זברה

קיימים שלושה מיני זברה הנבדלים בדוגמת פסיהם ובתפוצתם, בארגון החברתי ובתזונה: זברת גרבי (E. grevy) - מין מרובה פסים, כאשר השת (אחוריים) והגחון חסרי פסים. אוזניה דומות לאזני חמור, והיא נפוצה בהרי אתיופיה.

זברת גרבי (צילום: דלית שחם)

זברת הרים (E. zebra)- בעלת  12 – 14 פסי רוחב שאינם מכסים את הגחון. נפוצה בדרום מערב אפריקה.

זברה מצויה (E. burchelli) – בעלת פסי רוחב המגיעים אל הגחון ואוזניים כשל סוס. נפוצה בדרום מזרח אפריקה. המין הנפוץ ביותר מבין הזברות.

הארגון החברתי שונה במיני הזברה השונים. בזברה המצויה, מתארגנים הפרטים במשפחות קטנות. כ-6 נקבות וצאצאיהן עם זכר מנהיג אחד. בין הזכרים מתפתחים לעתים קרבות על השליטה במשפחה כזאת, שעלולים להסתיים בפציעה קשה של אחד מהזכרים.

במקרים רבים משפחה מסוג זה נשארת יחד במשך זמן רב, ואף למשך כל חיי האמהות הנקבות. בשעת תנועה, נשמר סדר היררכי קפדני. ראשונה צועדת הנקבה המבוגרת יותר, ואחריה הצאצאים שלה, אחריהם הנקבה הבאה בסדר הגיל וצאצאיה וכן הלאה, כאשר הזכר צועד בסוף. בשעת נדידה תחכה הקבוצה כולה לפרט חלש שמתעכב, ולא תשאירו מאחור.

זברה בספארי ברמת גן (צילום: דלית שחם)

תפוצה – כל אחד מהמינים מתאפיין בהתאמתו לאזורי מחייה שונים. זברת גרבי היא המין המתאים מכולם לחיים באזורי מדבר קשים. זברות אלה חיות באזורי מרעה קוצניים, בטמפרטורות גבוהות, באזורים שמקורות המים יבשים בקיץ. זברות גרבי חופרות בורות באפיקי נחלים יבשים על מנת למצוא מים בעונות היובש.

זברת ההרים חיה בהרים בדרום אפריקה ומזרח אפריקה. מתמודדת עם תקופות היובש בעיקר על ידי נדידה למקומות גבוהים ולחים יותר.

הנקבות מגיעות לבגרות מינית בגיל שלוש. בקרב הזכרים הבגרות המינית מאוחרת יותר, בערך בגיל שש. ההמלטה בדרך כלל של ולד אחד, היונק במשך כשנה. בחלק מהמינים, מגדלות הנקבות את הצאצאים לבדן, ובאחרים מסייעים הזכרים בהגנה עליהם. למרות הגנה זו, רק כמחצית מהנולדים מגיעים לגיל שנה.

מיני הזברה נמצאים בסכנת הכחדה. מין אחד שחי בעבר בדרום אפריקה הוכחד עוד במאה ה-19. כיום נתונות זברת גרבי וזברת ההרים בסכנת הכחדה. פעולות שימור מסייעות להתרבות מינים אלה, בעיקר בגנים לאומיים בדרום אפריקה, נמיביה ואנגולה. הזברה המצוייה נפוצה הרבה יותר, למרות שגם אוכלוסייה זו נפגעת מציד על ידי האדם.

מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה? - "תכונת הפספוס של הזברה לא נגזרה מן האב הקדום שהיווה את המוצא המשותף של הזברות, אלא התפתחה באופן בלתי-תלוי בשלושת המינים בתהליך של אבולוציה מקבילה. מדוע אם כן נוצרו הפסים והאם הזברה נזקקת להם? למרבה ההפתעה, אין על שאלה זו כל תשובה ברורה. קיימים ניחושים שונים והשערות משונות שלא ניתן להפריכן אך גם לא לאששן". כתבה באתר ynet.