סיקורסקי CH-53

בעקבות הפקת לקחי מלחמת קוריאה, עלה צורך בצבא ארה"בבמסוק תובלה להובלת לוחמים ותחמושת. הצי האמריקני פירסם מכרז לתיכנון מסוק חדש. ביולי 1962 הוכרז על זכייתה של חברת "סיקורסקי" במיכרז, והמסוק קיבל את הסימון הצבאי CH-53.

מסוק יסעור (צילום: בטאון חיל-האוויר)

מאז ערך את טיסת הבכורה שלו, במאי 1963, נחשב היסעור למסוק-התובלה הגדול בצבאות מדינות העולם המערבי, עם תא-מטען בגודל 2.3 מטר על 9.1 מטר ובגובה 2 מטר. היסעור הוא מסוק-תובלה לכל מזג-אוויר המסוגל, במצבי חירום, לנחות על המים ולהמשיך לצוף יותר משעתיים. המבלטים משני צידי הגוף מייצבים את המסוק במים, והם כוללים מיכלי דלק בקדמתם ואת בתי כן-הנסע הראשי בחלקם האחורי. למסוק מנגנון אופציונלי לקיפול הלהבים לאחור והזנב קדימה - על-מנת לחסוך במקום, תכונה קריטית בנושאות מסוקים.

יסעור 2000 -  בתחילת שנות ה-80 החליט חיל-האוויר הישראלי לשפר את היכולת של מערך מסוקי הסער הכבדים, שהורכב עד אז בעיקר ממסוקי יסעור, והוחלט שלא להחליף את צי המסוקים הקיים, אלא להשביח את היסעורים בעלות נמוכה יותר.

מסוק יסעור (צילום: משה מילנר, לע"מ)

מלכתחילה היה ברור, כי השיפורים יתרכזו במערכות האוויוניקה ותא הטייס של המסוק, שהתיישנו במהלך השנים, ובהתאמת היסעור לפעולה בשדה-הקרב העתידי, עתיר האיומים. בסוף שנות ה-80 גובשה תוכנית ההשבחה סופית. חברת "אלביט" נבחרה לספק את מערכת האוויוניקה החדשה, הכוללת מחשבים, צגים ותוכנה חדשים.

שיפורים נוספים היו תיכנון מחדש של תא הטייסים של המסוק, תוך שימוש בהנדסת-אנוש מתקדמת והתקנת מיזוג-אוויר בתא-הטייס. חידוש נוסף הוא מערכת תצוגה עילית ממוזערת, המורכבת בתוך העינית, המחוברת לקסדת-הטייס. המערכת מציגה את נתוני הטיסה ההכרחיים, כמו מהירות וגובה הטיסה.

ביוני 1992 המריא היסעור-2000 הראשון לטיסת-הבכורה שלו. בסוף אותה שנה נמסר המסוק לחיל-האוויר, והחלה סידרת ניסויים. ב-1994 נמסרו מסוקי יסעור-2000 ראשונים לאחת מטייסות היסעור, וטייסיה ואנשי צוות הקרקע החלו בהסבה למסוק החדש.

מלחמת יום הכיפורים (1973) -  במהלך המלחמה ביצעו המסוקים מאות פעולות חילוץ ופינוי והטיסו יחידות של צה"ל למשימות במצרים וסוריה. מסוקי יסעור הטיסו סוללות תותחים של צה"ל, וחילצו טייסים ונווטים, שנטשו את מטוסיהם הרחק מעבר לקווי האויב. מסוקי יסעור השתתפו בכיבוש מוצב החרמון בסופה של המלחמה.

אסון הנ"ד - ב-10 במאי 1977, במהלך תרגיל עוצבתי משולב בבקעת-הירדן, שבו השתתפו יסעורים באופן פעיל בתובלת כוחות לוחמים ובהנחתתם, התרסק יסעור לא הרחק מנקודת המראתו. כל 54 הנוסעים נהרגו, ובהם 10 אנשי צוות-אוויר.

כיבוי השריפה ביערות הכרמל - ב-5 בספטמבר 1989, ללא ניסיון קודם בכיבוי אש, הוזנקו היסעורים לכיבוי השריפה הגדולה ביערות הכרמל. היסעורים הטילו 700 טונות מים על מוקדי האש, והצליחו לכבות אותה בעשרות יעפים נמוכים לתוך האש והעשן. מאז הפכו משימות הכיבוי, שבהן נושא כל מסוק מיכל, המכונה "יערית" ובו חמישה טונות מים, לאחת המשימות המזוהות ביותר עם מסוקי היסעור. מסוקי היסעור השתתפו בכיבוי מאות שריפות ברחבי הארץ, אך בשנת 2002, בשל בעיות בטיחות ועומס על מערכות המסוקים, נפסק סיוע זה.

כוחות חי"ר מובלים במסוקי יסעור במסגרת תרגיל אימון בנגב (צילום: חנניה הרמן, לע"מ)

אסון המסוקים - ב-4 בפברואר 1997 התנגשו שני מסוקי יסעור מעל שאר-ישוב שבאצבע הגליל. 73 חיילים וקצינים נספו. היתה זו אחת מן התאונות הקטלניות ביותר בתולדות צה"ל ומדינת ישראל. ועדת החקירה שהוקמה לבדיקת הנסיבות שהביאו לאסון לא הצליחה לקבוע בוודאות את הסיבה הישירה לאסון, אם כי קרוב לוודאי שהאסון נגרם כתוצאה מטעות אנוש עקב אובדן קשר הראייה בין שני המסוקים שנעו בחשיכה במסלולים וגבהים מצטלבים.

בעקבות המלצות הוועדה הודחו מתפקידם מפקד טייסת היסעורים וסגנו, מפקד בסיס חיל האוויר וקצין אג"מ בפיקוד צפון ננזפו. כמו כן הביאו המלצות הוועדה לביצוע הפרדה מבנית בחיל האוויר בין מערך המטוסים למערך המסוקים, וניסוח מחודש של מספר נהלים מבצעיים.

במהלך מלחמת לבנון השנייה (12.8.2006), הופל מסוק יסעור על ידי ארגון חיזבאללה וכל אנשי צוותו נהרגו.

ב-26 ביולי 2010 התרסק ברומניה מסוק יסעור של חיל האוויר במהלך טיסת אימונים. כל אנשי צוות, 4 טייסים, שני מכונאים מוטסים ומשקיף רומני, נהרגו בתאונה.