אמריגו וספוצ'י

וספוצ'י היה בן למשפחת אצולה מכובדת. אביו היה נוטריון של גילדת חלפני-הכספים. חינוכו של וספוצ'י הופקד בידי דודו שניהל בית ספר לילדי האצולה ברוח ההומניזם. בבית הספר רכש ידע במגוון תחומי ידע, כגון: אסטרונומיה, קוסמוגרפיה וגיאוגרפיה. נושאים אלו סייעו לו מאוחר יותר במסעותיו כחוקר ארצות.

שנה לאחר מות אביו ב-1479 נשכר וספוצ'י על ידי משפחת מדיצ'י האיטלקית ועסק בניהול כספי המשפחה. 16 שנים לאחר מכן נשלח על ידי מעסיקיו לעיר סיביליה בספרד, שהיתה בעיצומה של פריחה כלכלית. בספרד חבר לג'יאנוטו בררדי (Giannotto Berardi), אחד משותפיה העסקיים של משפחת מדיצ'י, אשר עסק, ככל הנראה, באספקת ציוד לספינות והיה מעורב בהכנת ספינותיו של כריסטופר קולומובוס. מאוחר יותר שיתפו וספוצ'י וברדדי פעולה בהכנת ספינותיו של קולומבוס למסעו השני (1493) ולמסעו השלישי (1498). באותן שנים הפכו וספוצ'י וקולומבוס למכרים קרובים.

בין השנים 1497- 1504 ערך וספוצ'י את מסעותיו. את פירוט התרשמויותיו וחקר אורחות חיי הילידים תיעד בשני מכתבים

ששלח לידיד באירופה והתפרסמו ברחבי העולם. ישנם חוקרים הסוברים שחלק מרשימותיו זויפו, ושלמעשה וספוצ'י השתתף רק בשני מסעות בלבד ולא בארבעה, כפי שנרשם במכתביו. מחלוקת זו חשובה לשם הערכת פועלו ונכון לשנת 2008 עדיין לא הוכרעה.

במאי 1499 הצטרף וספוצ'י כנווט למשלחתו של החוקר אלונסו דה אוחדה (Alonso de hojeda). במהלך המסע נפרד וספוצ'י מן המשלחת, ככל הנראה לאחר שהגיעה לחוף של גיאנה דהיום, והמשיך במסע לאורך החוף. במסעו זה סוברים החוקרים שגילה את שפך האמזונס והגיע עד כף סנט. אוגוסטין (Cape St. Augustine ). בדרכו חזרה לספרד הגיע עד לאי טרינידד, ועבר דרך שפך נהר האורינוקו לכיוון טהיטי.

בשלב זה וספוצ'י עדיין סבר כי הפליג לאורך חופו המזרחי של חצי האי האסייתי, כפי שנרשם במפת העולם של הגיאוגרף בן המאה ה-2 לפני הספירה תלמי, בשאיפה להגיע למקום ששמו כף קתיגרה (Cape Cattigara). וספוצ'י סבר כי לאחר כף קתיגרה ספינותיו יגיעו אל הים של דרום אסיה. עם חזרתו לספרד, שאף לארגן צוות חדש במטרה להמשיך לחקור אזור זה שסבר שהוא האוקיינוס ההודי, מפרץ גנגס (כיום ידוע כמפרץ בנגל), ואיי ציילון (כיום מכונים שרי לנקה), אך השלטון הספרדי נענה לבקשתו בשלילה.

את המשך מחקרו ערך ב-1501 בשירות מלך פורטוגל. במסע זה הפליג לאורך החוף המזרחי של אמריקה הדרומית עד ברזיל, לכיוון סנט. אוגוסטין. פרטיו המדויקים של מסע זה עדיין נתונים במחלוקת מחקרית, אך לפי מכתביו של וספוצ'י הוא הגיע למפרץ ריו דה ז'נרו. והמשיך לריו דה לה פלטה (Río de la Plata , היום בארגנטינה). מה שהפך אותו ככל הנראה לאירופאי הראשון שגילה לשון ים זו.

חשיבותו המחקרית של מסע זה טמונה בהבנה אליה הגיע וספוצ'י כי הגיע לאדמתה של יבשה חדשה שאינה אסיה. למסקנה זו הגיע וספוצ'י בעקבות מחקריו את תוואי הארץ ומיקומה הגיאוגרפי. וכך, בניגוד לקולומבוס, שחשב כי הגיע היבשה אליה הגיע היא חלק מאסיה, היה וספוצ'י הראשון שהגדיר את אמריקה כיבשת נפרדת מאסיה. ב-1507 פרסם הקרטוגרף ההולנדי מרטין ולדזמילר את מפת העולם הראשונה שבה נכללה היבשת החדשה. בעקבות הערכתו לווספוצ'י, הוא כינה את היבשת החדשה אמריקה, על שמו של חוקר הארצות.

ב-1505 נקרא וספוצ'י לחצר המלוכה הספרדי לשמש כיועץ פרטי וכנווט בכיר. ב-1512 מת ממלריה בספרד. ישנם חוקרים הסבורים כי וספוצ'י זכה בתהילה לא לו. אך נראה שלאור העובדה כי השלטון הספרדי הפקיד בידיו של וספוצ'י הזר את מישרת הנווט הבכיר, שכן ראה בו אדם אמין בעל ידע ימי יוצא דופן, עומדת בסתירה לטענה זו.