 |  | מסוקי קוברה צילום: בטאון חיל-האוויר
| | |  | | מסוקי קוברה צילום: בטאון חיל-האוויר
| | |
| אתרים נוספים |  | |
| ערכים קשורים | | |
| תחומים קשורים | | |
| | בל AH-1 יואי-קוברה
Bell AH-1 Huey-Cobra
דגמים | שירות בחיל האוויר הישראלי | נתונים טכניים | מידע נוסף
בל AH-1 יואי-קוברה, מסוק
קרב מתוצרת ארה"ב, מיועד בעיקר לתקיפת מטרות קרקעיות וחימושו כולל טילי טאו נגד טנקים, שתי כוורות רקטות ותותח תלת-קני 20 מ"מ. מתבסס על מסוק-התובלה UH-1 יואי של חברת "בל" (מוכר גם כ"בל-205").
מסוק הקוברה בנוי בתצורה דו-מושבית ובתא הקדמי יושב המקלען, האחראי על תיפעול מערכות הנשק של המסוק ובתא האחורי, על מושב מוגבה, יושב הטייס. העובדה ששני אנשי-הצוות של המסוק יושבים זה מאחורי זה, איפשרה להצר את גוף המסוק במטרה לצמצם את השטח הנחשף לאש-האוייב. רוחבו של המסוק קטן ממטר. בקוברה מותקנת מערכת אופטית שפותחה בשיתוף הצבא האמריקני, המושתתת על פליטת קרינה תת-אדומה
ומאפשרת ראייה בלילה ושיפור פגיעות גם במזג-אוויר קשה ובחשיכה.
מסוקי קוברה (צילום: בטאון חיל-האוויר)
כבר ב-1958 החלה חברת בל בתכנון מסוק יעודי לתקיפה, ואפילו נבנה אב-טיפוס, אך הפיתוח המבצעי נגנז מסיבות תקציביות. בל המשיכה לממן את פיתוח המסוק, ובנתה אב-טיפוס נוסף (כדי לחסוך בהוצאות, ניבנה האב-טיפוס מחלקים של מסוקים קיימים), אשר המריא ביולי 1963 תחת השם "סיוקס סקאוט". לאחר המראתו המשיכו אנשי בל בשיפור ובפיתוח.
ב-1965 כאשר פרסם הצבא האמריקני מכרז למסוק-קרב זמין (לאור לקחי הפעלת המסוקים במלחמת וייטנם
ובמטרה לחזק את המערך הלוחם בצבא ארה"ב), נמצאה חברת בל בעמדת עדיפות מול המתחרות. אב-הטיפוס שנמצא אז בשלבי הרכבה ענה על רוב דרישות הצבא, וכל שנותר היה לאמת אותן בטיסה. מסוק הקוברה המריא לראשונה ב-1965, לאחר פיתוח מזורז שארך כשישה חודשים. בסוף 1965, לאחר בחינה השוואתית בין כל המתחרות, נבחר המסוק של חברת בל, וב-9 באפריל 1966 נחתם הסכם להזמנת 112 מסוקים לשירות בצבא ארה"ב.
הדגם הראשון של המסוק, הדגם הראשון ה-AH-1G שנרכש בכמויות גדולות על-ידי צבא ארה"ב, נטל חלק פעיל מאוד במהלך המלחמה בווייטנם, הן לצרכי דיכוי אש אויב קרקעית והן למתן סיוע קרוב לכוחות המונחתים.
מסוק קוברה ממריא מסיפון אוניית צי אמריקנית (צילום: AP)
| דגמים |  | |
AH-1G - הדגם הראשון שיוצר. המסוק דו-מושבי וחד-מנועי, ומתאפיין במרכב צר, המצמצם את השטח החשוף לאש אוייב. חימושו של המסוק כולל רקטות מסוגים שונים, תותחים ורובי רימונים. עם השנים נערכו שינויים רבים במסוקים, שהעיקרי שבהם היה: היכולת לשאת ולשגר טילי טאו נגד-טנקים.
AH-1S - דגם המשרת גם בחיל-האוויר הישראלי. דגם זה מצוייד במנוע T53-L-703 מתוצרת חברת "לייקומינג", המפיק 1,800 כ"ס. דגם S של הקוברה מצוייד במערכות אוויוניקה משופרות, לרבות מערכות לראיית-לילה. לדגם S יש מספר תתי-דגמים, המסומנים E ,P ו-F, כשההבדלים בינהם הם בעיקר בתחום האוויוניקה.
AH-1W "סופר קוברה" - המריא בנובמבר 1983 ונחשב למתקדם מכל הדגמים. למסוק שני מנועי T-700 כמו במסוקי האפאצ'י
והבלק-הוק,
ומופעל בעיקר על ידי חיל הנחתים האמריקני.
| שירות בחיל האוויר הישראלי | | |
ב-1974, בעקבות מלחמת יום הכיפורים,
נזקק חיל האוויר הישראלי למענה לשתי בעיות קשות: פעולה באיזורים המוגנים בטילי נ"מ ובלימת טורי שריון הנמצאים בתנועה. מסוקי-קרב נראו כפתרון אפשרי לשתי הבעיות. לחיל-האוויר כבר היה ניסיון בהפעלת מסוקים חמושים, אך אלה היו מסוקי סער מוסבים, שלא זכו לשימוש מבצעי מלא.
באפריל 1975 הגיעו לישראל מסוקי הקוברה הראשונים, ונקלטו במסגרת יחידת ניסוי, שמטרתה היתה לבדוק את ההפעלה המבצעית של המסוקים, ולהחליט אם הם עונים על דרישות חיל-האוויר. בפברואר 1976 הוחלט להפוך את יחידת הניסוי לטייסת מבצעית לכל דבר. בנוסף, הוחלט להשביח את המסוקים לרמה של AH-1Q. השיפור העיקרי היה הוספת טילי טאו נגד-טנקים, על-מנת להגביר את עוצמת-האש של המסוקים. כמו-כן הוחלט לרכוש מסוקים נוספים.
טייסת הקוברה הישראלית הראשונה הוקמה בדצמבר 1975 והמסוק קיבל את הכינוי העברי "צפע". באוגוסט 1978 הגיעה הקוברה המושבחת הראשונה לישראל. ב-1979, פחות משנה לאחר הגעת המסוקים המושבחים, הוחלט להפעיל אותם מבצעית בפעם הראשונה. בחיל-האוויר נקבע, כי עובדת היותה של הקוברה חמושה בטילים מדוייקים, הופכת אותה מתאימה ללחימה בזירה הלבנונית. המטרה שנבחרה היתה מבנה במחנה פליטים אל-ח'ליל שליד צור. במאי 1979 ביצעו מסוקי הקוברה את תקיפת המבנה בשטח לבנון בהצלחה. התקיפה המוצלחת סללה את הדרך להשתתפות מסוקי הקוברה במשימות הביטחון השוטף בלבנון.
במהלך מלחמת לבנון הראשונה
פעלו מסוקי הקוברה באינטנסיביות רבה. המסוקים העניקו סיוע צמוד לכוחות החי"ר והשריון של צה"ל, והשמידו טנקים בצבא סוריה מדגם T-72, עמדות נ"מ, משגרי קטיושות ומטרות רבות אחרות. זו היתה המלחמה הראשונה שבה נטלה הקוברה חלק פעיל. כחלק מלקחי המלחמה, הוקמה ב-1985 טייסת קוברה נוספת, לאחר שנרכשו מסוקים נוספים מארה"ב.
ב-16 באוקטובר 1986, במהלך תקיפה שיגרתית בלבנון נפגע מטוס ישראלי מדגם פנטום, כתוצאה מתקלה טכנית, ושני אנשי הצוות נאלצו לנטוש. הטייס נחבט אל תוך מדרון של ואדי, זחל אל סבך שיחי פטל, והצליח להסוות את עצמו עד החילוץ. הנווט, רון ארד,
נפל בשבי. המחבלים הרבים ששהו באיזור התקיפה, ניסו להגיע גם לטייס, וירו לעבר מסוקי חיל-האוויר שניסו לחלצו.
זוג מסוקי קוברה שהוזנק לאיזור, הצליח ליצור קשר עם הטייס. הקוברות הנמיכו לכיוון טייס הפנטום, תוך שהטייסים מדריכים אותו בקשר לטפס בוואדי, גבוה ככל שיוכל. לבסוף, הצליח המסוק להתקרב במידה מספקת אל טייס הפנטום. הטייס, לא המתין עד שיפתחו את דלת תוף-החימוש - כדי שיוכל לשבת עליה - נתלה על מגלש המסוק ביד אחת, וכך, כשהוא שעון על המגלש תחת בית שחיו, ומרבית גופו תלויה באוויר, הוטס לחוף לבנון - שם התיישב על המגלש והוטס לראש הנקרה.
מסוק קוברה באימון ירי (צילום: בטאון חיל-האוויר)
בדצמבר 1988 חילצו מסוקי קוברה בצורה דומה ארבעה חיילי גולני, שנשארו בשטח לבנון בסיום מבצע "כחול וחום", שמטרתו פגיעה במפקדה השייכת לארגון החזית העממית בנעיימה שבלבנון. החיילים נקשרו למגלשי מסוקי הקוברה שהוזנקו לחלצם, ופונו לספינות חיל-הים הסמוכות.
בנובמבר 1996 קיבל חיל-האוויר מסוקי קוברה משומשים מארה"ב, מעודפי הצבא האמריקני. המסוקים. מסוקי הקוברה, מדגם AH-1E משמשים בחיל-האוויר גם להדרכת טייסים: חלק מהמסוקים הוצבו בבית-הספר לטיסה, שם טסים עליהם חניכי מגמת מסק"ר, והשאר בטייסת הקוברות המבצעית. 
| נתונים טכניים | | |
 | קוברה - נתונים טכניים | | |
| סוג |
מסוק קרב דו-מושבי |
| ממדים |
אורך - 16.14 מטר, גובה - 4.11 מטר, קוטר רוטור ראשי - 13.41 מטר, קוטר רוטור זנב - 2.59 מטר |
| ביצועים |
מהירות מירבית- 227 קמ"ש, טווח מירבי- 507 ק"מ, גובה טיסה - 4,600 מטר |
| משקל |
ריק - 2,993 ק"ג, מירבי - 4,535 ק"ג |
| מנוע |
"לייקומינג" T53-L-703 בעל הספק של 1,800 כ"ס |
| חימוש |
8 טילי טאו נגד טנקים, כוורות רקטות ותותח תלת קני בקוטר 20 מ"מ |
נכתב בסיוע אתר חיל האוויר
| מידע נוסף | | |
המטוס - אנציקלופדיה ynet הציגה פרויקט מיוחד ובמרכזו אחת המכונות מרוממות הרוח של זמנינו - המטוס. מתי הומצא המטוס הראשון? מאילו חומרים בונים מטוס? מה ההבדל בין F-16 ל-F-15? מה גורם ליצירת כוח עילוי? כל התשובות בפרויקט.
לפרויקט - לחצו כאן.
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
