זרחן (P), יסוד כימי אלמתכתי. לזרחן איזוטופ טבעי אחד, 31P, וארבעה רדיואיזוטופים: 29, 30, 32 ו-33. זמן מחצית החיים של האחרון הוא 25.3 יום. הזרחן זוהה לראשונה ע"י האלכימאי הגרמני הניג ברנד (Brand) בשנת 1669. פירוש שמו הלועזי הוא "מביא האור", ביוונית, ושמו העברי מעיד על תכונתו הבולטת: נהורנות זרחנית.
לזרחן צורות אלוטרופיות רבות; החשובות מביניהן: זרחן לבן, חומר פעיל ביותר (יש לשמור אותו בתוך מים לבל יתלקח באוויר), העשוי מולקולות P4. בחימום ממושך נוצר זרחן אדום, הנוטה ליצור פולימרים. חימום זרחן לבן בלחץ גבוה יוצר זרחן שחור, שמבנהו דומה לגרפיט; הוא כמעט אינו דליק.
לזרחן עפרות מרובות, ביניהן משפחת הפוספטים. השכיחה ביותר היא אַפָּטִיט, Ca5(PO4)3F...
