 |  | מסרשמיט S-199. מטוסים מדגם זה שירתו בחיל-האוויר הישראלי | | |  | | מסרשמיט. נשא כמות דלק קטנה יחסית למטוסי הקרב המובילים של בעלות הברית | | |  | | מסרשמיט. בסוף מלחמת העולם השנייה נחשבו מרבית דגמי המטוס לנחותים ורבים מהם הופלו | | |  | | וילי מסרשמיט - מפתח המטוס. צילום: Gettyimages Imagebank
| | |
| אתרים נוספים |  | |
| ערכים קשורים | | |
| תחומים קשורים | | |
| | מסרשמיט
Messerschmitt
המסרשמיט בחיל האוויר הישראלי | נתונים טכניים
מסרשמיט, מטוס קרב חד-מושבי. המסרשמיט שיוצר בגרמניה היה עמוד השדרה של הלופטוופה,
חיל-האוויר הגרמני, במהלך מלחמת העולם השנייה.
בספטמבר 1935 נערכה טיסת הבכורה של מטוס הקרב "מסרשמיט 109" (Bf-109), פרי תכנונו של מהנדס המטוסים הגרמני פרופסור וילי מסרשמיט. עד תום מלחמת העולם השנייה יוצרו למעלה מ-35 אלף מטוסים כאלה מדגמים שונים.
"מסרשמיט 109"
עם תום מלחמת העולם השנייה נמשך ייצור ה"מסרשמיטים" על ידי חברת "אוויה" (Avia) באחד המפעלים שהקימו הגרמנים בצ'כוסלובקיה.
המטוסים קיבלו את הסימון S-199, ומנועי ה"דיימלר-בנץ" המקוריים הוחלפו במנועי "יונקרס יומו". לשם התקנת המנוע החדש נעשו שינויים בתכנון חרטום המטוס וגם תוכנן מדחף תלת-להבי.
מטוס האוויה S-199 היה שונה במידה ניכרת מה"מסרשמיט" 109 הגרמני, והוא סבל ממגבלות שחייבו את טייסיו להפגין מיומנות גבוהה, בעיקר בהמראה ובנחיתה. בנוסף, סבל מטוס האוויה S-199, כיתר דגמי ה"מסרשמיט" 109, מבעיה נוספת: הוא צויד בכן-נסע ראשי צר יחסית ובעל חוזק נמוך, שגרם לחוסר יציבות בריצה על המסלול. בעיה זאת לא נפתרה גם בדגמים המאוחרים יותר של המטוס, ובעטיה נגרמו תאונות נחיתה רבות.
גם השינויים שנעשו במנוע ובמדחף של מטוס האוויה S-199 פגעו בביצועיו: המנוע החדש היה כבד יותר ופיתח הספק מירבי נמוך מהמנוע המקורי, מה שהביא להפחתת כושר הנסיקה של המטוס; המדחף בעל שטח הלהבים הגדול יותר הגביר את נטיית המטוס לסטות שמאלה לאחר שגלגל הזנב התרומם בהמראה, וחייב הטייה גדולה של הגה הכיוון לקיזוז הסטייה, ואילו מבנה הגאים אילץ את הטייס לתפעל את המטוס ביתר רגישות.
| המסרשמיט בחיל האוויר הישראלי |  | |
לאחר קבלת החלטת החלוקה של האו"ם בנובמבר 1947 וכחלק ממאמצי הרכש החליטו מנהיגי היישוב להצטייד במטוסי קרב. המטוסים המועדפים לרכישה היו מטוסים אמריקניים ובריטיים בעיקר, אשר עליהם התנסו הטייסים הישראלים ואנשי המח"ל
בעבר. אך האמברגו שהטילה ארה"ב על מכירת נשק למזרח התיכון וסירובן של יתר המדינות, למעט צ'כוסלובקיה, למכור לישראל מטוסי קרב, שינו את סדרי העדיפויות, וחיל-האוויר נאלץ להתפשר על רכישת מטוסי מסרשמיט, למרות מחירם הגבוה והמחסור בחלקי חילוף.
עשרה מטוסי מסרשמיט ראשונים נרכשו באפריל 1948, והוטסו ארצה כשהם מפורקים וארוזים במטוס-תובלה. כונה בעברית: "סכין". מיום הפלישה
של צבאות ערב, ב-15 במאי 1948, נהנה חיל-האוויר המצרי מעליונות אווירית בכל הטריטוריה האווירית הישראלית. מטוסי דקוטה וספיטפייר
מצריים הפציצו את תל אביב ללא הרף.
המסרשמיט היה מהיר יותר מהספיטפייר הבריטי אך כושר התמרון שלו לקה בחסר
המטוסים נוצלו החל מה-29 במאי 1948 להפצצת מטרות קרקעיות, וב-3 ביוני הפיל מסרשמיט ישראלי שני מטוסי דקוטה מצריים, שהיו בגיחת הפצצה מעל תל-אביב (שדה דב ומטרות אזרחיות אחרות). היו אלה ההפלות האוויריות הראשונות בתולדות חיל-האוויר הישראלי.
מטוסי המסרשמיט נתגלו כמטוסים קשים להטסה ולתחזוקה, אשר תבעו קורבנות רבים מקרב הטייסים, שהטיסו אותם במהלך המלחמה, לרבות מפקד הטייסת הראשון, מודי אלון. אולם, יש לזקוף לזכותם שהיו אלה מטוסי הקרב הראשונים והיחידים, שנמצאו בישראל בחודשים הראשונים למלחמת העצמאות, והם תרמו להדיפת האויב ולהגנה על שמי המדינה.
לאחר סיום מלחמת העצמאות, נותרו בחיל-האוויר חמישה מטוסים כשירים לטיסה, והוחלט להוציאם משירות. אחד המטוסים מוצב כיום במוזיאון חיל-האוויר בחצרים. בסך הכל נרכשו 25 מטוסי S-199, אבל רק 24 הגיעו לחיל-האוויר. הם שימשו משימות יירוט, צליפה וליווי מטוסי תקיפה אחרים. מטוס אחד אף הותאם לצילום אווירי.
מסרשמיט S-199 (צילום: בטאון חיל-האוויר)
נכתב בסיוע בטאון חיל האוויר. 
| נתונים טכניים | | |
 | מסרשמיט - נתונים טכניים | | |
| סוג |
מטוס קרב חד-מושבי |
| ממדים |
מוטה - 9.92 מטר, גובה - 2.59 מטר, אורך - 8.94 מטר |
| ביצועים |
מהירות מירבית - 590 קמ"ש, סיג רום התחלתי - 9500 מטר, טווח - 850 ק"מ |
| משקל |
ריק - 2,650 ק"ג, טעון - 3,740 ק"ג |
| מנוע |
"יונקרס" יומו 211 מקורר-מים, עם הספק של 1,350 כ"ס |
| חימוש |
פצצת 250 ק"ג/ארבע פצצות 70 ק"ג, מיכל דלק נתיק בן 300 ליטר |
.
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
