אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 עץ זית בעמק המצלבה בירושלים
עץ זית בעמק המצלבה בירושלים צילום: גילי סופר
 
 זיתים שחורים
זיתים שחורים צילום: מריאן הול
 
מכבש לכתישת זיתים
מכבש לכתישת זיתים  צילום: לע"מ
 
בית בד בכורזים
בית בד בכורזים צילום: לע"מ
 
פריחת הזית
פריחת הזית צילום: ינון רויכמן
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 עוד על הזית, שימושיו, ותהליך ייצור השמן


ערכים קשורים
 תרבות צמחים
 הרכבת צמחים
 ויטמין
 שבעת המינים
 התקופה הכלכוליתית
 עמק החולה
 תיארוך
 עלה
 פרח
 אבקן
 שחלה
 תפרחת
 האבקה
 פרי
 זרע


תחומים קשורים
 בוטניקה


 
 
 

זית


Olea

זית אירופי (O. europaea) |  זית אירופי תרבותי (O. europaea var. sativa) |  מידע נוסף

זית, סוג במשפחת הזיתיים, אחד משבעת המינים הגדלים בישראל, עץ ירוק-עד. בסוג יש כארבעים מינים, אשר החשוב בהם הוא הזית האירופי (O. europaea) הנחלק לשני זנים: זית אירופי הגדל בר וזית אירופי תרבותי.

הזית נפוץ עוד בזמנים קדומים. גלעיני זיתים מהתקופה הכלכוליתית (לפני כ-6,000 שנה) נתגלו באתרים ארכיאולוגיים בירדן ובישראל, וגרגרי אבקה של הזית נמצאו בקידוחים בעמק חולה ובמקומות אחרים, בשכבות בנות מאות אלפי שנים. עצי הזית ידועים באריכות ימיהם ויש עצים שגילם אלף שנים ויותר. יחד עם זאת, קשה לקבוע במדויק את גילו של עץ זית עתיק-יומין בשיטה המקובלת לגבי עצים, דהיינו ספירת הטבעות השנתיות שבו, מאחר והחלק הפנימי של העץ הולך ונרקב במשך השנים (עם זאת, אפשר לבדוק את הגיל בשיטות תיארוך אחרות, כגון פחמן-14).

 

מטע עצי זית (צילום: יריב כץ)

עלי הזית נגדיים וחלקים. צדם העליון מבריק, והתחתון מכוסה קשקשים זעירים ועגולים, דמויי מגן, הנותנים לעלה גוון כסוף. הפרחים קטנים, לבנים, דו-מיניים או חד-מיניים ולהם זוג אבקנים ושחלה עילית. התפרחת - מכבד היוצא מחיק העלה. ההאבקה נעשית באמצעות הרוח וכן חרקים אוספי אבקה. הפרי ענבה המכילה שמן וזרע עטוף בקליפה קשה ועבה.

 


זית אירופי (O. europaea)

הזית האירופי הוא המין החשוב ביותר מבין מיני הזית והוא היחידי אשר פותח ממנו הזן התרבותי. מוצאו של העץ באזור הים-התיכון. עץ הזית רחב נוף ובעל גזע עבה. זהו עץ נמוך יחסית וגובהו לרוב עד 6 מטרים.  

 

תפוצתו משתרעת על פני כל אגן הים התיכון. באזור זה הוא נחשב כמרכיב טיפוסי של החורש והגריגה הים-תיכוניים וכסמן של אקלים ים-תיכוני. בארץ ישראל גדל המין בעיקר בחלקים הצפוניים של החבל הים-תיכוני, באזורים טרשיים שתשתיתם גיר קשה או דולומיט וברום נמוך (בדרך כלל עד רום של 600 מ'). פרטים צעירים או גדמים של זית הבר מגלים נטיה לקוצניות. נטיה זו נעלמת עם התפתחות הגזע והנוף.

 

העלים נגדיים, גלדניים, מוארכים, אליפטיים או איזמלניים. צבעם בצדם העליון ירוק-כהה ובצדם התחתון מכסיף (גון הכסף נוצר מכסות צפופה של שערות מכסיפות דמויות קשקש). הפרחים הלבנים-צהבהבים ריחניים וערוכים בקבוצות דמויות אשכול. הפרי - בית גלעין אליפטי. הציפה אוצרת שיעור שמן גבוה. הפרי של מרבית זני הבר אינו ראוי לשימוש, אולם בזריעים ובגרופיות של אוכלוסיות הבר נהוג להשתמש בחקלאות ככנות להרכבה.

 

הפריחה מתרחשת באביב המאוחר (אפריל - מאי). ההאבקה מבוצעת על ידי הרוח ועל ידי חרקים. בזית הבר, וכן ברוב הזנים המבוייתים, מתקיים מנגנון של אי-סבילות עצמית. ההאבקה - זרה. הבשלת הפרי חלה בסתיו המאוחר, וצבעו הולך ומשתנה עם ההבשלה מירוק לחום-שחור.

 

גזעו של עץ זית (צילום: אלכס קולומויסקי)

 


זית אירופי תרבותי (O. europaea var. sativa)

עץ הזית האירופי התרבותי מגיע לגובה של כחמישה-עשר מטרים. אורך חייו מאות שנים, הודות לנצרים הגדלים מבסיס הגזע אשר בתוך הקרקע, ומבטיחים את התחדשותו.

תקופת הפריחה של העץ חלה בחודשים אפריל-מאי. משך הבשלת הזיתים כחצי שנה אשר במהלכה נצבר השמן בתוך הפרי. המועד שנקבע למסיק (קטיף) הזיתים מותנה בייעודם של הפירות. זיתים המיועדים למאכל נקטפים מן העץ כאשר הם ירוקים, בוסריים עדיין, או כאשר הם בשלים וצבעם שחור-אדמדם. הזנים הנבחרים הם אלו אשר פירותיהם בשרניים ואחוז השמן בהם נמוך. זיתים אלו עוברים תהליך כבישה ובסופו הם ראויים למאכל.

 

לזית האירופי התרבותי מאות זנים שונים; חלקם עקרים, ויש להרבותם מנצרים או בהרכבה. ההבדלים ביניהם מתבטאים בטעם, בתכולת שמן, בעמידות בפני מחלות ומזיקים ובהתאמה לתנאי אקלים וקרקע מקומיים. מבין הזנים הנפוצים בישראל, יצוינו "סורי" המצטיין בפרי גדול יחסית, בתנובת שמן גבוהה ובניחוח מובהק; "בלדי" הקטן ממנו, והעמיד יותר בתנאי יובש; "ברנע" שיבולו שופע במיוחד; ו"מעלות" העמיד במיוחד. ארבעתם משמשים גם לאכילה וגם להפקת שמן.

 

מסיק זיתים באמצעות ניעור ענפי העץ (צילום אלעד גרשגורן)

מסיק הזיתים המיועדים לייצור שמן מתרחש רק כאשר הזיתים שחורים והגיעו לשיא בשלותם. הפירות עוברים תהליך ריסוק, לאחר מכן סחיטה, במהלכה מופעל לחץ על הזיתים לשם הפרדת הנוזל מהמוצק, ולבסוף הפרדה בין המים והלכלוך לבין השמן. השמן הסחוט נחשב למובחר ביותר, בהיותו שמן טהור. שאריות הפרי, המכונות "גפת", משמשות להזנת בקר ולדישון. אחוז השמן בזית (כולל שמן הגלעין) עומד על 40% - 60%. צבע השמן הטהור ירקרק-צהוב והוא נחשב עשיר בוויטמין A.

 


מידע נוסף

 

המעבדה - תולדות המדע והטכנולוגיה על ציר הזמן. פרויקט מיוחד מבית היוצר של אנציקלופדיה ynet.

לציר הזמן - לחצו כאן

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©