אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


יונה וולך, 1978
יונה וולך, 1978 צילום: שלום בר טל
 
יונה וולך
יונה וולך צילום: שלום בר טל
 
כריכת הספר "מופע" (1985)
כריכת הספר "מופע" (1985) באדיבות הוצאת הקיבוץ המאוחד
 
כריכת הספר "תת הכרה נפתחת כמו מניפה" (1992)
כריכת הספר "תת הכרה נפתחת כמו מניפה" (1992) באדיבות הוצאת הקיבוץ המאוחד
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 קרית אונו
 הגנה
 שואה
 מלחמת העצמאות
 מאיר ויזלטיר
 פסיכיאטריה
 תפילין


תחומים קשורים
 ספרות עברית ויידיש


 
 
 

יונה וולך


Yona Wallach

ציטוטים |  מידע נוסף

יונה וולך (1944 - 1985), משוררת ישראלית. נחשבת לאחת היוצרות הבולטות בשירה העברית החדשה. בשירתה שאפה לגעת בתחומי התת-מודע וניסתה לחצות את הגבולות שבין הגופני לרוחני בהוויה האנושית. חייה, כמו גם יצירתה, משקפים דמות יוצאת דופן בססגוניותה, הנעה על הגבול שבין שפיות לשיגעון.

 

וולך נולדה בכפר אונו (לימים קרית אונו), הצעירה מבין שתי בנות. הוריה, שהגיעו ארצה לבדם בראשית שנות השלושים מבסרביה, נפגשו בבני ברק, נישאו והיו ממקימי כפר אונו. אביה היה לפועל וללוחם בארגון ההגנה. לבתו קרא יונה על שם אמו המתה ולזכרה של בת אחותו אשר נספתה בשואה. היא עצמה התוודתה לא פעם כי היא שונאת את השם שניתן לה.

 

כאשר היתה בת ארבע, נהרג אביה במהלך קרבות מלחמת העצמאות. מותו השאיר בה פצע פתוח, אשר עתיד להדהד ברבים משיריה. בעוד שדמותו הפכה לסמל המאבק והתקומה, ואף הרחוב שבו גרה כל חייה, קיבל את שמו, וולך עצמה התעקשה להתמודד דווקא עם זכר האב החי, הממשי, ומעולם לא הפסיקה לקונן על יתמותה.

 

מגיל צעיר גילתה וולך חיבה לעולם הכתיבה ובעיקר לשירים. בבית הספר היסודי נחשבה לתלמידה מצטיינת, אולם לאחר שעברה ללמוד בבית הספר התיכון בתל אביב, החלה לזלזל בלימודים ולהקדיש את זמנה לכתיבה ולציור. לאחר מות אביה, היתה אמה שותפה בהקמת בית הקולנוע הראשון בקרית אונו, ווולך נהגה לבלות שעות ארוכות בצפייה בסרטים שהוקרנו שם. ברבים משיריה ניתן למצוא את עקבותיהן של תרבויות ועולמות אחרים, אשר הקולנוע סיפק לה חלון הצצה לתוכם.

 

צילום: שלום בר-טל

 

כבר מנעוריה, הצטיירה בפני הסביבה כטיפוס יוצא דופן בשל מרדנותה הטבעית אשר באה לידי ביטוי במראה החיצוני ובגינוני התנהגותה. בין היתר, היא נהגה להתלבש באופן פרובוקטיבי, לעשן סיגריות ולבלות עם בחורים מבוגרים ממנה. תחושת השונות והזרות שלה, על רקע התנהלותם של שאר בני גילה, מצאה את ביטויה בשיר "יונתן" שכתבה מאוחר יותר, ובו מזדהה המשוררת עם דמותו של הילד הדחוי והנרדף שהופך לקורבנה של החברה הסובבת.

 

בגיל 16 סולקה מבית הספר התיכון ועברה ללימודי ערב, בלחצה של אמה. בשנה זו גם עברה הפלה לאחר שהרתה לבן זוגה באותה תקופה. במהלך חייה עברה וולך עוד שלוש הפלות בעקבות הריונות לא רצויים. השיר "אבשלום", אחד משיריה המפורסמים ביותר, משקף את יחסה האמביוולנטי של וולך לעוברים שנשאה ברחמה ולהחלטה שקיבלה כל פעם מחדש, לא להיות לאם.

 

ניסיון ההתאבדות הראשון שלה התרחש גם הוא בשנות נעוריה, בעקבות סיומה של מערכת יחסים רומנטית. גם כאן, היתה זו תחילתו של דיאלוג שקיימה וולך עם המוות. נוסף על ניסיונות ההתאבדות שלה, לא פעם סיפרה כי בחלומותיה ובהזיותיה, חזתה במותה והאמינה כי תמות בגיל צעיר. בשנת 1961, בהיותה בת 17, נרשמה ללימודים במכון אבני לאמנות הציור והפיסול. למרות גילה הצעיר, היווה צעד זה את ראשית דרכה אל עולם האמנות והתרבות שמרכזו היה בתל אביב. המשוררים יאיר הורביץ ומאיר ויזלטיר היו בין חבריה הקרובים ביותר.

 

שיריה החלו להתפרסם בכתבי העת הספרותיים של התקופה, ובשנת 1966 ראה אור ספר שיריה הראשון "דברים". יחד עם משוררים נוספים תפסה וולך את מקומה בשינוי פני השירה העברית בשנות ה-60. כתב העת "פשיטא", שוולך נמנתה על מייסדיו, שיקף היטב שינוי זה. הוא ביטא את שאיפתם של משוררים אלו לעדכן את השירה העברית ולהפוך את שפתה המליצית לשפה מדוברת ויומיומית.

 

גם בתוך ההוויה התל אביבית, המושפעת מרוח הסיקסטיז שנשבה מאירופה ומארצות הברית, התבלטה דמותה של וולך בייחודה ובשונותה. אורח החיים שלה מעולם לא כלל עבודה מסודרת, ואמה היתה זו שמימנה את מחייתה. חלק ניכר מהזמן המשיכה לבלות בקרית אונו, באווירה הכפרית הפסטורלית, שהיתה למוקד עליה לרגל עבור חבריה הבוהמיינים. נוסף על מערכות יחסיה עם גברים, גילתה גם סקרנות רבה ומשיכה למין הנשי וקיימה קשרים רומנטיים עם בנות גילה.

 

נראה כי הרצון של וולך למצות את החיים עד תומם, הוביל אותה גם אל סף השיגעון, ובגיל 21 התאשפזה מרצונה במוסד לחולי נפש. במסגרת זו טופלה באמצעות כדורי ל.ס.ד (שיטת טיפול פסיכיאטרית שהיתה נפוצה בשנות ה-60), וחוויותיה מהשימוש בסם ההזיות, מתועדות בשירים הרבים שכתבה בתקופה זו. שנים מאוחר יותר אושפזה שוב. בפעם השנייה, כבר לא היה זה עניין שבבחירה, ודומה כי השיגעון היה למעמסה נפשית יותר מאשר מקור להשראה.

 

ב-1982 התפרסם בכתב העת הספרותי "עיתון 77" שירה של וולך, "תפילין". "הנח אתה גם את התפילין עבורי, כרוך אותם על ידיי, שחק אותם בי, העבר אותם מעדנות על גופי, חכך אותם בי היטב, בכל מקום גרה אותי" - אלו הן רק כמה משורותיו של הטקסט הנועז והבוטה. פרסומו עורר סערה ציבורית עזה, החל מתגובות נזעמות של קהל הקוראים, דרך קמפיין מתוקשר נגד כתב העת בהובלת אישי ציבור שמרנים, וכלה בהתבטאותה הקיצונית של סגנית שר החינוך והתרבות שכינתה את המשוררת "מופרעת" ו"בהמה מיוחמת". בסופו של דבר, הפכה הפרשה את וולך ליוצרת מפורסמת בקרב קהלים שאולי לא היו נחשפים אליה אלמלא אותה שערוריה.

 

בשנים האחרונות לחייה, חזרה וולך להתגורר בבית אמה החולה והתעקשה לטפל בה בכוחות עצמה. מערכת היחסים הטעונה בין השתיים, הובילה ככל הנראה גם לגילויי אלימות של הבת כלפי אמה, זאת לצד הפגנת אהבה ומסירות.

 

כפי שתמיד ניבאה, נפטרה וולך בגיל צעיר יחסית (41) לאחר שחלתה במחלת הסרטן.

 

עם השנים, הלך מעמדה של וולך והתבסס כאחת מהיוצרות הבולטות והחשובות בשירה העברית המודרנית. רבים משיריה הולחנו והפכו לשירים פופולריים ומוכרים. האלבום "בציר טוב" של שמעון גלבץ ואילן וירצברג מבוסס כולו על שיריה ואף הפך להופעה חיה בהשתתפותה. שנים לאחר מותה פורסם הספר "תת הכרה נפתחת כמו מניפה" ובו מקבץ משיריה, אשר חלקם ראו אור בפעם הראשונה.

 

מבחר מספריה: "דברים" (1966), "שני גנים" (1969), "אור פרא" (1983), "מופע" (1985), "תת הכרה נפתחת כמו מניפה" (1992).

 


ציטוטים

 

  • "אי אפשר לנתק בין החיים ובין השירים. אני משרתת את הטבע. אני מסתכלת, ואני חושבת ורואה דברים, ואותם אני כותבת כמות שהם. אז עכשיו המחלה שלי מופיעה ברקע, כמו שהנוף מופיע בתמונה של המונה ליזה ברקע. אבל יש, לא רק את הרקע שלי שקיים, והוא מה שהוא כרגע, אלא גם מציאות שהייתי רוצה שתהיה קיימת, ואני מפנטזת אותה. ובדרך כלל, בשירה, החלק הזה של הבדייה, קיים יותר".

 


מידע נוסף

 

חוזר בזמן - "האזינו לשירה של יונה וולך 'גופי היה חכם ממני' בביצוע של לילה מלקוס". מתוך אתר ynet.

להאזנה - לחצו כאן.

 

כותבת כפייתית - "אפשר לאהוב אותה, אפשר להתרגז ממנה, אבל אי אפשר להישאר שווה נפש לשיריה" - כך תיאר מאיר שלו את יונה וולך בשנת 1982. קטע וידיאו מתוך ראיון עם המשוררת, פורסם באתר ynet.

לצפייה בראיון - לחצו כאן.

 

שימו אותי על במה - ראיון עם הבימאית והשחקנית דליה שימקו לרגל עליית מופע שלה בנושא שירי יונה וולך. מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

הותר השימוש ביצירותיה של יונה וולך - "בן זוגה לשעבר של המשוררת, המחזיק בשני שליש מעיזבונה, החליט לחזור בו מהחלטתו הקודמת ולאפשר את השימוש ביצירותיה". כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן

 

איבדתי את עצמי ליד עץ - "לבבות קטנים אדומים/ באים בטורים מן השמש/ נוחתים לב לב על אצבע זרת/ של אישה מבוגרת דלת יום". שירים של יונה וולך מתוך ספר חדש. מתוך אתר ynet. 

לטקסט המלא - לחצו כאן

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
JumpStarter
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as33-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©
 
פיקוד העורף התרעה במרחב:
    רשימת יישובים במרחב