ולדימיר ולדימירוביץ' פוטין

ולדימיר פוטין נולד בעיר לנינגרד (כיום סנקט פטרבורג), בנו של פועל תעשייה, למד משפטים באוניברסיטת לנינגרד. בתום לימודיו שימש במשך 15 שנה קצין בקג"ב (בתחום מודיעין חוץ), ביניהן שש שנים בגרמניה המזרחית. פרש משירות פעיל בדרגת סא"ל, וחזר ב-1990 לרוסיה, שם קיבל תפקיד כממונה על קשרי החוץ באוניברסיטת לנינגרד. כעבור זמן קצר נעשה מורהו לשעבר אנטולי סובצ'ק ראש העיר לנינגרד (שחזרה לשמה המקורי סנקט פטרבורג) מטעם הסיעה הדמוקרטית.  בעידודו של סובצ'ק פרש פוטין מן המפלגה הקומוניסטית הצטרף לסיעה והפך להיות יד ימינו של פטרונו הפוליטי.

ב-1996 לאחר שפטרונו סובצ'ק הפסיד בבחירות לראשות העיר סנקט פטרבורג עבר פוטין למוסקבה, והצטרף לסגל האישי של הנשיא בוריס ילצין. שם התקדם במהירות בסולם הדרגות, וב-1998 העמיד אותו ילצין בראש שירות הביטחון הפדרלי (יורשו של הקג"ב ברוסיה). זמן אחר כך נעשה יו"ר מועצת הביטחון של רוסיה, גוף בעל השפעה רבה בענייני חוץ וביטחון. בשנת 1998 החליף ילצין כמה פעמים את חברי ממשלתו, לרבות ראשי הממשלה, וב-1999 נעשה פוטין ראש הממשלה, ומחליפו המיועד של ילצין.

כאשר התפטר ילצין מתפקידו כנשיא רוסיה בסוף 1999, נעשה פוטין הנשיא בפועל. הוא זכה בהערכת הציבור עוד בהיותו ראש הממשלה, בשל פעולותיו ההחלטיות בצ'צ'ניה, ונתפס בעיני רבים בציבור כמי שיוכל להחזיר לרוסיה את שלטון החוק והסדר הציבורי שהתמוטט עם נפילת הקומוניזם ולא חזר על כנו מאז.

בבחירות לנשיאות שנערכו במרס 2000 זכה פוטין ברוב קולות כבר בסיבוב הראשון, והתמנה לנשיא רוסיה. מאז היבחרו, הקדיש את רוב מרצו לשלושה תחומים: השלטת סדר ברוסיה, פיתוח הכלכלה ודיכוי המרד הצ'צ'ני. בתחום אחרון זה נקט יד ברזל, ודחה כל ניסיון מצד מדינות זרות להשפיע עליו בכיוון המתון יותר. בין היתר, פעל בתקיפות כאשר השתלטו מורדים צ'צ'נים על תיאטרון במוסקבה באוקטובר 2002 ולקחו מאות בני ערובה. החלטתו של פוטין לפעול נגדם בכל מחיר התפרשה כאות לנחישותו בכל הנוגע למשבר צ'צ'ניה. כמו כן חיזק פוטין את מעמדו השלטוני כאשר פעל לצמצום מעמדם של מספר אילי הון רוסים (שזכו לכינוי "האוליגרכים") שהחלו לצבור כוח פוליטי.

במרס 2004 ניצח פוטין ברוב סוחף בבחירות לנשיאות. משקיפים מערביים טענו כי כלי התקשורת ברוסיה התגייסו למען מסע הבחירות של פוטין והתעלמו במכוון ממתמודדי האופוזיציה. מוגדר על-ידי רבים כמנהיג החזק ביותר שידעה רוסיה מאז ימי סטלין.

בבחירות לנשיאות שנערכו בחודש מרס 2008 לא התמודד פוטין, זאת בשל סעיף בחוקת רוסיה המונע מנשיא המדינה להיבחר שלוש פעמים ברציפות. במקומו נבחר לנשיא מקורבו, דימיטרי מדבדב (Dmitri Medvedev; יליד 1965), שמיהר למנות את פוטין לראש ממשלת רוסיה.

בפברואר 2012 התמודד פוטין פעם נוספת בבחירות לנשיאות רוסית, לאחר שינוי החוקה. הוא זכה בלמעלה מ-60% מקולות הבוחרים. הוא נכנס לתפקידו כנשיא במאי 2012.

פוטין נשוי ואב לשתי בנות, אשתו ליודמילה היא מורה.