של ארה"ב
(1841). מילא תפקיד מרכזי בפיתוח ההתיישבות "הלבנה" במערב ארה"ב. נפטר כחודש לאחר כניסתו לתפקיד מדלקת ריאות.
ויליאם הנרי הריסון נולד במחוז צ'רלס סיטי בוירג'יניה, נצר למשפחת בעלי אחוזות עשירה בוירג'יניה. אביו בנג'מין הריסון נמנה על חותמי הכרזת העצמאות של ארה"ב.
בצעירותו למד היסטוריה ולימודים קלאסיים במכללת המפדן-סידני (Hampden-Sydney College) ובשנת 1791 החל בלימודי רפואה. זמן קצר לאחר מכן נטש את לימודיו והחל בקריירה צבאית כקצין בצבא האמריקני. הריסון שירת כשלישו של הגנרל אנתוני ווין שהופקד על המלחמה באינדיאנים במערב ארה"ב, ובתפקיד זה היה שותף לקרבות העיקריים שהתנהלו באזור.
ב-1798 פרש הריסון מן הצבא ומונה למזכיר הטריטוריה (שמן של היחידות שעל פי הן חולקו בעבר אזורי הספר בארה"ב) הצפון מערבית, אזור בו נכללים היום מדינות אוהיו, אינדיאנה, מישיגן, אילינוי וויסקונסין. לאחר מכן מונה למושל הטריטוריה אינדיאנה (1801 - 1821). בתפקיד זה הוביל את המאבק לנישול האינדיאנים ששכנו
באזור, והצליח לפנות אזורים נרחבים עבור מתיישבים לבנים.
בתגובה לנישול האינדיאנים מאדמותיהם, פתח טוקמסה (Tecumseh), מנהיג שבטי השוני (Shawnee) האינדיאנים, במרד נגד השלטון האמריקני. הריסון יצא בראש כוח צבאי לדכא את המרד, והניצחון שהשיג בקרב טיפקנו (The Battle of Tippecanoe, נובמבר 1811) גרם לדעיכת נסיונות ההתנגדות האינדיאנית. הניצחון הפך את הריסון ליקיר התושבים הלבנים באזור ולגיבור לאומי.
במלחמת ארה"ב-בריטניה (החלה
ב- 1812) מונה למפקד הכוחות האמריקניים בטריטוריה הצפון מערבית. הריסון הוביל את כוחותיו לניצחון בקרב מול הצבא הבריטי וכוחות אינדיאנים שהצטרפו אליו, קרב שהתנהל באזור אונטריו, קנדה. הניצחון בקרב פירק את הברית בין הבריטים לאינדיאנים והחזיר את דטרויט לשליטה אמריקנית. מותו של טוקמסה בקרב סיים למעשה את ההתנגדות האינדיאנית ללבנים בצפון מערב ארה"ב.
בתום המלחמה פרש הריסון סופית משירות צבאי והשתקע באוהיו. כעבור זמן לא רב החל להיות מעורב בפעילות פוליטית. בשנים 1816 - 1819 כיהן כחבר בקונגרס, לאחר מכן כיהן בבית הנבחרים של אוהיו (1819- 1821) ובסנאט
(1825- 1828). בשנים 1828 - 1829 שימש כשגריר ארה"ב בקולומביה.
ב-1836 התמודד בבחירות לנשיאות והפסיד למועמד המפלגה הדמוקרטית מרטין ון ביורן.
ארבע שנים לאחר מכן התמודד שוב בבחירות לנשיאות כמועמד המפלגה הויגית וניצח את ון ביורן, בעיקר בזכות תהילת נצחונותיו הצבאיים.
| נשיאי ארצות הברית |  |
|
נאומו בטקס ההשבעה לנשיאות (מרס 1941), נמשך כשעתיים בקור מקפיא, ונזכר כאחד הנאומים הארוכים ביותר שנישאו במעמד זה. בעקבות הנאום לקה בהצטננות שהפכה לדלקת ריאות והביאה למותו חודש לאחר שנכנס לבית הלבן. הריסון היה לנשיא האחרון אשר נולד טרום הקמת ארה"ב והראשון מבין הנשיאים אשר נפטר במהלך כהונתו. את מקומו בבית הלבן תפס סגן הנשיא בממשלו ג'ון טיילר.
נכדו בנג'מין הריסון
היה הנשיא ה-23 של ארה"ב.