אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


חלל הפה של הגוזל מגרה את ההורה להאכילו
חלל הפה של הגוזל מגרה את ההורה להאכילו צילום: איי פי
 
קואבולוציה, מפגן החיזור הטווס הזכר בפני הנקבה
קואבולוציה, מפגן החיזור הטווס הזכר בפני הנקבה צילום: חיים הורנשטיין
 
גוזלים בוקעים מהביצה לאחר דגירת האם על ביציה
גוזלים בוקעים מהביצה לאחר דגירת האם על ביציה צילום: גבי מנשה
 
מושבת נמלים, חלוקת עבודה ומדרג ברור
מושבת נמלים, חלוקת עבודה ומדרג ברור צילום: זיו קורן, לע"מ
 
להקת עופות מתכנסת לשם הגנה
להקת עופות מתכנסת לשם הגנה צילום: אפי שריר
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 גן
 מערכת העצבים
 למידה
 דבורת הדבש
 עופות
 סנאיים
 רבייה
 פיסיולוגיה
 הורמונים
 אנזים
 שריר
 זוויגיות
 אבולוציה
 הריון
 טרמיטאים
 נמליים
 דבורים
 דגים
 יונקים
 תורת המשחקים
 ג'ון פון ניומן
 קלינטון ריצ'רד דוֹקִינס
 אריה
 נמר
 כלביים
 אלטרואיזם
 טפילות
 אתולוגיה
 ביהביוריזם
 קונרד זכריאס לורנץ
 קרל פון פריש
 החתמה
 ג'ון ברודס ווטסון
 ברהוס פרדריק סקינר
 איוון פטרוביץ' פבלוב
 שימפנזה
 ג'יין גודול
 דיאן פוסי
 מדעי החיים
 בעלי חיים
 סביבה
 פסיכולוגיה
 חד-תאיים
 נדידת בעלי חיים


תחומים קשורים
 זואולוגיה
 פסיכולוגיה


 
 
 

התנהגות בעלי חיים


Animal behavior

הבסיס הגנטי והלמידתי |  גירוי ותגובה |  סוגי התנהגות |  התנהגות חברתית ותקשורת |  תוקפנות, זולתנות והכבדה |  אסכולות במחקר |  מידע נוסף

התנהגות בעלי חיים, מושג במדעי החיים המציין את כל התהליכים שבהם בעלי חיים מגיבים על סביבתם בפעילות כלשהי, כגון תנועה, השמעת קול, שינוי במצב הגופני הפנימי והחיצוני וכיו"ב. חקר ההתנהגות כולל את גורמיה, את התגלויותיה החיצוניות והפנימיות, את תוצאותיה ואת ההסברים התפקודיים והאבולוציוניים שלה. הגם שחקר התנהגות בעלי חיים הוא תחום מחקר בפני עצמו, יש לו השלכות חשובות גם על הבנת התנהגות האדם, ולכן הוא עומד בזיקה הדוקה עם הפסיכולוגיה.

כל היצורים המשתייכים לממלכת החי (בעלי חיים) מפגינים התנהגויות שונות, והדבר אמור גם ברבים מהיצורים החד-תאיים. התנהגויותיהם של אלה האחרונים פשוטות מאוד, כגון תנועה לעבר מקורו של גירוי כלשהו או ממנו והלאה; אך בבעלי חיים אחרים אנו מבחינים בהתנהגויות מורכבות ביותר, כגון המבנה הארגוני המשוכלל אצל החרקים החברתיים, התנהגויות החיזור של עופות שונים, הציד המתואם של להקות טורפים אצל מינים רבים ביבשה ובים, נדידת הציפורים, השימוש בכלים אצל שימפנזים ויצורים אחרים, ועוד.

חוקרי התנהגות בעלי חיים, האתולוגים, שואפים לעמוד על סיבותיה הישירות של כל התנהגות, על תפקודה ועל שורשיה האבולוציוניים.

 


הבסיס הגנטי והלמידתי

בראשית הדרך הבדילו החוקרים בין התנהגות נלמדת להתנהגות אינסטינקטיבית. הדעה הקיצונית גרסה כי רק התנהגות האדם היא נלמדת, ואילו אצל כל שאר בעלי החיים, האינסטינקט מכתיב את ההתנהגות. סברה זו הופרכה כבר במוקדם, שכן בעלי חיים רבים (חתולים, דובים) נצפו כשהם מלמדים את גוריהם לצוד, למשל. בה בעת נמצא כי אצל כל בעלי החיים, והאדם ביניהם, יש מרכיב גנטי חשוב בהתנהגות (אם כי ההתנגדות לקבלתו של רעיון זה בהתייחס לאדם היתה קשה, וטרם נעלמה כליל).

כיום אין עוד מקובל השימוש במלה "אינסטינקט", ומדברים על התנהגות "מוּלדת" (innate) או "מחוּוטת" (hardwired), דהיינו טבועה מלכתחילה במערכת העצבים, ומכאן שיסודה גנטי. שאלת החלק היחסי של השפעות התורשה לעומת הסביבה (nature vs. nurture) שנויה במחלוקת גדולה, בעיקר במה שנוגע להתנהגות האנושית, אך גם בחקר התנהגותם של בעלי חיים רבים. יש המדברים על "דטרמיניזם ביולוגי" המעניק את רוב המשקל לתורשה, ויש ששמים את הדגש בלמידה, לפחות בחלק מבעלי החיים (ובאדם). אך רוב החוקרים נמנעים מלחרוץ עמדה בשלב זה, ומעדיפים להמתין עד שהתקדמותה המהירה של הגנטיקה תשפוך אור נוסף על סוגיה זו.

יש להעיר כאן כי גם למידה היא התנהגות, וגישת "הלוח החלק", המעניקה את רוב המשקל לסביבה, כמי ש"כותבת" על הלוח החלק של מערכת העצבים המרכזית את ההתנהגויות המתאימות לשרידה, הולכת ומאבדת מאמינותה.

חלק מהתנהגויות בעלי החיים מתנהל לפי מתכונת קבועה, סגולית לכל מין, במובן זה שעל גירוי זהה תבוא תמיד תגובה זהה; התנהגויות אחרות הן מגוונות יותר: במצב של סכנה, בעל חיים עשוי לברוח, לאיים על מקור הסכנה או או להיכנס לעימות אלים עמו. התנהגות החרקים החברתיים היא קבועה בחלקה הגדול, אך לא במלואה. ריקוד דבורת הדבש, לדוגמה, מתנהל במתכונת קבועה, אך יש בו גורמים משתנים בהתאם לתנאי הסביבה, כגון הכיוון אל מקור המזון והמרחק אליו.

 


גירוי ותגובה

בעלי החיים מקבלים באמצעות מערכות החושים שלהם שפע של מידע על הסובב אותם. אין להם לא היכולת ולא הצורך להגיב על כל דבר ודבר שמצוי או שמתרחש סביבם; איברי החישה עצמם, או המוח, מסננים מבין כל הגירויים את אלה שרלוונטיים ליצור. (לדוגמה, יש בעלי חיים שעיניהם מתקשות להבדיל בין עצמים נייחים, אך קולטות במהירות כל שמץ של תנועה בסביבה.) לפיכך, כל בעלי החיים מגיבים בהתנהגויות כלשהן על קבוצה מסוימת של גירויים, ומתעלמים מהיתר.

גירויים אלה ספציפיים מאוד, במקרים רבים; יש הטוענים, למשל, כי פעירת חלל הפה הצבעוני של גוזלי
עופות היא המספקת את הגירוי המניע את הוריהם להאכיל אותם, ויש הטוענים כי מקור הגירוי הוא ציוץ הגוזלים. עדיין בעולם העופות, שינויים באורך היחסי של היום והלילה מספקים ככל הנראה את הגירוי לתחילתה של נדידת הציפורים, או לאיסוף אגוזים והטמנתם אצל כמה מיני סנאים. בכמה מקרים, פעולת הגירוי מספקת את התגובה רק בעונות מסוימות של השנה: נקבה תגיב על חיזורי הזכר כשהיא מיוחמת, כלומר בעונת הרבייה, אך לא במועדים אחרים. במקרים אחרים, הגירוי והתגובה קיימים בכל עת.

הפיסיולוגיה של גירוי ותגובה מורכבת מאוד, ומתבטאת בשרשרת שראשיתה בקלט חושי והמשכה בעיבודו במוח, המשגר את הוראות התגובה לאיברי הגוף הרלוונטיים, לפעמים בתהליך שרשרת סבוך הכולל הפרשת הורמונים, ייצור אנזימים שונים ועוד, עד לפעולת השרירים המחוללת את ההתנהגות הנראית. אולם התהליך אינו מסתיים כאן, שכן במקרים רבים, התנהגות היצור שבנידון מהווה גירוי ליצור המצוי בסביבתו (טורף, טרף, מושא חיזור וכו'), וזה מגיב עליה מצדו. השינוי הזה הוא גירוי נוסף ליצור שבנידון, העשוי להגיב עליו בשינוי התנהגותו. מדובר איפוא בפעילות גומלין ברוב המקרים, ורק במיעוטם ההתנהגות היא פעולה יחידה וחד-פעמית.

הגם שמספר הגירויים מצומצם, לכל יצור במצב נתון, ייתכן שהוא יקבל בעת ובעונה אחת כמה גירויים המחייבים התנהגויות שונות: נוכחות של נקבה רצויה ושל זכר יריב בקרבתו, לדוגמה. התוצאה יכולה להיות ביצוע שתי ההתנהגויות לסירוגין, או אף בעת ובעונה אחת, או העדפה של אחת מהן, ולעתים ויתור על שתיהן כאחת. אך לעתים מגיעה הסתירה לממדים כאלה שהיצור מתנהג בדרך שאינה מגיבה כראוי אף על אחד מהגירויים.

 

 


סוגי התנהגות

לכל בעלי החיים צרכים מסוימים, והתנהגויותיהם מיועדות לספק מענה על הצרכים הללו. בין הצרכים העיקריים יש למנות את הבאים: המשכת המין, ובכלל זה הגדרת טריטוריה; חיזור המסתיים בבחירת בני זוג ולעתים בשמירה על בלעדיות הקשר עמם; ובעקבות זאת הזדווגות, הריון והמלטה (או הטלה, או השרצה); וטיפול בצאצאים. השגת אנרגיה וחומרים מזינים מהסביבה (אכילה ושתייה); גם בתחום זה ייתכן מרכיב של טריטוריאליות. שמירה והגנה על הפרט מפני טורפים, מתחרים ויריבים מבני מינו ומפני איתני הטבע. ועוד.

כל הצרכים האלה מחוללים התנהגויות רבות ושונות בעולם החי, והאתולוגים שואפים לעמוד על סיבותיהן האבולוציוניות, דהיינו התהליך שהביא להתאמת ההתנהגות לכל צורך מסוים; לתאר אותן לפרטיהן; להסביר את יחסי הגומלין בין התנהגויות שונות; ולעמוד על החלק היחסי של למידה ושל תורשה בכל התנהגות.

טריטוריאליות היא מרכיב חשוב של ההתנהגות בקבוצות מסוימות של בעלי חיים. יצור יחיד או קבוצה של יצורים (משפחה) מגדירים שטח ומסמנים אותו בדרכים שונות, ופועלים בתוקפנות נגד הפולשים אליו. בטריטוריה זו יש להם בלעדיות (בקרב בני מינם) על משאבי המזון, ועל בני
הזוויג  (המין) הנגדי המצויים בהם.

חיזור היא התנהגות שמעוררת עניין רב בקרב חוקרי האבולוציה, המוצאים בה דוגמה מאלפת למה שקרוי קואבולוציה, או אבולוציה מקבילה: התפתחות תכונה מסוימת בזכר, למשל, ובה בעת התפתחות נטייתה של הנקבה להגיב על הפגנתה של תכונה זו, בנכונות (או באי-נכונות) להזדווג עמו. לחיזורי בעלי החיים צורות רבות ושונות.

טיפול בצאצאים מצוי במינים רבים, המטפלים בוולדותיהם עד שאלה מסוגלים לעמוד ברשות עצמם. ראשיתו בדגירה או בשמירה על הביצים עד לבקיעה, בבעלי חיים שאינם נושאים את ולדותיהם בגופם (הריון, או הדגרת הביצים בתוך הגוף או בצמוד לו). ההורים מספקים לוולדות הגנה, מגן מאיתני הטבע ומזון. במקרים רבים, הם ממשיכים ומדריכים את צאצאיהם באורחות החיים של המין - ציד אצל הטורפים, לימוד תעופה אצל העופות, וכו'. יצוין כי לא כל בעלי החיים דואגים לצאצאיהם, ורבים מבין מטילי הביצים והמשריצים מתעלמים מהביצים או מהוולדות אחרי ההטלה או ההשרצה. אך רבים אחרים ממשיכים לדאוג לצאצאים במשך חודשים רבים אחרי היוולדם.

אכילה, כלומר השגת מזון וצריכתו, היא התנהגות חיונית, כמובן. יש בעלי חיים שמבקשים את מזונם בכוחות עצמם, ואחרים (בייחוד מבין הטורפים) משתפים פעולה בקבוצות גדולות או קטנות, וחולקים את המזון אחרי הציד. התנהגות הציד עשויה להיות מורכבת ביותר, וכוללת את איתור הטרף, מרדף אחריו ואכילתו. יש בעלי חיים שאינם צדים את המזון, אלא מתפרנסים על שאריותיהם של אחרים, או אף על גזילת הטרף מהם. גם אצל אוכלי הצמחים תיתכן התנהגות אכילה מורכבת למדי.

בהתנהגות האכילה יש חשיבות רבה ללמידה אצל מינים לא-מעטים. בחלקם שני ההורים או אחד מהם מדריכים את הצאצאים באיסוף מזון, ואחרים לומדים מהניסיון מה ראוי למאכל ומה אינו ראוי. כמה מינים אף משתמשים בכלים לצורך זה, כמו השימפנזים השולים טרמיטים מן הקן בעזרת זרדים, או הרחם השובר ביצים בעזרת אבן.

ההגנה העצמית חשובה אף היא, ולה שני היבטים מרכזיים: בניית מקום מגורים - קן, מחילה, מאורה - והתמודדות עם אויבים. זו האחרונה עשויה להתבטא בעמידה על המשמר (תצפית מתמדת), באיום, בתוקפנות פיסית או במנוסה.

 

 


התנהגות חברתית ותקשורת

בעלי חיים לא-מעטים חיים בבדידות, ופוגשים באחרים מבני מינם רק בעונת הרבייה, ורק עד לתום ההזדווגות. אחרים מקימים קבוצות משפחה קטנות עד לתום הטיפול בצאצאים. ועוד אחרים חיים בקבוצות קטנות או גדולות כל הזמן.

מבין האחרונים מעניינים מאוד החרקים החברתיים - בעיקר
נמלים, טרמיטים וסוגים מסוימים של דבורים - שמושבותיהם מונות רבבות פרטים וארגונן משוכלל ביותר, עם חלוקת עבודה מפורטת ומדרג ברור. לא מזמן נתגלה מין יחיד של יונקים, המכרתן העירום, שארגונו דומה לזה.

להקות גדולות מצויות גם אצל הרבה עופות ודגים, ומקובלת הסברה שתכליתן העיקרית היא הגנה. חבורות של יונקים נחקרו בפירוט מרובה במספר גדול של מינים. הואיל והתנהגויות היונקים מורכבות מאוד בד"כ, התצפיות בחבורותיהם מאלפות.

אחד הדברים המרתקים ביותר שנתגלו למחקר בעשרות השנים האחרונות הוא מידת ההתאמה בין התנהגויות מסוימות לבין ההתנהגות שמנבאת התיאוריה המתמטית הקרויה תורת המשחקים במצבים דומים. לדוגמה, כאשר להקת אימפלות באה לשתות מבור מים - מקום מסוכן תמיד - אחד מחבריה עומד על המשמר: אין הוא מרכין את ראשו לשתות, אלא זוקף אותו כדי לצפות בסביבה. כעבור זמן מה מחליף אותו פרט אחר מהלהקה, ורק אז הוא מתפנה לשתות. בדיקה פרטנית הראתה כי חלוקת הזמן בין תצפית לבין שתייה, באופן שממזער עד כמה שאפשר את שהיית הלהקה בקרבת בור המים, הולמת בדיוק רב את מה שמנבאת תורת המשחקים. אין זאת אומרת שהאימפלה עיינה בספרם של פון ניומן ומורגנסטרן, אלא שהאבולוציה בררה את הפרטים שחלוקת הזמן שלהם היתה אופטימלית, והכחידה את היתר. האבולוציה ותורת המשחקים מעוגנות שתיהן במתמטיקה אוניברסלית אחת.

לתקשורת בין בעלי החיים צורות רבות מספור. חלקן כימיות (בייחוד בקרב החרקים ושאר פרוקי הרגליים), ומרביתן מבוססות על השמעת קול ועל שפת גוף. דרכי התקשורת השונות משמשות להתריע על סכנה, כחלק מהחיזור, להודיע על מציאת מזון ועוד ועוד.

 

 


תוקפנות, זולתנות והכבדה

אחת ההתנהגויות שהמחקר מייחד להם תשומת לב מרובה היא התוקפנות, ובראש ובראשונה ההתנהגות הגורמת לפגיעה פיסית ביצור אחר מבני אותו מין. תוקפנות כלפי בני מינים אחרים ניתן להסביר כציד או כהגנה עצמית, אך מדוע פוגעים בעלי חיים מסוימים בבני מינם?

אחת הסיבות נוגעת לחיזור ולרבייה. הזכר השואף לבלעדיות בהפריה של נקבה (או של כמה נקבות), מכוח הציווי האבולוציוני שמקובל לכנותו "הגן האנוכיי" (מונח שטבע החוקר ריצ'רד
דוקינס), יתמודד עם מתחריו ויפגע בהם, או לפחות יניס אותם. מאותה הסיבה, זכר שלקח כבת זוג נקבה הרה, או אם לגורים רכים, עשוי לעתים להמית אותם (תופעה זו ידועה למשל בין האריות והנמרים) על מנת שהנקבה תתייחם ותהרה לו.

שמירה על מדרג חברתי היא סיבה אחרת. אצל בעלי חיים רבים יש מדרג חברתי שבראשו, בכל חבורה, פרט יחיד מכל מין (מקובל כאן הכינוי "אלפא"). אם אצל החרקים החברתיים המדרג גנטי ביסודו, ביונקים ובעופות הוא נקבע בדרכים של התמודדות מתמדת, הכוללת תוקפנות. עם זאת יצוין כי בשני המקרים, רבייה ומדרג, יש שהתוקפנות היא טקסית בלבד: הקרב אינו מסתיים בפגיעה גופנית, אלא בהסתלקותו של המובס או בכניעתו. ידוע כי אצל הכלביים, לדוגמה, המובס חושף את גרונו או את בטנו לפני מי שגבר עליו, כמין מחווה שפירושה "אני מפקיר את עצמי לחסדיך". במקרים כאלה לא ינצל המנצח את ההזדמנות, אלא יסתפק בביסוס מעמדו הגבוה יחסית לנכנע.

התנהגות אחרת שמעוררת עניין רב בקרב החוקרים היא זולתנות (אלטרואיזם). אם הפרט שואף להגן על קיומו ולהמשיך את שושלתו, מדוע קורה שבעלי חיים מסוימים מגלים לעתים נכונות להקריב על עצמם למען יחיו אחרים מבני מינם? הדבר ניכר בראש ובראשונה בטיפול בצאצאים ובהגנה עליהם, אך גם בתחומי התנהגות אחרים. אצל החרקים החברתיים, למשל, הפועלות "מוותרות" על הולדת צאצאים כדי לטפל בצאצאי המלכה.

ההסבר המקובל ביותר הוא גנטי: אם יצור מקריב את עצמו למען כמה יצורים אחרים שנושאים מטען גנטי זהה חלקית לשלו, הגנים האנוכיים שלו יוצאים נשכרים. עם זאת נשאלת השאלה כיצד הוא מזהה את נושאי המטען הגנטי הזה, אם אין הם צאצאיו הישירים, ורבות עדיין התהיות בסוגיה זו.

תהיות אחרות מעוררת הימצאותן של תכונות שלכאורה מכבידות על הפרט במלחמת הקיום התמידית שלו: צבעים בוהקים החושפים אותו לפני אויבים, זנב ארוך ומסורבל, או התנהגות המבליטה אותו בנוכחות אויבים. הזואולוג הישראלי אמוץ זהבי הציע את "עקרון ההכבדה" (handicap), שלפיו האיבר המכביד, או ההתנהגות המסוכנת, דווקא מפגינים את חוסנו של הפרט ואת התאמתו לשמש כבן זוג (בריאותו, חוסר טפילים בגופו וכו'). ועדיין יש חילוקי דעות קשים גם בסוגיה זו.

 

 


אסכולות במחקר

מאז ומעולם הכיר האדם כי בעלי חיים שונים מאופיינים בתכונות שונות, ואף ייחס להם תכונות נוספות בדרך ההאנשה, כלומר השלכה מן האדם לחיה (מכאן ערמומיות השועל, חריצות הדבורה, גבורת האריה וצביעות הצבוע, בין היתר). אך רק באמצע המאה ה-20 היה הנושא לתחום מחקר מדעי.

בתקופה הקלסית שבין תחילת המאה ה-20 ועד שנות ה-50 שלה בלטו שתי אסכולות מנוגדות בתחום המחקר הזה: ה
אתולוגיה והביהייביוריזם. האתולוגיה, שבין מייסדיה בלטו ק' לורנץ, נ' טינברגן וק' פון פריש, התפתחה בעיקר באירופה; היא תיארה את התנהגותם של בע"ח כתגובה אינסטינקטיבית על גירויים. לדוגמה, לורנץ ייחס חשיבות רבה לתופעת ההחתמה - נטייתו האינסטינקטיבית של צאצא, במינים מסוימים, לראות את היצור הראשון שנותן לו מזון כ"אמו", גם אם זה רק האדם המטפל בו.

לעומת זאת, הביהייביוריזם הכרוך בשמותיהם של ג"ב ווטסון וב' סקינר האמריקאים, בעקבות עבודתו החלוצית של א' פבלוב ברוסיה, הדגיש את חשיבותה של הלמידה בעיצוב ההתנהגות. עם התקדמות המחקר שקעה קרנו של הביהייביוריזם (גם בפסיכולוגיה האנושית, שבה שלט במשך כמה עשרות שנים), ואילו האתולוגיה השלימה בהדרגה עם קיומו של מרכיב חשוב של למידה בהתנהגות. במיוחד התבררה חשיבותו של המשחק בתהליך הלמידה - גורים משחקים זה עם זה, או עם הוריהם, ואגב כך לומדים את ההתנהגויות שיהיה עליהם לאמץ כבוגרים.

החל משנות ה-60 רבו המחקרים הפרטניים בתחום, וחוקרים רבים ייחדו שנים ארוכות לתצפיות במינים מסוימים באתרים מוגדרים, כדי ללמוד את היחסים בין הפרטים השונים בחבורה ואת יחסי החבורה עם שכנותיה מתוך אותו מין ועם הסביבה בכלל. בתחום זה ידועים שמותיהן של חוקרת השימפנזים ג' גודול וחוקרת הגורילות ד' פוסי. רבים אחרים הולכים היום בדרכים שהתוו השתיים.

אחד ההיבטים החשובים של המחקרים הללו היה זיהוי ההבדלים הבולטים בין פרטים שונים בתוך אותו מין ואותה חבורה, כי מתוך כך צמחה ההכרה שהתנהגותם של בע"ח מסוימים, לפחות, אינה סטריאוטיפית למין אלא פרטנית. היתה זו השלמתו של מעגל: בתחילה יוחסו תכונות אדם למיני חיות; אח"כ הובן שלבע"ח התנהגויות משלהם, אך אלה נחקרו רק ברמת המין; ולבסוף הובן (מה שהיה ידוע לכל בעל כלב או חתול) כי לבעלי החיים "אישיות" משלהם, לא אנושית ובכל זאת ייחודית.

 

 


מידע נוסף

 

כשהג'ירף פגש את הג'ירפה (כתבה לילדים) - "מה עושים בעלי החיים כשהם פוגשים בן או בת זוג נחמדים, ורוצים להכיר אותם טוב יותר? הם פשוט מחזרים. כן, ממש כמו בני האדם, הם שולחים פרחים, רוקדים, שרים ועושים הכל כדי למשוך תשומת לב ולהגיד: 'אני אוהב'". כתבה מתוך מגזין "גליליאו צעיר".

לכתבה המלאה - לחצו כאן

 

מדוע בעלי החיים מתאבדים? - "אנו נוהגים לקבל את ההתאבדות אצל בני אדם כעובדה מוגמרת, אבל כשזו נוגעת לבעלי-חיים אנו מתחילים לשאול שאלות. מיצורים טפילים ועד אובדן כושר התמצאות - כיצד מסביר המדע את נסיבות התאבדותם של בעלי החיים". כתבה באתר ynet.

לחלק א' - לחצו כאן. לחלק ב' - לחצו כאן. לחלק ג' - לחצו כאן.

 

על קופים וגנבים - "קופי רזוס גונבים ענבים רק אחרי שווידאו כי אף אחד לא מביט לעברם. התנהגות זו מלמדת את החוקרים על תהליכי הקשה והבנה של עמדות האחר, וכן להסביר תופעות של מיומנות חברתית גם אצל בני האדם". כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

בעלי חיים ועסקים: שווקים ביולוגיים - "כלכלה התנהגותית של בעלי חיים היא מגמת מחקר צעירה התומכת בתיאוריות החדשות בכך שהיא מראה עד כמה המגמות והתפיסות הבסיסיות של הכלכלה האנושית, כמו הדדיות, חלוקת גמול ושיתוף פעולה, אינן מאפיינות רק את המין הביולוגי שלנו. המגמות האלה התפתחו גם בבעלי חיים אחרים, וכנראה מאותן סיבות - לעזור ליחידים להפיק תועלת מרבית זה מזה בלי לערער את האינטרסים המשותפים התומכים בחיים הקבוצתיים". כתבה באתר ynet.

לחלק א' - לחצו כאן. לחלק ב' - לחצו כאן. לחלק ג' - לחצו כאן.

 

עד כמה חכמים העורבים? - "ניסויים שנערכו לאחרונה מראים שעורבים מפעילים היגיון כדי לפתור בעיות, וכי כמה מיכולותיהם דומות לאלה של קופי אדם ואף עולות עליהן. כתבה מתוך מגזין "סיינטיפיק אמריקן".

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

 

 

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©