וים ונדרס (נולד 1945), בימאי קולנוע גרמני.
וים ונדרס נולד בעיר דיסלדורף שבגרמניה ב-14 באוגוסט 1945, התאריך הרשמי שבו הגיעה מלחמת העולם השנייה
לסיומה. הוריו בחרו לקרוא לרך הנולד בשם וים, אולם נתקלו בהתנגדות הרשויות שטענו כי השם אינו נשמע גרמני דיו. מסיבה זו נאלצו לבחור בשם וילהלם, וכך היה שמו המלא ארנסט וילהלם ונדרס (Ernst Wilhelm Wenders).
ונדרס גדל לתוך מציאות החיים הסבוכה של גרמניה בעידן שאחרי המלחמה, עניין שהשפיע עמוקות על יצירתו העתידית. עם תום לימודיו התיכוניים, החל בלימודי רפואה כדי ללכת בדרכי אביו, כירורג במקצועו, אולם מקץ שלוש שנים החליט לשנות כיוון ולהפוך לצייר. הוא עקר לפריס וניסה להתקבל ללימודי אמנות שם, אך מועמדותו נדחתה. תחת זאת עבד כשולייתו של האמן האמריקאי ג'וני פרידלנדר (Johnny Friedlander).
את עולם הקולנוע גילה כשהחל לבקר בסינמטק של
פריס. לאחר צפייה במאות סרטים, הבין ונדרס שמצא את ייעודו. הוא חזר לגרמניה בשנת 1967 ועד מהרה נרשם ללימודים בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה במינכן. כעבור שנים רבות, לאחר שכבר נחשב לבימאי מוערך בעל שם עולמי, חזר לבית הספר שהיה מבוגרי המחזור הראשון שלו ושימש שם כמרצה.
במקביל לשלוש השנים שבהם למד קולנוע, עבד ונדרס כמבקר קולנוע בעיתונות הגרמנית. להצלחתו הראשונה כבימאי, זכה עם עלייתו לאקרנים של הסרט "חרדתו של השוער בעת בעיטת העונשין" (1971) – עיבוד קולנועי לסיפור שכתב ידידו המחזאי פיטר הנדקה (Peter Handke). באותה שנה, יחד עם עוד 14 קולנוענים נוספים (ביניהם ריינר ורנר פאסבינדר,
ורנר הרצוג ופולקר
שלונדורף), יסד ונדרס קואופרטיב
הפקה והפצה של סרטים ("Filmverlag der Autoren") שהפך עד מהרה לכוח המוביל בתעשיית הקולנוע הגרמנית.
שני סרטיו הבאים זכו גם הם להצלחה רבה. הראשון מביניהם - "אליס בערים" - גולל את סיפורו של צלם עיתונות גרמני הפוגש בדרכו מארה"ב למולדתו אישה צעירה שמפקידה בידיו את בתה הקטנה. סרט זה היה הראשון מבין סרטי המסע שהיו לסימן ההיכר של יצירתו. הסרט הבא - "במהלך הזמן" (1976) – נחשב בעיני רבים מהמבקרים ליצירת מופת. זהו סיפור מסעם המשותף של רופא וטכנאי מקרנות קולנוע ישנות, לאורך קו הגבול שבין גרמניה המערבית
לגרמניה המזרחית. על רקע החברות הנרקמת בין השניים, מציג ונדרס את מצבן העגום של העיירות הקטנות החיות על קו התפר שבין שתי הגרמניות.
בשנת 1980 הוזמן על ידי הבימאי האמריקאי פרנסיס פורד קופולה לבוא
להוליווד ולביים
סרט בהפקתו. הסרט – "האמט" (1982) – היה מעין מחווה לז'אנר סרטי
הפילם נואר ולסופר הבלשים דשיל האמט.
תקופת הצילומים לוותה בקשיים רבים ונמתחה על פני שנתיים. בינתיים החל ונדרס לביים סרט נוסף – "מצב הדברים" (1982) – על קורותיו של צוות הסרטה הנתקל בקשיים - מעין שיקוף של המציאות ושל חילוקי הדיעות שנתגלעו בין קופולה לבינו.
במהלך השנים ביסס את מעמדו גם בארה"ב והירבה ליצור בה ולהתכתב בסרטיו עם התרבות האמריקנית וייצוגיה השונים. במקביל המשיך ליצור גם בגרמניה ובשאר מדינות אירופה. כשנשאל לא פעם להגדרת זהותו, ענה כי הוא רואה את עצמו כ"אירופי". במסגרת תרומתו לתעשיית הקולנוע שימש כנשיא האקדמיה לקולנוע האירופי.
יצירתו של ונדרס עוסקת בעיקר בחרדות הקיום של האדם בחברה המודרנית. הנופים העירוניים המאפיינים את סרטיו משמשים בדרך כלל להדגשת הניכור בין בני האדם וכמיהתם לאהבה ולידידות אמת. כמו כן, תאוות הנדודים היא מאפיין שכיח של דמויותיו. מרבית סרטיו חסרים עלילה ליניארית מגובשת ויש בהם תחושה שהם מלווים את קצב החיים המונוטוני, היומיומי.
מבין סרטיו הבולטים: "קיץ בעיר" (1971) – סרט כמו-תיעודי על שלהי תקופת הסיקסטיז, "אות הארגמן" (1972) – מלודרמה על פי רומן של נתנאל הות'ורן שעלילתו מתרחשת בחברה האמריקנית הפוריטנית של המאה ה-17, "תנועה מוטעית" (1975) – סרט שנוצר בהשראת "חניכותו של וילהלם מייסטר" מאת גתה. העלילה סוקרת את מסעו של סופר צעיר בגרמניה במהלכו הוא מתמודד עם ייעודו האמנותי ועם עברה של ארצו, "ברק מעל המים" (1980) – סרט תיעודי המנציח את ימיו האחרונים של בימאי הקולנוע ניקולס ריי (בימאי "מרד הנעורים") הגוסס מסרטן, "חדר 666" (1982) – סרט תיעודי הכולל ראיונות שקיים ונדרס עם מספר בימאים מובילים בקולנוע המודרני, במהלך פסטיבל קאן של שנת 1982. כל המרואיינים הגיעו לחדר 666 במלון מירמר שבטיילת קאן ושוחחו עם הבימאי על מצבה של אמנות הקולנוע, "פריס טקסס" (1985) – אדם נפרד מאישתו והולך לתקופת נדודים במדבר. זוכה פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן, "מלאכים בשמי ברלין" (1987) – אחד מסרטיו המוכרים ביותר שנחשב בעיני המבקרים ליצירת מופת פיוטית ומסוגננת. במרכז העלילה שני מלאכים המשוטטים ברחבי ברלין, מאזינים למחשבותיהם של בני האדם ומשתוקקים לחוות אהבה, "בואנה ויסטה קלאב" (1998) - סרט תיעודי שזכה להצלחה מסחרית גדולה על חבורת מוסיקאים קשישים בקובה היוצאים לכבוש שוב את עולמם במסע הופעות.