בַּעַל פְּעוֹר. שמו של אל מקומי, מסוג "בעל", שעבדו לו בהר פעור בארץ מואב (במדבר כ"ג 28). בני ישראל נמשכו אחר פולחנו של בעל פעור, וכחלק מהפולחן קיימו יחסי מין עם בנות מואב, וגם עם בנות מדיין (במדבר כ"ה 5-1).
לפי ספר במדבר ל"א 16 הייתה זו עצתו של בלעם להכשיל את בני ישראל בעבודה זרה, אחרי שהוא עצמו לא הצליח לקלל אותם, אלא להיפך – בירך אותם. חטא בעל פעור גרר שפיכות דמים נרחבת של כל החוטאים, על ידי הקנאים, נאמני ה'.
אנציקלופדיה ynet אנציקלופדיה כללית ועדכנית בת אלפי ערכים מכל תחומי הידע: מדעי החברה והרוח, מדעי החיים והמדעים המדויקים, מדעי כדור הארץ טכנולוגיה תרבות היסטוריה שפה ותקשורת אמנויות, חינוך יהדות ספורט חוק ומשפט, גיאוגרפיה ספרות אינציקלופדיה
