הוֹשֵׁעַ בֶּן בְּאֵרִי, נביא בממלכת ישראל. התנבא באמצע המאה ה-8 לפני הספירה, בימי ירבעם ה-2
מלך ישראל, ובתקופתם של מלכי יהודה יוֹתָם,
אָחָז וחִזקיהו. נאומי
הושע קשורים תמיד בזיכרונות היסטוריים של העם. לשונו מבטאת ניב ישראלי צפוני.
ספר הושע הוא הספר הראשון בתְרֵי-עָשָׂר.
בספר שני חלקים (לְדַעַת חוקרים מסוימים, שני הקבצים אינם של נביא אחד):
- פרקים א'-ג': נבואות תוכחה ונחמה הקשורות לחייו האישיים של הנביא ולפעולות סימליות שעשה כדי לשכנע את שומעיו.
- פרקים ד'-י"ד: נבואות תוֹכֵחָה על חטאיהם של ישראל, על העונש הצפוי להם, ועל הגאולה העתידה להגיע לבסוף.
הושע נחשב לנביא האהבה, החסד והרחמים, בשל דבריו: "וארשְׂתיך לי לעולם, וארשתיך לי בצדק ובמשפט, ובחסד וברחמים, וארשתיך לי באמונה" (הושע ב' 22-21).
הערך נכתב בסיוע עמותת גשר - מפעלים חינוכיים
הדפס
