אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


מאיר ויזלטיר, 1986
מאיר ויזלטיר, 1986 צילום: מיכאל קרמר
 
כריכת הספר "דבר אופטימי, עשיית שירים", 1976
כריכת הספר "דבר אופטימי, עשיית שירים", 1976 באדיבות הוצאת הקיבוץ המאוחד
 
כריכת הספר "שירים איטיים", 2000
כריכת הספר "שירים איטיים", 2000 באדיבות הוצאת הקיבוץ המאוחד
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 קורות חיים, מאתר פרסי ישראל


ערכים קשורים
 פרס ישראל
 מלחמת העולם השנייה
 יונה וולך
 ולדימיר ולדימירוביץ' מייקובסקי
 ויליאם שייקספיר
 צ'רלס דיקנס
 וירג'יניה וולף
 לופה פליקס דה וגה
 יהודה עמיחי
 נתן זך
 דליה רביקוביץ'
 דוד אבידן


תחומים קשורים
 ספרות עברית ויידיש
 עיתונות


 
 
 

מאיר ויזלטיר


Meir Wieseltier

ציטוטים |  מידע נוסף

מאיר ויזלטיר (יליד 1941), משורר ומתרגם, מחשובי המשוררים הישראלים וחתן פרס ישראל לספרות (2000).

 

ויזלטיר יליד מוסקבה. עם פרוץ מלחמת העולם השניה עברה משפחתו לנובוסיבירסק שבסיביר המערבית. אביו שירת בצבא האדום, ונהרג בחזית לנינגרד. אמו נידונה למאסר של 6 שנים בכלא על החזקת רכוש צבאי גנוב.

 

בין השנים 1946 - 1948 נדד עם אחותה הגדולה ממנו ב-16 שנים ועם בעלה הדתי על פני ליטא, פולין, גרמניה וצרפת, עד אשר עלו ארצה ב-1949 (אמו עלתה לארץ לאחר מלחמת סיני). תחילה קבעו השניים את משכנם בנתניה, ומאוחר יותר, כשהיה בן 15, עבר להתגורר בתל אביב - העיר בה חי מרבית שנותיו, והמשמשת רקע לרבים משיריו. תוך כדי שירותו הצבאי החל ללמוד משפטים באוניברסיטת תל אביב, ומאוחר יותר המשיך את לימודיו האקדמיים באוניברסיטה העברית בירושלים, שם למד פילוסופיה, היסטוריה כללית ואנגלית.

 

שיריו הראשונים ראו אור ב-1960 בכתב העת הספרותי "משא". בשנות ה-60 היה דמות מרכזית בקבוצת משוררים שכונתה "משוררי תל אביב", לצידם של יאיר הורוביץ ויונה וולך. עמדתו הספרותית היתה מאז ומתמיד נון-קונפורמיסטית, ושיריו אישיים מאוד, לעתים כואבים ומלאי אירוניה. בשירתו עוסק ויזלטיר במציאות האקטואלית והפוליטית ומגיב על מצבי קיום וחברה, בהבליטו את אופיים האלים. נוטה להשתמש בלשון הדיבור, ואף בסלנג, כאשר הלשון הנמוכה באה לציין עמדה אנטי "פיוטית" (דוגמת מייקובסקי) ולבטא את מצבו הירוד של האדם.

ויזלטיר נמנה על עורכי כתב העת "סימן קריאה". תרגם לעברית שירה מרוסית, אנגלית וצרפתית, וכן שבע מהטרגדיות של שייקספיר, ספרים של צ'רלס דיקנס, וירג'יניה וולף וא.מ. פורסטר ומחזות של פייר קורני, לופה דה וגה ופדרו קלדרון דה לה ברקה. לצד כתיבתו הפואטית ועבודתו כמתרגם, הירבה לפרסם טורי ביקורת ומאמרים פוליטיים.

 

צילום: מיכאל קרמר

 

שיריו תורגמו לעשרות שפות, ביניהן סינית, אוקראינית, אנגלית, הונגרית, איטלקית, יפנית ועוד. בודדים משיריו הולחנו, המפורסם שבהם הוא השיר "יש לי סימפטיה" (לחן: שלמה גרוניך). על עמדתו נגד הלחנת שירים, צוטט ויזלטיר באומרו : "אני כותב שירים כדי שייקראו כמות שהם. שיר, לגבי, הוא דבר גמור שאינו זקוק למנגינה. יש בו מנגינה פרטית משלו".

 

בשנת 2000 זכה ויזלטיר בפרס ישראל לספרות. בנימוקיהם להענקת הפרס כתבו השופטים: "ויזלטיר מתגלה כמשורר המוביל בשירה הישראלית בדור שלאחר עמיחי, זך, רביקוביץ  ואבידן. מרכזיותו נמדדת לא רק במקוריותה של שירתו ובקול הייחודי שלה אלא גם בעובדת היותו משורר משפיע ודגם מעורר השראה לשורה לא מבוטלת של משוררים הכותבים לצדו ובעקבותיו. חותמו של ויזלטיר ניכר היטב בשירה העברית הנכתבת היום".

מספריו: "טיול באיונה" (1963), "פרק א' פרק ב'" (1967), "מאה שירים" (1969), "קח" (1973), "דבר אופטימי, עשיית שירים" (1976), "פנים וחוץ" (1977), "מוצא אל הים" (1981), "קיצור שנות השישים" (1984), "אי יווני" (1985), "מכתבים ושירים אחרים" (1986), "מחסן" (1994), שירים איטיים (2000), "מרודים וסונטות" (2009).

 


ציטוטים

 

  • "אני מנסה לא לכתוב שירים. אם יש לי גירוי לשיר אני מנסה לא לכתוב אותו זמן מה. (...) השיטה היא לנסות לא לכתוב. ויוצא שאני כותב, בסופו של דבר, דבר שמתעקש".

 

  • "אדם שהוא משורר ומתרגם וצריך להיכנס לראש של מישהו אחר, יכול להיות שם רק לזמן מוגבל, כי זה מפריע לזמן שלך עצמך. אני מוכן להיות בראש של שייקספיר חודשיים, לא יותר. אני לא רוצה לחיות איתו שנה. צריך לתרגם כאילו אתה עובד בתיאטרון, וכל רגע נכנס השחקן הראשי, שהוא גם השותף בתיאטרון ושואלה: 'מה עם הטקסט? מתי אפשר להתחיל בחזרות?'"

 


מידע נוסף

 

מבקרי השירה הלכו לים - "הלוא שירת ויזלטיר בכללותה מערטלת בלי הרף את השיקריות הטבועה בכל מערכת סימנים – מלים, סמלים, היסטוריה, אידיאולוגיה, קודים, טקסטים, ג'סטות ותדמיות. יש פער לא ניתן לגישור בינן לבין 'העולם', בינן לבין משהו 'פשוט' שהן אמורות להתייחס אליו, להורות לו". מנחם פרי במאמר על שירה עברית, מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן

 

עיר שכתובה ביידיש - מנחם פרי, באמצעות קריאה באבות ישורון ומאיר ויזלטיר, טוען כי דווקא היידיש היא שפה הנוגעת יותר בממשות התל-אביבית, שהיא עיר לבנטינית עם בניינים מתקלפים ושברי אזבסט. מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן

 

המורד המרוד - הצד המרדני המתריס של ויזלטיר ניכר גם ב"מרוּדים וסונטות" החדש, ספר שיש בו יופי אבל יש בו גם שירה פוליטית גרועה, שתחת פוזה ברכטית מאשימה אותנו ברשע הפלסטיני. מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
JumpStarter
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as29-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©
 
פיקוד העורף התרעה במרחב:
    למציאת מרחב ההתגוננות האישי שלכם »
    פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה
    רשימת יישובים במרחב