אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 אגדה
 אמוראים
 אמנציפציה
 ברייתא
 נאורות
 משנה
 יצחק בן יעקב אלפסי
 תנאים
 תלמוד
 יהדות רפורמית
 שאלות ותשובות
 יהודה הנשיא
 יוסף בן אפרים קארו
 משה בן מימון
 מדרש
 פוסקים
 רבי שלמה יצחקי


תחומים קשורים
 היסטוריה יהודית
 חוק ומשפט
 יהדות - מושגים וכתבים


 
 
 

הלכה


Jewish law

מקורות ההלכה |  התפתחות ההלכה |  ההלכה בעת החדשה

הלכה, מונח המציין את מכלול הדינים החלים על יהודים, הן בעניינים שבין אדם למקום (כלומר, אלוהים), הן בעניינים שבין אדם לחברו. לפי התפיסה המסורתית, ההלכה היא הדרך שבה חייב אדם ללכת, ובכללותה היא מגלמת את רצון ה'. בד"כ מוגדרת ההלכה כאוסף מקורות היהדות (תלמוד ומדרש) שאינם אגדה. שלא כבשיטות משפט אחרות, אין בהלכה כל הבחנה בין הרוחני לגשמי. היא קובעת איך צריך להתפלל ולשמור את השבת, והיא גם פוסקת מה דינו של גנב, מה תוקפו של שטר מכר ואיך מקריבים קורבן בבית המקדש.

מקורות ההלכה
מקורות ההלכה רבים ומגוונים. במרכז עומדת התורה שבכתב. סמכות ההלכה מבוססת על האמונה שהתורה (כפי שהיא כתובה בספר התורה שקוראים בו בבית הכנסת) ניתנה למשה בהר סיני מאת האלוהים, והיא היא רצונו הבלתי-ניתן לשינוי של ה'.

אמונה זו מוחלטת כל כך עד שחכמי ההלכה לא ראו שום צורך להדגישה. לפי ההלכה קיבל משה בהר סיני לא רק את התורה שבכתב, אלא גם תורה שבע"פ, אלא שמהותה של זו אינה ברורה לגמרי. יש הסוברים כי כללה במפורט את כל הפירושים הדרושים להבנת התורה שבכתב ולשמירתה, ולדעת אחרים - רק את חוקי הפרשנות שלפיהם תתפרש התורה. כך או כך, לפי ההלכה אין סמכות התורה שבע"פ נופלת מזו של התורה שבכתב. זאת ועוד: ההלכה יונקת ממנהגים ומסורות שנמסרו מדור לדור, וכוללת תקנות וגזרות שתיקנו חכמיה במקומות שונים ובתקופות שונות, כדי "להרחיק את האדם מן העברה" וכדי להתאים את דרישותיה לתנאים המשתנים.

מלבד התורה שבכתב, המקורות העיקריים של ההלכה הם: המשנה, הברייתות, מדרשי ההלכה והתלמוד. יהודה הנשיא וחבריו, אחרוני התנאים, אספו וסידרו את המשנה. עד זמנם נמסרה ההלכה בע"פ, שכן "דברים שבע"פ אי אתה רשאי לאומרן בכתב" (תמורה יד, ע"ב), ואולם "עת לעשות לה'" - כי "נתמעטו הדורות" - והם קיבלו עליהם את מלאכת הסידור. האמוראים, שבאו אחריהם, ראו במשנה את הטקסט המרכזי, ופרשנותם נמצאת בשני התלמודים, הבבלי והירושלמי. רב אשי ורבינא, מאחרוני האמוראים, התחילו במלאכת האיסוף והעריכה של דיוני האמוראים, והם נחשבים ל"סוף הוראה". מרב אשי ואילך, התלמוד הוא המקור המוסמך להלכה ועליו מבוססת כל הכרעה בהלכה, במישרין או בעקיפין. אין התלמוד מסודר לפי ראשי פרקים, ועניינים שונים מתחומים שונים נמצאים בו זה לצד זה.


התפתחות ההלכה
לא תמיד הכריע התלמוד בסוגיה נתונה, ורבים בו הדיונים והמחלוקות המסתיימים בלא שנקבעה הלכה מפורשת. לכן התפתחה ספרות ההלכה אחרי חתימת התלמוד בשני כיוונים: 1. פירוש והסבר לתלמוד עצמו (חידושים). 2. סידור הנושאים השונים בסדר ענייני מסוים, תוך הכרעה במחלוקות והסקת מסקנות (ראה
פוסקים). את הכיוון הראשון מייצגים פירושי רש"י ו"בעלי התוספות", ואת השני - "משנה תורה" לרמב"ם ו"שולחן ערוך" ליוסף קארו. היו שהלכו בשני הכיוונים גם יחד, כמו הרי"ף והרא"ש. אלה פירשו את טקסט התלמוד לפי סדרו, ובפירושיהם גם הציגו הכרעות, איש איש לפי דרכו.

עוד מרכיב חשוב בספרות ההלכה הוא השאלות ותשובות - תשובות שהשיבו חכמי ההלכה למי שביקשו את פסיקתם במקרים ספציפיים. בד"כ ביסס החכם המשיב את פסקו על התלמוד ועל ספרות ההלכה, ובתוך כך גם הציג את פירושו למובאות. בדרך זו נוצר עוד מקור עשיר לחכמי ההלכה שבאו אח"כ.


ההלכה בעת החדשה
הפעילות ההלכתית המתוארת לעיל התחילה, בצורה זו או אחרת, זמן קצר אחרי חתימת התלמוד, והיא נמשכת עד היום. אמנם בכל הזמנים היו שלא הכירו בסמכות הבלעדית שלקחו לעצמם החכמים לפרש את התורה ולקבוע את הנורמות של ההלכה, אך אפשר לומר שעד סוף המאה ה-18 לא כפרו בהלכה רוב היהודים, גם אם כפרטים לא תמיד קיימו אותה. עם
האמנציפציה השתנה המצב, ושוחרי ההשכלה ותנועת הרפורמה סירבו לקבל את מרות חכמי ההלכה. הם זנחו אותה או פירשוה בצורה שונה, כדי לפתור את בעית ההתנגשות בינה לבין התנאים החדשים שחיו בהם. היו רפורמים, במיוחד בראשית ימי התנועה, שהרחיקו לכת וטענו כי ההלכה היא פרי דמיונם של החכמים, ואין לה ולאמת ההיסטורית ולא כלום. בשנים האחרונות ניכרת בתנועת הרפורמה נטייה הולכת וגוברת לחזור ל"מסורת", ואולי גם לתקומת מדינת ישראל יש חלק בכך. התנועה הקונסרווטיבית לא הכחישה את סמכות ההלכה, אלא חיפשה בה עצמה את הדעות המתאימות יותר לזמנים המודרניים. הרבנים הקונסרווטיביים אף ניסו לעגן כל חידוש שחידשו בתוך ההלכה בהשתמשם במתודולוגיה של ההלכה. גם המקבלים את מרות ההלכה וגם המתכחשים לה מודים שמבחינה היסטורית וסוציולוגית היתה ההלכה עמוד התווך של העם היהודי, ששמר על לכידותו ועל זהותו.

יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©