לך ולנסה

 נולד בכפר פופווה בקרבת הים הבלטי. בן למשפחת איכרים קתולית אדוקה. בתום לימודי התיכון הוכשר כחשמלאי במכללה מקומית. ב-1967 עזב את הכפר והיגר לעיר גדנסק שם מצא עבודה במספנות "לנין" בעיר (שנמצאו בהתאם לשיטה הקומוניסטית בבעלות ממשלתית). ב-1970 השתתף בהפגנות נגד ממשלת פולין לאחר העלאה במחירי המזון.  ב-1976 הועלו מחירי המזון פעם נוספת. כמחאה הכריזו הפועלים על שביתה. מעורבותו של ולנסה בפעולות המחאה הביאה לפיטוריו  ב-1976. במהלך ארבע השנים לאחר מכן עסק בעבודות מזדמנות כחשמלאי.

בקיץ 1980 לאחר ישומן של גזירות כלכליות ממשלתיות חדשות התעורר גל מחאה ברחבי פולין. מתוך רצון להצטרף למאבק חדר ולנסה אל שטח המספנות והצטרף לשביתת הפועלים. תוך זמן קצר הפך למנהיגם של השובתים. בספטמבר אותה שנה ייסד את האיגוד המקצועי הבלתי-תלוי "סולידריות". בהנהגתו של ולנסה הובילה "סולידריות" סדרה של שביתות מאורגנות במפעלים ברחבי פולין. מאבק הפועלים סחף אחריו המונים ובשיאה מנתה "סולדיריות" כ-10 מיליון חברים.

הקמתו של ארגון פועלים ממשי במדינה קומוניסטית הפכה את ולנסה לסמל המאבק בשלטון הקומוניסטי הן בפולין והן מחוצה לה. ולנסה, אגב, הדגיש בכל שנות המאבק כי אינו מבקש אלא להיטיב עם הפועלים ואין הוא שואף לערער את המשטר. התמיכה הגוברת ב "סולידריות" הביאה לבסוף לפתיחת מו"מ בין התנועה לראשי השלטון בתיווך הכנסיה הקתולית. ב- 1981 הודח ראש ממשלת פולין אדוארד גירק. את השלטון תפס גנרל וויצ'ך ירוזלסקי, שגמר אומר לשבור את "סולידריות".

בדצמבר 1981 הכריז ראש הממשלה, מזכ"ל המפלגה והרמטכ"ל ירוזלסקי על משטר צבאי בפולין, וארגון "סולידריות" הוצא אל מחוץ לחוק. ולנסה הושם במעצר בית. ב-14 בנובמבר 1982 נכנעה ממשלת פולין, ולנסה שוחרר והותר לפועלים להתארגן בארגונים חופשיים. ב-1983 הוענק לוולנסה פרס נובל לשלום, אך כיוון שנאסר עליו לצאת את גבולות פולין, קיבלה אשתו דָנוּטָה את הפרס בשמו.

ב-1988 פרצה שוב שביתה במספנות גדנסק, ושוב הצטרף אליה ולנסה. בעקבות זאת נפתח מו"מ בין "סולידריות" לבין הממשלה. ב-1989 היתה "סולידריות" למפלגה חוקית ובפולין נערכו בחירות דמוקרטיות, שבהן נחלו הקומוניסטים מפלה. ולנסה היה פעיל מאוד במערכת הבחירות, אך סירב לקבל עליו תפקיד ממלכתי. היתה לו השפעה רבה על נפילת המשטר הקומוניסטי בארצו, אירוע שסימן את התחלת קיצו של שלטון הקומוניזם במזרח אירופה. לאחר הבחירות עשה לשיקומה של פולין, בעיקר באמצעות טיפוח קשרים עם המערב.

ב-1990 התמודד ולנסה על נשיאות פולין, וזכה ברוב גדול. הוא ניסה לכונן שלטון נשיאותי תקיף, בתמיכת הכנסייה. ואולם הפופולריות שלו פחתה - רבים האשימוהו בגישה דמגוגית ופשטנית לפוליטיקה ובשאיפה לשלטון יחיד.

ולנסה נוצח בבחירות לנשיאות ב-1995, וחזר לעבוד במספנות בגדנסק (למשך יום אחד לערך). מאוחר יותר ניסה לחזור לפוליטיקה, אך נכשל והודיע על פרישתו הסופית.