אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


צילום: סידי בנק
 צילום: סידי בנק
 
דגם המצפן שבו השתמש אמריגו וספוצ'י
דגם המצפן שבו השתמש אמריגו וספוצ'י  צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 כיצד לבנות מצפן


ערכים קשורים
 ניווט
 מגנטיות
 מגנטיט
 כדור הארץ
 קוטב גיאוגרפי
 פנג שוי
 אבק שרפה
 נייר
 דפוס
 מרקו פולו
 שושנת הרוחות
 גירוסקופ
 רדיו, שידור וקליטה
 מערכת מיקום גלובלית


תחומים קשורים
 גיאוגרפיה
 מדידה


 
 
 

מצפן


Compass

מידע נוסף

מצפן, מכשיר ניווט המורה דרך קבע על הכיוון צפון-דרום. המצפנים הראשונים התבססו על עקרון המגנטיות, ורק במרוצת המאה ה-20 נוספו עליהם סוגים אחרים - המצפן הגירוסקופי ומצפן הרדיו.

 

כבר בימי קדם היתה ידועה לתרבויות רבות סגולה מיוחדת במינה של המחצב ששמו המודרני מגנטיט - יכולתו למשוך אליו חפצי ברזל. משום כך הוא נקרא "אבן שואבת". רק מאוחר יותר נתגלתה סגולה נוספת: אם מניחים לחפץ עשוי אבן שואבת תנועה חופשית, הוא יתייצב בכיוון צפון-דרום. הסיבה לכך, כידוע לנו כיום, נובעת מן השדה המגנטי של כדור הארץ: כל חפץ מגנטי ששרוי בשדה זה יתיישר לפי קווי השדה המגנטי של הארץ; אם צורתו מוארכת, אחד מקצותיו יצביע על הקוטב המגנטי הצפוני של הארץ, והאחר - על הדרומי.

 

מצפן (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

ראוי לציין כי הקטבים המגנטיים של כדור הארץ אינם חופפים את הקטבים הגיאוגרפיים, ואף אינם קבועים במקומם אלא נעים לאט ממקום למקום. אך במרחק ניכר מהקטבים, ההבדל בין הוראת המצפן לבין הקוטב האמיתי אינו רב, והמצפן המגנטי עשוי להביא (ואף הביא) תועלת רבה בזיהוי הכללי של רוחות השמים.

 

בסין העתיקה נעשה שימוש בכלים עשויים אבן שואבת לקביעת כיוונים, בעיקר כעזר ליישומה של תורת המיקום וההתאמה הקרויה פנג שוי. לדוגמה, דרום היה הכיוון הקיסרי, והיה צורך להציב את כס המלוכה של הקיסר כך שיפנה דרומה. ככל הידוע, הסינים לא השתמשו במצפן כעזר לניווט לפני המאה ה-10 לספירה, וכעבור זמן קצר הופיע המצפן גם באירופה, ושימש מלכתחילה לניווט. אזכורו הראשון בספרות אירופה מצוי בחיבור מאת הנזיר האנגלי אלכסנדר נקם (Neckam), משנת 1187.

 

הדעת נותנת שהמצפן, בדומה ל"המצאות" אירופיות חשובות אחרות כמו אבק השרפה, הנייר והדפוס, הגיע לאירופה מסין, אולם הדבר אינו מתועד בשום מקום. ברור שלא מרקו פולו הביא את המצפן לאירופה, שכן הוא נולד באמצע המאה ה-13, שנים רבות אחרי שכתב נקם את ספרו המזכיר שימוש במצפן מגנטי. עם זאת ייתכן כי סוחר אחר, ערבי או אירופי שנשכח מן ההיסטוריה, הוא שהביאו. וייתכן גם שהאירופים עמדו על סגולת המצפן של האבן השואבת בעצמם, שהרי המחצב עצמו היה ידוע להם לפחות 1,500 שנה לפני כן.

 

בתחילה היו יוצרים מחט דקה של אבן שואבת ומאזנים אותה על חוד מחט ניצבת, או מניחים לה לצוף במים. ברבות השנים נבנה מכשיר שימושי יותר: תיבה אטומה בעלת מכסה שקוף, ובתוכה צף על פני מים לוח עגול שחוצה אותו מחט מגנטית. על הלוח צוירה שושנת הרוחות, והצפייה בה היתה מורה על כל כיווני השמים.

הידעת?
הקטבים המגנטיים של כדור הארץ אינם קבועים במקומם, אלא נעים לאט ממקום למקום.

 

המצאה זו מיוחסת במסורת האיטלקית לפלוני פלַביו ג'וֹיָה, בן העיר אמלפי, בשנת 1302. אך יש הטוענים כי איש זה לא היה ולא נברא.

 

קרוב יותר לוודאי שהתפתחות המצפן בצורה שימושית זו היתה הדרגתית, פרי עבודתם של כמה אנשים ששמם לא נודע. מכל מקום, ההמצאה התפשטה במהירות ברחבי אירופה, והגיעה בתוך כמה עשרות שנים עד סקנדינביה הרחוקה.

 

לא מקרה הוא שזמן קצר אחרי המצאת המצפן המגנטי השימושי החל עידן התגליות הגדול.

 

בהמשך נוספו שכלולים שונים, כגון שימוש בשמן במקום מים להצפת הלוח, שימוש במחט של ברזל ממוגנט במקום אבן שואבת, חלוקת הלוח ל-360 מעלות במקום רוחות השמים או בנוסף עליהן, והוספת כוונת בעלת עדשה מתקפלת לקריאה מדויקת של לוח המעלות תוך יישור המצפן עם נקודה מבוקשת בשטח, כדי לקבוע את האזימוט שלה (הזווית בינה לבין הצפון המגנטי). אך עקרונית, המצפן המגנטי כמעט לא השתנה ב-700 השנים האחרונות.

 

כל עוד ספינה או מטוס משייטים בכיוון קבוע ובתנאי סביבה יציבים, המצפן מורה על הצפון המגנטי בדייקנות רבה. אך אם נעשים שינויי כיוון חדים, או אם מטולטל כלי הרכב ברוחות או בזרמים, המצפן מאבד מאמינותו. לפיכך נוסף לו בתחילת המאה ה-20 התקן גירוסקופי. העיקרון הגירוסקופי קובע כי גוף שמסתובב סביב ציר במהירות זוויתית גבוהה ישמור על יציבות הציר גם כאשר מטלטלים אותו בכיוונים שונים ומשונים. השילוב בין מצפן מגנטי וגירוסקופ, הקרוי מצפן גירוסקופי, מאפשר לנווטים לשמור על כיוונם ביחס לצפון בכל התנאים.

 

משנת 1921 ואילך התפשט במהירות השימוש במצפן הרדיו. תחנות שידור מיוחדות הוקמו במקומות הולכים ורבים בעולם, ושידרו אות קבוע בתדר קבוע של גלי רדיו. ספינות, מטוסים וכלי רכב יבשתיים צוידו במקלטים בעלי אנטנות כיווניות מיוחדות, המסוגלות לקבוע את הכיוון אל התחנה. מציאת הכיוון אל שתי תחנות או יותר אפשרה את קביעת המיקום המדויק בשיטת הטריאנגולציה. לפיכך, "מצפן הרדיו" לא היה מצפן ממש, אלא עזר ניווט ששימש לקביעת מיקום - קודמה של מערכת המיקום הגלובלית (GPS).

 

 


מידע נוסף

 

איך מוצאים את הדרך מכאן לשם -  מתי הומצא הג'י.פי.אס? אילו אמצעי ניווט היו נפוצים בעת העתיקה? כל התשובות. פרויקט מיוחד באתר הכיתה האינטראקטיבית.

לעמוד הפרויקט - לחצו כאן

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
JumpStarter
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as19-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©