 | | סמל הארגון | | |  |  | אימון לוחמות ה"הגנה" צילום: לע"מ
| | |  | | קורס קשר צילום: לע"מ
| | |  | | הקמת ישוב חומה ומגדל, 1938 צילום: לע"מ
| | |  | | העלאת מעפילים. חוף נתניה, 1939 צילום: לע"מ
| | |  | | כרזה מטעם הארגון, 1940 צילום: לע"מ
| | |
| אתרים נוספים |  | |
| ערכים קשורים | | |
| תחומים קשורים | | |
| | הגנה
Haganah
השנים הראשונות | בניית הארגון והמאבק בבריטים | ממחתרת לצבא | שבועת ה"הגנה" | מידע נוסף
הגנה, ארגון המגן המרכזי של היישוב היהודי בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי;
נקרא גם "השורה", ו"הארגון". בתקופות שונות מנה אלפי חברים ואף רבבות, שפעלו במחתרת בזרועות ובגופים שונים והכשירו עצמם להגנה על היישובים, לפעולה נגד פורעים ערבים ואחר כך נגד הבריטים.
חברי ארגון ההגנה בקיבוץ גבעת ברנר, 1938 (צילום: לע"מ)
| השנים הראשונות |  | |
ה"הגנה" הוקמה ביוני 1920 בעקבות החלטה שהתקבלה בוועידת "אחדות העבודה"
בכנרת, לאחר פירוק "השומר".
מייסדיה ופעיליה הראשונים היו אנשי "השומר" וחיילי הגדודים העבריים.
בשנותיה הראשונות פעלה בעיקר במסגרות אזוריות והיתה קשורה להסתדרות העובדים,
והחלק ה"אזרחי" ביישוב הסתייג ממנה בחלקו.
| ציטוט |
|
| מתוך החלטת ועידת אחדות העבודה להקמת ההגנה (1920) |
|
"אחדות העבודה מקבלת בהכרת חשיבות ואחריות היסטורית את האיניציאטיבה (יוזמה) המוטלת עליה מאת הסתדרות 'השומר', לדאוג לסידור ענייני ההגנה ולהבטחת תוכנה הלאומי והסוציאלי של הגנה עממית בארץ, על ידי סידור חבר עובדים מסורים שעומדים על המשמר בכל ענייני ההגנה, ביצירת הגדודים ובהשתתפות המשטרה". |
|
|
|
|
במאורעות תרפ"א ותרפ"ט
(1921 ו-1929) הצליחו חברי הארגון לצמצם את היקף הפגיעות של הערבים, אך עמדו על כך שהיישוב היהודי בארץ ישראל אינו ערוך להתגוננות, והצבא הבריטי לא היה מסוגל לספק את ההגנה הדרושה, למרות התחייבותה של הממשלה הבריטית במסגרת המנדט של חבר הלאומים.
לכן, בראשית שנות ה-30 נתחזקה הדעה בהנהגת היישוב כי יש להפוך את ה"הגנה" לארגון שיישא באחריות להגנת היישוב כולו.
לאחר דיונים נקבע כי בראשו תהיה מפקדה ארצית (מ"א) ובה 6 חברים - מחציתם ממגזר ההסתדרות
("השמאל") ומחציתם מן החוגים האזרחיים ("הימין"). הרכב זה החזיק מעמד עד לקום המדינה, למרות הקשיים שגרם והמשברים שציינו את פעילותו.
ב-1931 פרשה מה"הגנה" קבוצת מפקדים בירושלים, שהיו מקורבים לחוגי הרוויזיוניסטים.
הם הקימו את "הארגון הצבאי הלאומי בא"י", שנקרא בתחילה "ארגון ב'". אחרי 6 שנים חזרו ל"הגנה" כמחצית העוזבים, בראשותו של מפקד "ארגון ב'" אברהם תהומי. השאר הקימו את האצ"ל.
מאוחר יותר הקימו כמה פורשים מן האצ"ל (בראשות אברהם שטרן)
את ארגון הלח"י.
| בניית הארגון והמאבק בבריטים | | |
במחצית הראשונה של שנות ה-30 הרחיבה ה"הגנה" את מערכת האימונים, עסקה בהברחת נשק לארץ ובייצור נשק ותחמושת. נערכו קורסים למפקדים, הוכשרו אנשים בקשר (בעיקר איתות), הופעלו שירות מודיעין (ש"י)
ועזרה ראשונה ועוד. ב-1934 הגיעה ארצה אוניית המעפילים הבלתי לגאלית הראשונה של ה"הגנה" ("ולוס א'"). בשלהי שנת 1938 הקימה ה"הגנה" את "המוסד לעלייה ב'",
שהיה לגורם העיקרי שעסק בארגון מבצעי ההעפלה.
מאורעות הדמים ב-1936 - 1939 הציבו לפני ה"הגנה" אתגרים קשים. היה עליה להגן על מאות יישובים ברחבי הארץ. בימי המאורעות התפתחו יחידות שאופיין נייד והתקפי, כגון "הנודדת", "פלוגות הלילה המיוחדות" בפיקודו של צ'רלס וינגייט
ו"פלוגות השדה" (פו"ש).
גם יחידות הנוטרים,
שבפיקוד הבריטים, היו קשורות בחשאי ל"הגנה".
ב-1939 החל לפעול המטה הכללי של ה"הגנה", וראש המטה הראשון (רמטכ"ל) היה יעקב דוסטרובסקי
(דורי). בשנות ה-40 נקבעו סופית יסודות הארגון ודרכי פעולתו. ב-1941 פורסמו "אשיות ההגנה" (מסמך המסגרת של הארגון), ובאותה שנה הוקם הפלמ"ח
- יחידה מגויסת ראשונה שעמדה בכל עת לרשות המטכ"ל (שאר חברי ה"הגנה", מלבד סגל מטה מצומצם, היו מתנדבים שהקדישו לארגון את שעות הפנאי שלהם והוזעקו בשעת הצורך).
באמצע שנות ה-40 היו בארגון למעלה מ-40,000 חברים, מהם כ-3,000 בפלמ"ח, כ-8,000 בחי"ש (חיל שדה; צעירים מאומנים בגיל 26-18) וכ-30,000 בחי"ם (חיל המשמר, כיתות המגן המקומיות). היו גם כ-10,000 בני נוער בגדנ"ע
(גדודי נוער) ובחג"ם (חינוך גופני מורחב).
מבנה ההגנה. להגדלה לחצו על התרשים
בין ה"הגנה" למחתרות האצ"ל והלח"י
שררה יריבות קשה, בעיקר בשל חילוקי דיעות אידאולוגיים ואסטרטגיים. בשלב מסוים (תקופת ה"סֶזוֹן")
אף שיתפה ה"הגנה" פעולה עם הבריטים במאבקם בארגוני הפורשים, והסגירה את חבריהם לשלטונות. ב"הגנה" היו כ-90% מכלל חברי המחתרות, והוא הדין במאגרי הנשק והתחמושת. היו לה גם זרועות אוויר ("שירות האוויר" ומחלקת הטיס של הפלמ"ח) וים (הפלי"ם) מצומצמות. בסוף אוקטובר 1945 הוקמה "תנועת המרי העברי" במסגרתה
שיתפו ה"הגנה", אצ"ל ולח"י פעולה וכוחותיהם תקפו במתואם יעדים בריטיים. אולם השיתוף הסתיים בקיץ 1946, לאחר "השבת השחורה"
ופיצוץ מלון המלך דוד בידי האצ"ל.
ה"הגנה" המשיכה במאבק נגד הבריטים בדרך של הקמת יישובים חדשים בכל הארץ, גם במקומות שאסרו הבריטים להתיישבות, ארגון הבריחה באירופה, העלאת מעפילים
ופגיעה בכלי שיט בריטים שפעלו נגד ספינות המעפילים. בסוף 1946 לקח על עצמו דוד בן-גוריון
את "תיק הביטחון" במוסדות היישוב, ובשנה שלאחר מכן שקד על הכנת ה"הגנה" למלחמה בערביי ארץ ישראל ובצבאות של מדינות ערב, שאיימו לפגוע ביישוב הציוני.
| ממחתרת לצבא | | |
בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות
היו כוחות ה"הגנה" (גדודי הפלמ"ח, חטיבות החי"ש ויחידות החי"ם) עיקר כוח המגן של היישוב. ב-31 במאי 1948 סיים ארגון ה"הגנה" את פעילותו, עם ההכרזה על הקמת צה"ל,
ומטכ"ל ה"הגנה" הפך למטכ"ל הראשון של צה"ל.
חברי ארגון ה"הגנה" מתאמנים במטווח בבסיס קליטה של צה"ל (צילום: זולטן קלוגר, לע"מ)
ה"הגנה" היתה "הצבא שבדרך" של "המדינה שבדרך", והיא הקימה והפעילה את רוב הגופים והזרועות של צבא סדיר, כולל בים ובאוויר. כמו כן הייתה אחראית להעפלה ולהתיישבות בטחונית.
בין האנשים המרכזיים ב"הגנה" במהלך 28 שנותיה היו אליהו גולומב
שנחשב למנהיגה הלא-מוכתר, יצחק שדה,
יוסף הכט,
דב הוז,
שאול מאירוב (אביגור),
יוחנן רטנר, משה סנה
ויעקב דורי. לברל כצנלסון
היתה השפעה רבה על פיקוד ה"הגנה", וכן לדוד בן-גוריון,
בעיקר בשנותיו האחרונות של הארגון.
| שבועת ה"הגנה" | | |
שבועת ''ההגנה'' שנשבע כל חבר חדש עם הצטרפותו לארגון:
"הנני מצהיר כי מתוך התנדבות אישית והכרה חופשית אני נכנס לארגון ההגנה העברי בארץ ישראל. הנני נשבע לשמור אמונים כל ימי חיי לארגון ההגנה, לחוקתו ולתפקידיו, כפי שהוגדרו באשיותיו על ידי הפיקוד העליון. הנני נשבע לעמוד כל ימי חיי לרשותו של ארגון ההגנה, לקבל על עצמי ללא סייג את עול משמעתו, ולפי קריאתו להתגייס לשירות פעיל בכל עת ובכל מקום, לציית לכל פקודותיו ולמלא את כל הוראותיו. הנני נשבע להקדיש את כל כוחותי ואף להקריב את חיי להגנה ולמלחמה על עמי ועל מולדתי, על חירות ישראל ועל גאולת ציון".
נוסח השבועה: באדיבות הארגון הארצי של חברי ההגנה
| מידע נוסף | | |
זו הארץ – תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל על ציר הזמן (9,000 לפנה"ס ואילך). פרויקט מיוחד של אנציקלופדיה ynet.
לציר הזמן - לחצו כאן.
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
