השומר הצעיר, מפלגת פועלים ותנועת נוער ציונית-סוציאליסטית. בוגריה נמנים עם מייסדי ארגון הקיבוץ הארצי בתנועה
הקיבוצית.
התנועה הוקמה בשנת 1911 בעיר לבוב שבגליציה
(חלק מפולין שהשתייך לאימפריה האוסטרו-הונגרית) כארגון הצופים
היהודי הראשון. בשנת 1913 אימץ הארגון את השם "השומר", בעקבות ארגון "השומר"
בארץ-ישראל. ב-1916, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה,
התאחד "השומר" עם תנועה בשם "צעירי ציון" (שעסקה עד אז בעיקר בלימוד השפה העברית ובנושאים הקשורים ביהדות ובציונות). הגוף המאוחד נקרא תחילה "שומרים צעירי ציון", ובהמשך שונה שמו ל"השומר הצעיר".
תנועת השומר הצעיר היתה בראשיתה תנועת נוער צופית ציונית, ללא מחויבות להשקפה פוליטית מסוימת ודרישה מעשית כלשהי מבוגריה. רק במהלך שנות העשרים של המאה ה-20 החל זיהויה של התנועה עם אידיאולוגיה מרקסיסטית
ונקבעה מחויבות "ההגשמה" של בוגריה, כלומר החובה לעלות לארץ-ישראל ולחיות בקיבוץ.
בשנת 1919 החלו בוגרי תנועת השומר הצעיר לעלות לארץ ישראל. בשנים לאחר מכן נוסדו הקיבוצים הראשונים של התנועה, בית אלפא,
גן שמואל,
מעברות ומשמר העמק.
בשלב זה עדיין לא דובר על תנועה קיבוצית של השומר הצעיר, בין היתר משום שחלק ממנהיגי השומר הצעיר בגולה התנגדו עם עלותם ארצה להמשך קיומה של התנועה בארץ-ישראל.

קבוצת השומר הצעיר נובה-זאמקי במחנה קיץ בוויהנה, סלובקיה, 1927. באדיבות בית התפוצות ע"ש נחום גולדמן, תל אביב.
ראשית פעלה התנועה בפולין, בברית המועצות, ברומניה, בליטא ובלטביה, ולאחר מכן התפשטה למדינות נוספות, כגון ארצות הברית, מקסיקו ודרום-אפריקה. בשנת 1924 התקיימה הוועידה העולמית הראשונה של תנועת השומר הצעיר בעיר דנציג (כיום גדנסק)
שבפולין. הוועידה השנייה התקיימה בשנת 1927, השנה בה נוסד בארץ-ישראל "הקיבוץ הארצי השומר הצעיר", ארגון התיישבותי שהגדיר עצמו כ"זרם פוליטי עצמאי בתוך תנועת הפועלים בארץ ישראל". הוועידה בדנציג נמנעה מקביעת חובת הגשמה בקיבוץ, בשל מחלוקת בנושא זה בתוך התנועה. חלק מהקיבוצים שהוקמו על-ידי בוגרי השומר הצעיר בארץ ובהם הקיבוץ הראשון של התנועה, בית אלפא, לא הצטרפו לקיבוץ הארצי עם הקמתו.
בוועידה העולמית השלישית בצ'כוסלובקיה (1930) הוחלט כי ההצטרפות לקיבוץ הארצי היא דרך יחידה ומחייבת עבור בוגרי התנועה. כך החל תהליך שבמהלכו הפכה השומר הצעיר מתנועת נוער שהקימה גוף התיישבותי עבור בוגריה, לארגון מדיני בעל אידיאולוגיה המקיים תנועת נוער, במטרה להגביר את השפעתו ולהבטיח לעצמו עתודה. כחלק מתהליך זה עברה למעשה הנהגת התנועה מפולין לארץ-ישראל, והתנועה בארץ ישראל החלה לפעול תחת חסותו של הקיבוץ הארצי. (ההחלטה על הצטרפות לקיבוץ הארצי גרמה לפילוג בתנועה, ואנשי השומר הצעיר בברית המועצות, לטביה, אוסטריה וחלק מהתנועה בליטא פרשו מהתנועה והקימו את "השומר הצעיר נצ"ח - נוער צופי חלוצי"; מאוחר יותר הצטרפו לקיבוץ המאוחד
ולמפא"י).
במהלך מלחמת העולם השנייה
מילאו חברי תנועת השומר הצעיר תפקיד בלחימה נגד הנאצים בגטאות (גטו ורשה),
ביערות, בהתקוממויות עממיות כדוגמת המרד הסלובקי, בתנועות מחתרת יהודיות וכלליות ובשורות הצנחנים מארץ-ישראל. בארץ-ישראל התגייסו חלק מבוגרי השומר הצעיר לשורות הפלמ"ח.
בשנת 1946 הוקמה בארץ ישראל "מפלגת פועלים השומר הצעיר", אשר התאחדה ב-1948 עם מפלגת "אחדות העבודה-פועלי ציון"
והפכה למפ"ם
- מפלגת הפועלים המאוחדת. הקמת המפלגה הפכה את תנועת הנוער השומר הצעיר (אף כי מעולם לא באורח רשמי) מתנועת נוער בעלת עמדות פוליטיות לתנועת נוער של מפלגה. בד בבד עם הפעילות הפוליטית, תפסה הפעילות הצופית בתנועה מקום מרכזי לאורך כל שנות קיומה.
הקמת המדינה וגיוס החובה לצה"ל
יצרו מצב חדש עבור בוגרי התנועה. הקמת הנח"ל פתרה את הבעיה של קטיעת מסלול ההגשמה בקיבוץ על-ידי השירות הצבאי, ואולם נוצר נתק בין חברי התנועה (שכולם מתחת לגיל 18) ובין הנהגת התנועה, המורכבת מחברי קיבוצים. הסדרי הי"ג (דחיית השירות הצבאי בשנה) והחל"ת (חופשה ללא תשלום במהלך השירות) אפשרו אמנם לאחדים מהבוגרים לעסוק בהדרכה גם בגיל הגיוס, אך תפקידי ההדרכה וההנהגה הבכירים נותרו בידי ה"שליחים" המבוגרים יותר.
שנים לאחר הקמת המדינה שמרה תנועת הנוער של השומר הצעיר בארץ ובעולם על מעמדה כמקור העיקרי לגידולו של הקיבוץ הארצי. בשנים האחרונות הצטמצם מספרם של בוגרי התנועה המצטרפים לקיבוצים, אך פעילותה החינוכית והרעיונית-פוליטית נמשכת.
כיום פועלת תנועת השומר הצעיר בעיקר בישראל, כמחלקה של הקיבוץ הארצי. בשנים האחרונות חודשה פעילותה בארצות מזרח-אירופה, כולל במדינות ברית המועצות לשעבר. בנוסף פועל השומר הצעיר בחלק ממדינות מערב-אירופה ומרכזה וכן בצפון-אמריקה ובאמריקה הלטינית.
הפעילות בתנועה מתבטאת במפגשים קבועים בסניפים ("קנים"), כשבוגרי התנועה עוסקים בהדרכה ובפעילות חינוכית במסגרת שנת שירות ונח"ל.
אחת לכמה שנים מתקיימת "שומריה", מחנה ארצי של כל חניכי התנועה ובו פעילות צופית, ספורטיבית ותרבותית.