הדס

הדס (צילום: ינון רויכמן)

צמח זה נזכר בתורה (ויקרא, כ"ג מ) בשם "ענף עץ עבות", כאחר מארבעת המינים המשמשים בחג הסוכות. על-פי ההלכה אוגדים עם הלולב שלושה ענפי "הדס משולש", כלומר ענפים, שעליהם ערוכים בדורים (מעגלים) של שלושה. הדס שיש בענפיו פחות משלושה עלים במפרק נקרא בספרות ההלכה בשם "הדס שוטה" ואינו כשר לנטילה (רמב"ם, הלכות לולב, פ"ז ה"ב – ד).

ההדס המצוי גדל בצפון הארץ - בגליל העליון, בעמק דן, בעמק הירדן העליון, בכרמל ובגולן. מעבר לשימוש בו כאחד מארבעת המינים, הוא מקובל כצמח נוי ומשמש בתעשיית התמרוקים ואף ברפואה.

עלי הצמח צפופים, ריחניים, קשים וקירחים; אורכם: ס"מ אחד עד שני ס"מ. הם יושבים כמעט, דמויי איזמל, או כמעט מעוינים, וערוכים בסידורים שונים: מסורגים, נגדיים או בדורים של שלושה. שוני כזה בסידור העלים על פני הגבעול נדיר למדי בעולם הצמחים. פרטים של הדס מצוי, הגדלים בבתי הגידול מוצלים, מצמיחים פרקי גבעול ארוכים ועלים גדולים. בשמש הצמח ענף יותר, אך פרקי גבעוליו קצרים ועליו קטנים.

הפריחה - בעונת הקיץ. הפרחים לבנים, פתוחים לרווחה, קוטרם כ-1.5ס"מ. הם מרובי אבקנים, ומאובקים על ידי דבורי-דבש. לכל פרח חמישה עלי כותרת וחמישה עלי גביע.

הפרי – ענבה עסיסית, מרובת זרעים, בקוטר של כס"מ אחד. הפירות מרובים, ומתחילים להבשיל בסתיו. בהבשילם, הם מצטמקים, ואחר-כך נושרים. התפוצה נעשית באמצעות הרוח והמים, וכן על-ידי ציפורים. מבחינים בשני זנים, לפי צבע הפירות הבשלים: פירות הזן var. melanocarpa שחורים-כחולים, ואילו פירות הזן var. leucocarpa לבנים (זן זה אינו גדל בארץ).