והאבים, חברי תנועה מוסלמית סונית המבקשים לטהר את האסלאם מהחידושים והסטיות הנוגדים את תורת האסלאם במקורה (כגון הערצת קדושים וקבריהם, או קישוט מסגדים).
ראשיתה של התנועה במאה ה-18 בחצי-האי ערב (מייסדה היה מוחמד אבן עבד אל-והאב); את תורתה הפיצו מוחמד אבן סעוד, מראשי שבט ענזה, וצאצאיו. בראשית המאה ה-19 פשטו הווהאבים על עירק ( 1803-1802) ועל מכה ואל-מדינה (1803- 1804) והרסו מסגדים שנראו להם מנוגדים לעקרונותיהם; הסולטן העות'מאני, בתפקידו כח'ליף, פעל לדכאם. ב-1811- 1812 הביסם מוחמד עלי, שליט מצרים, בשליחות הסולטן. בנו, אברהים פחה, חזר ב-1818 והביסם סופית.
עם חידוש שלטונם של בני סעוד בנג'ד בראשית המאה ה-20 והתפשטות ממלכתם למן שנות ה-20 של המאה, היתה התורה הווהאבית להלכה השלטת בכל ערב...
