ויקטוריה (1819 - 1901), בשמה המלא ויקטוריה אלכסנדרינה, מלכת הממלכה המאוחדת של בריטניה ואירלנד (1837-1901), בתו של אדוארד דוכס קנט, בנו של ג'ורג' ה-3 מבית הנובר. במות דודה המלך ויליאם ה-4, היא נותרה האחרונה לבית הנובר, וקיבלה את כס המלוכה ב-1837.
ב-1840 נישאה לדודנה, הנסיך הגרמני אלברט, ונישואי תשעת ילדיהם יצרו קשרי משפחה בין בית המלוכה הבריטי לבתי המלוכה של רוסיה, גרמניה, דנמרק, יוון ורומניה. ויקטוריה שאפה לנהל את המדינה בעצמה, אבל ראשי הממשלה שלה - ובייחוד ד'ישראלי - שמרו על עצמאותם, ונועצו בה רק כדי לצאת ידי חובה. היא מלכה שנים רבות, וימי מלכותה - המכונים "התקופה הוויקטוריאנית" - התאפיינו במדיניות של אימפריאליזם (ב-1876 הוכתרה בתואר "קיסרית הודו"), בתיעוש, ברפורמה...
