אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


בלקסטון. לאדם זכויות טבעיות וכי כל חקיקה המנוגדת לזכויות אלה בטלה
בלקסטון. לאדם זכויות טבעיות וכי כל חקיקה המנוגדת לזכויות אלה בטלה 
 
מיל. הגן על חירויות יסוד מתוך התבססות על העמדה התועלתנית
מיל. הגן על חירויות יסוד מתוך התבססות על העמדה התועלתנית 
 
הזכות לחינוך
הזכות לחינוך צילום: חיים הורנשטיין
 
החופש לנישואים
החופש לנישואים צילום: איי פי
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 על זכויות האדם באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל
 חוק יסוד כבוד האדם וחירותו
 חוק יסוד חופש העיסוק
 ההכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם
 אתר האו"ם - ההכרזה בדבר זכויות האדם


ערכים קשורים
 חוקה
 ויליאם בלקסטון
 מלחמת העולם השנייה
 ג'ון סטיוארט מיל
 תועלתנות
 ג'ון רולס
 ליברליזם
 הכרזת העצמאות של ארה"ב
 צרפת
 הצהרת זכויות האדם והאזרח
 מקסיקו
 ארגון האומות המאוחדות
 אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד
 הכרזת העצמאות
 חוק יסוד
 הכנסת
 משפט עברי
 חופש הביטוי


תחומים קשורים
 חוק ומשפט
 תרבות כללית


 
 
 

זכויות האדם


Human rights

התפתחות זכויות האדם |  אמנת זכויות האדם ואמנות בינלאומיות אחרות |  זכויות אדם בישראל |  אדם נברא בצלם

זכויות האדם, מונח בעל משמעויות שונות. בד"כ מדובר בזכויות המגינות על הפרט מפני התערבות מוגזמת בחייו בידי שלטונות המדינה והמטילות על המדינה חובות שונות לספק לו אמצעים מינימאליים בתחומים שונים.

זכויות האדם ה"שליליות", דהיינו סוג הזכויות המגנות על הפרט מפני התערבות בניהול חייו, כוללות חירויות ומגינות על ערכים כגון חופש הביטוי (הכולל את חופש העיתונות), חופש ההגירה, שמירה על הגוף והרכוש, שמירה על הכבוד, על השוויון במובן הרחב, חופש ההתארגנות, ההתקהלות והדת ועוד. זכויות האדם ה"חיוביות", כלומר זכות האדם שהחברה תעניק לו אמצעים מינימליים בתחומים שונים, כוללות את הזכות למים ברמה נאותה, הזכות לחינוך, הזכות להכנסה מינימלית ועוד.

זכויות אלה, על אף חשיבותן הרבה, אינן בלתי מוגבלות, אלא מאוזנות עם זכויות נגדיות ומסויגות בד"כ כשיש בהן משום סכנה ברורה ותכופה לשלום הציבור.

 

חופש ההגירה. עולים חדשים מארה"ב (צילום: אלי אלגרט)

 


התפתחות זכויות האדם
בעבר היתה מקובלת יותר הגישה כי זכויות האדם נחלקות לזכויות משפטיות המעוגנות
בחוקה או בחקיקה רגילה, זכויות המעוגנות באמנות בינ"ל שונות, החסרות אמנם תוקף משפטי מחייב אך בעלות השפעה פרשנית חשובה, וזכויות מוסריות המעוגנות בשיטות מוסריות שונות אך לא תמיד יש להן תוקף משפטי כלשהו. כיום מקובלת יותר הגישה כי זכויות האדם אינן דורשות מקור פורמלי בו יעוגנו וממנו ישאבו את כוחן, אלא כי סמכותן מרחפת מעל לשיטה המשפטית.

חסידי התיאוריה של משפט הטבע, כגון בלקסטון, גרסו כי לאדם זכויות טבעיות וכי כל חקיקה המנוגדת לזכויות אלה בטלה. לאחר מלחמת העולם השנייה שבה עמדה זו למרכז הדיון בזכויות האדם. הוגי דעות אחרים, כגון מיל, הגנו על חירויות יסוד מתוך התבססות על העמדה התועלתנית.

בשנים האחרונות מתפתחות תורות אתיות אנטי תועלתניות, כגון תורתו של רולס, המכירה בקיומן של זכויות אדם חיוביות ושליליות גם יחד ותורות ליברליות שונות, התומכות אף הן בהגנה על זכויות האדם אך מצמצמות את טווח ההגנה המוענק מתוקפן לכדי הזכויות השליליות בלבד.

עיגון חוקתי מצאו זכויות האדם (בעיקר השליליות) לראשונה בהכרזת העצמאות של ארה"ב (1776), בחוקות במדינות ארה"ב השונות וב-1789 ב-10 התיקונים הראשונים לחוקת ארה"ב. אלה כוללים הסדרים המבטיחים סדרי דין תקינים, הגנה על חופש הדיבור וההתאגדות, הגנה על זכויות רכוש ועוד.
ציטוט
מתוך הכרזת העצמאות של ארה"ב
"אנו רואים באמיתות אלה אמיתות קדושות ובלתי ניתנות להכחשה, כי כל בני האדם נוצרים שווים ועצמאים, וכי מאותה יצירה שוויונית הם שואבים זכויות טבעיות ובלתי ניתנות להסבה, ביניהן הזכות לחיים, לחירות ולהשגת אושר".

 

באותה השנה קיבלה גם האספה הלאומית של צרפת הצהרה בדבר זכויות האדם והאזרח, וזו הועתקה למדינות אירופיות אחרות. חוקת מקסיקו מ-1917 הייתה הראשונה לעגן זכויות סוציאליות וכלכליות (חיוביות) בחוקתה ובכך הייתה הראשונה להעניק הגנה פורמלית לזכויות אלו.

 

בחוקות המדינות הקומוניסטיות לשעבר הודגשו במיוחד זכויות אלה

 


אמנת זכויות האדם ואמנות בינלאומיות אחרות

ההגנה על זכויות האדם מוצאת ביטוי נרחב יותר ויותר במסמכים בינלאומיים שונים ובאמנות מקומיות. הוועדה לזכויות האדם של האו"ם הוקמה ב-1947 וניסחה את ההצהרה האוניברסלית בנושא זכויות האדם. ההכרזה התקבלה על-ידי העצרת הכללית ב-10 בדצמבר 1948 תחת השם "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" ומשמשת עד היום מסמך היסוד המסכם את זכויות האדם המקובלות על המדינות החברות באו"ם. הסעיף הראשון להכרזה פותח בהצהרה כי "כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם, כולם חוננו בתבונה ובמצפון, לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה." בהמשך קובעת ההכרזה כי "כל אדם זכאי לזכויות ולחרויות שנקבעו בהכרזה ללא הפליה כלשהי מטעמי גזע, צבע, מין, לשון, דת, דעה פוליטית או דעה בבעיות אחרות, בגלל מוצא לאומי או חברתי, קנין, לידה או מעמד אחר".

 

בין הזכויות והעקרונות המוגנים באמנה: הזכות לחיים, לחירות ולביטחון אישי, איסור עבדות, עינויים ועונשים אכזריים, שוויון בפני החוק, איסור על מאסר ומעצר שרירותיים, הזכות למשפט הוגן, הזכות לחופש תנועה, חופש הנישואין והזכות לקניין.

 

העקרונות המוגנים באמנה: איסור עבדות, עינויים ועונשים אכזריים (צילום: אימג'בנק / GettyImages)

 

אחרי 1948 נוצרה מחלוקת קשה בין המזרח למערב, בעוד שהמערב התייחס יותר לזכויות האזרחיות והפוליטיות (הזכויות השליליות) המזרח התמקד בזכויות כלכליות וחברתיות (הזכויות החיוביות) שאליהן המערב לעתים סרב להתייחס כזכויות ולכן בשנת 1966 חולקו הזכויות המנויות בהצהרה לשתי אמנות: 1. אמנה בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות. 2. אמנה בדבר זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות.

ציטוט
מתוך "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" שפירסם האו"ם
"כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם, כולם חוננו בתבונה ובמצפון, לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה (...) כל אדם זכאי לזכויות ולחרויות שנקבעו בהכרזה ללא הפליה כלשהי מטעמי גזע, צבע, מין, לשון, דת, דעה פוליטית או דעה בבעיות אחרות, בגלל מוצא לאומי או חברתי, קנין, לידה או מעמד אחר".

 

 בנוסף לשתי אמנות אלו נחתמו באו"ם אמנות רבות העוסקות בזכויות אדם ספציפיות יותר כגון: אמנה למניעת וענישת הפשע השמדת עם (1949), אמנה לביעור כל צורות האפליה הגזעית CERD, האמנה לביעור כל צורת האפליה נגד נשים CEDAW (1976), האמנה נגד עינויים ויחס בלתי אנושי או אכזרי שנכנסה לתוקף ב-1987 והאמנה בדבר זכויות הילד שנכנסה לתוקף ב-1991.


גוף בינלאומי נוסף הפועל בתחום זה הוא בית המשפט האירופאי לזכויות אדם שקיבל את מלוא סמכויותיו בשנת 1989 וכפופות לו כל המדינות האירופאיות החברות במועצת אירופה (כ-40 מדינות).

אחת השאלות שהעסיקה את המומחים בזכויות אדם במשך שנים, היא האם הזכויות הן דבר אוניברסלי, או שהזכויות משתנות לפי תרבויות. הגישה של יחסיות תרבותית גורסת כי לא ניתן לנסות לכפות בשם הרעיון המערבי של נורמות הזכויות, התנהגות מסוימת על תרבויות שונות שלהן יש גישות פוליטיות ומוסריות שונות. הטענות בדבר יחסיות תרבותית מועלות בעיקר ע"י מדינות לא דמוקרטיות או מדינות העולם השלישי הרואות בגישה האוניברסליסטית לזכויות האדם כאימפריאליזם תרבותי של מדינות המערב ומניפולציה של המעמדות החזקים בתוכן כדי לשמר את כוחן. לעומתן טוענות מדינות המערב כי פרקטיקות תרבותיות שחורגות מזכויות האדם המקובלות באופן אוניברסלי, לא צריכות להיות נסבלות.

מדינות עניות רבות טוענות כי בשם קידום הרווחה הכלכלית והחברתית של אוכלוסיותיהן עליהן לפגוע לעיתים בזכויות האדם האזרחיות והפוליטיות.

 


זכויות אדם בישראל

בישראל מצאו זכויות האדם ביטוי כבר במגילת העצמאות, ואע"פ שאינה משמשת כחוקה, יש לה השפעה רבה על פסיקת בתי המשפט. בשנת 1991 אישררה ישראל את שתי האמנות בדבר זכויות האדם של האו"ם. במשך השנים אישררה ישראל אמנות נוספות העוסקות בזכויות ספציפיות יותר.

עם קבלת חוק יסוד חופש העיסוק (1992, תוקן ב-1994) וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (1992), קיבלה ההגנה על חלק מזכויות האדם בישראל תוקף פורמלי, וכיום בתי המשפט מוסמכים אף לפסול חוקים של הכנסת במידה והם סותרים את העקרונות הקבועים בחוקי היסוד. זכויות אדם חשובות רבות אינן מנויות במפורש בחוקי יסוד אלו, ביניהן: הזכות לשיוויון, חופש הביטוי והזכויות החיוביות. בשל כך, בתי המשפט מפרשים כל חוק הפוגע בזכויות האדם על דרך הצמצום והפירוש הדווקני, עם הסתייעות במשפט העברי, בפסיקה זרה ובחומר בלתי מחייב כגון אמנות בינ"ל שלא אושררו.

כן חוקקה הכנסת הוראות ספציפיות בתחומים שונים הכוללים איסור הפליה בתעסוקה, איסור הפליה על רקע מיני ועוד

 


אדם נברא בצלם

האמונה בדבר בריאת האדם בצלם אלוהים - "ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו" (בראשית א, כח), משמשת כמקור הרעיוני לזכויות האדם בעולמה של היהדות - ערכו של כל אדם, חירות ושוויון לכל אדם - כזכויות טבעיות ויסודיות. התפיסה היהודית של "אדם נברא בצלם" הפכה לעיקרון מובנה ומנחה גם במשפט העברי. בחוקי היסוד של חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו, נקבע העיקרון לפיו מטרתם לעגן את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, באופן שהפך את המשפט העברי וערכים יהודיים, לרבות העקרון של "אדם נברא בצלם" ,לבסיס נורמטיבי ופרשני בתפיסת זכויות האדם וההגנה עליהם במשפט ובחוק בישראל.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
JumpStarter
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as27-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©