אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 מסמך מגילת הזכויות האמריקאי, חלק מן החוקה האמריקנית
מסמך מגילת הזכויות האמריקאי, חלק מן החוקה האמריקנית צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 אינדקס החוקות העולמי
 תקצרי הדיון בסוגיית החוקה בישראל - מתוך אתר הכנסת
 רשימת חוקי היסוד של מדינת ישראל - מתוך אתר הכנסת


ערכים קשורים
 מועצת העם
 דוד בן-גוריון
 הכנסת
 חוק יסוד
 מינהל מקרקעי ישראל
 ממשלת ישראל
 נשיא מדינת ישראל
 צה"ל
 הרשות השופטת בישראל
 מבקר המדינה
 חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
 חוק יסוד: חופש העיסוק
 בית משפט גבוה לצדק
 שמעון אגרנט
 משה לנדוי
 אהרון ברק
 זכויות אזרח
 דמוקרטיה
 החוקה האמריקנית
 תקדים


תחומים קשורים
 חוק ומשפט
 ישראל והציונות


 
 
 

חוקה


Constitution

החוקה ומדינת ישראל |  ציטוטים |  מידע נוסף

חוקה, מסמך המגדיר את צורת הממשל ואת עקרונותיו במדינה, את מוסדות השלטון - סמכויותיהם, דרך בחירתם ואופן פעולתם - ואת זכויות האזרחים. המטרה המרכזית של עיגון זכויות האזרח בחוקה של חברה דמוקרטית היא הגנה על המיעוט בפני הרוב, שבאמצעות נציגיו השלטוניים יכול לכפות את תרבותו ואת ערכיו.

 

בדרך כלל מציין המונח חוקה כתובה ונוקשה (כגון חוקתה של ארה"ב) כלומר, מסמך פורמלי מיוחד, שמעמדו המשפטי עדיף על חוקים רגילים, על תקנות ועל תקדימים שמייצרת המערכת המשפטית. את רוב החוקות אפשר לתקן בתהליך חקיקה מיוחד המחייב רוב מיוחס - ולא רוב רגיל בלבד - ברשות המחוקקת.

אפשר להשתמש במונח גם לציון מערכת חוקתית לא פורמלית - מערכת שבה אין מסמך פורמלי מובחן, אלא החוקה מורכבת מעקרונות מופשטים המקובלים במערכת המשפטית ובחברה, והם עליונים לחוקים, לתקנות ולתקדימים (כגון המשפט המקובל שהיה עליון באנגליה עד להכפפתו לחוקה האירופית).

 

 


החוקה ומדינת ישראל

ההסדר הראשוני - מייד עם הקמת מדינת ישראל החלו מנהיגיה לדון באפשרות לחוקק חוקה פורמלית. בשנת 1949 הועבר באסיפה הלאומית (מועצת העם) החוק המסמיך אותה, כ"כנסת ישראל", לשמש כרשות "מכוננת" - אסיפה שתפקידה לכונן חוקה פורמלית - וכרשות מחוקקת - אסיפה שתפקידה לחוקק חוקים רגילים. מכאן ואילך התנהל ויכוח ממושך ונוקב בדבר הצורך לחוקק חוקה. התומכים הפנו לנוהג המקובל במרבית מדינות המערב, ובאופן ספציפי לחוקה האמריקנית, והדגישו את חיוניות החוקה לחברה מתוקנת. המתנגדים, שבחלקם הגדול היו חברים בקואליציה, הציגו, בין השאר, את הטעמים הבאים:

 

א. בשל צרכים ביטחוניים וכלכליים חיוניים של המדינה הצעירה, אין בשלב זה הצדקה להגבלת הרוב. ב. ראוי שמדינת ישראל, התגשמות החזון הציוני, תגדיר את חובות האזרחים ולא את זכויותיהם (עמדה זו נוסחה על ידי דוד בן-גוריון). ג. חוקה חילונית מנוגדת למסורת היהודית ולחוקי הדת (עמדה זו הוצגה על ידי המפלגות הדתיות).

 

הוויכוח הסתיים ביוני 1950, אז הכריזה הכנסת, בתוקף תפקידה כ"אסיפה המכוננת", על אימוץ החלטת הררי (על שמו של של חבר הכנסת יזהר הררי, שהציע אותה). על פי ההצעה הטילה הכנסת על ועדת חוקה, חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה, אשר תורכב מפרקים נפרדים, כל אחד מהם חוק יסוד בפני עצמו, ובעתיד יאוגדו כלל הפרקים לחוקת המדינה. בהחלטת הררי לא נקבע מועד להשלמת התהליך ולא נקבעו הנושאים שבהם יעסקו חוקי היסוד.

 

החלטת הררי היתה הצעת פשרה, אשר שירתה בפועל את המתנגדים לחקיקת החוקה. חקיקת חוקי היסוד התנהלה לאורך שנים. חוק היסוד הראשון שנחקק הוא חוק יסוד: הכנסת (1958). מאז ועד שנת 1991 נחקקו חוקי יסוד נוספים, אשר עסקו בענייני הממשל. אף לא אחד מהם התמקד בענייני זכויות. בין החוקים האמורים: חוק יסוד: מקרקעי ישראל (1960), חוק יסוד: הממשלה (1968), חוק יסוד: נשיא המדינה (1964), חוק יסוד: משק המדינה (1975), חוק יסוד: הצבא (1976), חוק יסוד: השפיטה (1984), חוק יסוד: מבקר המדינה (1988). רק בשנת 1992 חוקקו שני חוקי היסוד העוסקים בזכויות: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (1992) וחוק יסוד: חופש העיסוק (חוק המגן על זכותו של אדם לעסוק במשלח יד כבחירתו).

 

המצב החוקתי עד שנת 1992 - בניגוד לחוקה הפורמלית המקובלת, חוקי היסוד הקיימים במדינת ישראל לא היו בעלי מעמד נורמטיבי עליון. המשמעות היתה, שחוק רגיל בעניין ספציפי הסותר חוק יסוד, גובר עליו. בפסיקת בג"ץ נשתרשה התפיסה כי לא ניתן לפסול את את החוק הספציפי במקרה בו הוא סותר חוק יסוד. על אף זאת, במקרים נדירים ביותר, פסל בית המשפט העליון חוקים "רגילים" בשם ערכים "חוקתיים". הבולטים בהם:

 

 א. פסק דין קול העם, ניתן ב-1954 [בג"צ 73/53 חברת "קול העם" בע"מ נ' שר-הפנים, פ"ד ז(2) 871]: השופט אגרנט קבע כי ניתן לבטל תוקף של תקנה מנהלית (כלומר תקנה שביוזמת הרשות המבצעת - הממשלה) אם היא סותרת עקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי, כגון ערך חופש הביטוי (אשר לדבריו מעוגן כערך יסודי במדינה ישראל במסגרת מגילת העצמאות). עם זאת, אגרנט לא התיר ביקורת דומה על חקיקת הכנסת ("חקיקה ראשית") - זו עדיין אינה נתונה לביקורתו של בית המשפט.

 

ב. פסק דין ברגמן, ניתן ב-1969 [בג"ץ 98/69 ברגמן נ' שר האוצר, פ"ד כג(1) 693]: חוק מימון מפלגות קבע כי מפלגות חדשות לא יזכו במימון המרוץ לכנסת. העותרים טענו כי החוק פוגע בזכות השוויון להיבחר, המעוגנת בסעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת. השופט לנדוי קיבל את העתירה וקבע כי חוק המימון אכן עומד בסתירה לדרישת השיוויון של חוק היסוד, והורה על חקיקה מחודשת ומתוקנת של חוק מימון מפלגות. המשמעות: בית המשפט העביר, לראשונה, ביקורת שיפוטית על חקיקת הכנסת, תוך היתלות באחד מסעיפי חוק היסוד.

 

 ג. פסק דין לאו"ר, ניתן בשנת 1989 [בג"צ 142/89 תנועת לאו"ר נ' יו"ר הכנסת, פ"ד מד(3) 529]: שוב מדובר בעתירה נגד חוק מימון מפלגות, ובטענה כי הוא פוגע בזכות השווה להיבחר המעוגנת בס' 4 לחוק יסוד: הכנסת. השופט אהרון ברק קבע בפסק הדין כי ייתכן שיבוא יום ובית המשפט ירשה לעצמו לפסול חוק של הכנסת שיהיה מנוגד לערכי היסוד של השיטה הדמוקרטית - גם אם ערכים אלה אינם מעוגנים בחוקה. עמדתו, שלא נתקבלה, היתה כי לבית המשפט יש כוח להגן על זכויות האדם גם אם אין בישראל חוקה המעגנת את התוקף הפורמלי שלהם.

 

חזונו של ברק התגשם חלקית, עם חקיקת חוקי היסוד של 1992. "המהפכה החוקתית" של שנת 1992 - שני חוקי היסוד של הזכויות שנחקקו בשנת 1992 (הנוגעים לכבוד האדם וחירותו ולחופש העיסוק) נתפסו בתחילה כהמשך הדרך שהותוותה על ידי פשרת הררי: חוקי יסוד חשובים, שאינם בעלי מעמד חוקתי עליון ביחס ליתר חוקי המדינה. במילים אחרות, השמירה על הזכויות הקשורות לכבוד האדם מחויבת מכוח חוק היסוד, אך במקרה של חוק חדש הפוגע בזכויות אלה אין לחוק היסוד כוח לבטלו.

 

תפיסה זו שונתה ב-1995 במהלך דרמטי של בית המשפט העליון, במסגרת פסק דין בנק המזרחי המאוחד (ע"א 6281/93 בנק המזרחי המאוחד נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט(4) 221]. בפס"ד זה נקבע (בין היתר), כי לכלל חוקי היסוד במדינת ישראל יש מעמד נורמטיבי חוקתי, ובמובן זה אלו הם חוקים "עליונים" ביחס לכלל חקיקת הכנסת (ודאי שביחס לתקנות הרשות המבצעת). המשמעות היא שחוק של הכנסת אינו יכול לסתור את חוקי היסוד השונים, אלא אם כן הוא עומד בתנאים בהם חוק היסוד עצמו מתיר סטייה כאמור. במקרה בו קיימת סתירה שאינה מותרת בתנאים, עתירה לבית המשפט כנגד החוק הסותר תביא לביטולו או לחילופין לקריאה לתיקונו המהיר.

 

מהלך זה כונה על ידי נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרון ברק, בכינוי "המהפכה החוקתית". ברק הרבה לדון ולכתוב על התפיסה החדשה שעוצבה ויושמה בהנהגתו, ולהגן עליה אל מול מבקריה הרבים. התפיסה השלטת החדשה השפיעה באופן מרחיק לכת על פניה של מערכת החקיקה ומערכת השפיטה במדינת ישראל. כנגד המהלך הושמעה ביקורת קשה וממושכת הן מצד המערכת הפוליטית, והן מצד גורמים באקדמיה.

 

טענת המתנגדים העיקרית היתה כפולה: א. העמדה שהשליט ברק נעשתה בחוסר סמכות, שכן חוקי היסוד לא עוגנו מלכתחילה על ידי רשות מכוננת כחוקים בעלי מעמד חוקתי (טענה זו מעוגנת ב-2 טענות משנה: 1. הכנסת אינה עוד בעלת סמכות מכוננת, ולכן חוקי היסוד הם במעמד חוק רגיל. 2. גם אם יש בידי הכנסת סמכות מכוננת, היא לא כיוונה להעניק מעמד נורמטיבי חוקתי לחוקי היסוד). ב. ההשלכות של ההלכה החדשה יביאו להתערבות בלתי ראויה של הרשות השופטת בפעילות הרשות המבצעת, מצב שיפגע בעיקרון הפרדת הרשויות. ג. המהלך של ברק מביא לגיבוש חוקה חלקית ובלתי מגובשת, מבלי דיון ציבורי מחויב המציאות.

 

בפועל, המעמד החוקתי שהעניק בית המשפט לחוקי היסוד אינו הופך את מדינת ישראל למדינה בעלת חוקה פורמלית. זאת מכמה סיבות. ראשית, חוקי היסוד, בחלקם הגדול, אינם "משוריינים". קרי, ניתן לתקנם ולשנותם בקלות יחסית, מה שבלתי אפשרי בחוקה פורמלית. שנית, כלל חוקי היסוד, בהתאם להחלטת הררי, הם פרקים נפרדים זה מזה, שאינם מתגבשים לכלל חוקה אחידה וקוהרנטית כנדרש וכמצופה מחוקה פורמלית. שלישית, זכויות שונות המהוות חלק בלתי נפרד מחוקה פורמלית אינן מעוגנות בחוקי היסוד של הזכויות. הזכויות המעוגנות אינן מספקות את הנדרש מחוקה פורמלית ראויה.

 

מצב דברים זה עומד מאחורי הקריאה המתמשכת מצד גורמים שונים בחברה הישראלית לכינון חוקה פורמלית. בשנים האחרונות הציגו מוסדות מחקר שונים הצעות מפורטות לחוקה לישראל, ובמקביל דנה ועדת חוקה חוק ומשפט שבכנסת בסוגיות שונות הנוגעות לחוקה עתידית אפשרית. עם זאת, ההתנגדות לכינון חוקה ממשיכה להיות רווחת בשדה הפוליטי, ובשלב הנראה לעין לא צפוי להשתנות המצב הקיים כפי שתואר לעיל.  

 


ציטוטים

 

  • נשיא בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר: "אני מאמין בחוקה. זו אולי אמונה תמימה, אבל זו אמונה כנה. אני מקווה שהחוקה לא תהיה אות מתה, שהיא תילמד בבתי ספר, שתהווה דרך חיים שלאורה יתחנכו. אני מאמין שזה לא רק עוד חוק, שקבלת חוקה היא אירוע היסטורי בחיי מדינה".

 

  • "יש להטביע בתודעה כי אין דבר קשה יותר לארגן, שסיכויי הצלחתו קטנים יותר ושהסכנות הטמונות בו גדולות יותר מאשר ביצוע שינוי בחוקתה של מדינה". ניקולו מקיאבלי, מדינאי, הוגה דעות וסופר איטלקי.

 

  • שופט בית המשפט העליון בדימוס, צבי ברנזון: "יש לי דעה אפיקורסית בעניין. אני לא שולל אפשרות של קיום חוקה, אבל אינני חושב שהיא הדבר שיבסס את השלטון והמשטר במדינה. בהרבה מדינות יש חוקות נהדרות, שמבטיחות עולם ומלואו והמדינה מתנהלת אחרת לגמרי... לא החוקה קובעת אלא רוח העם והתנהגותו".

 

  • "יש המביטים בחוקה בהערצה מתחסדת, מאמינים בה כמו בארון הברית, קדושה מדי מכדי לגעת". )תומס ג'פרסון, ממנסחי הכרזת העצמאות של ארה"ב).

 

  • "החוקה היא כלי מרכזי לעיגון מעמדה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית במובן הערכי והעמוק של מושגים אלה. החוקה תבטיח שמדינת ישראל תפעל לאור ערכי המוסר היהודיים וערכי המוסר הדמוקרטיים כחלק בלתי נפרד ממהותה. תביא להבטחת זכויות האדם, לקביעת כללים ברורים להתנהגות השלטון וכמובן לייצוג מערכת שוויונית של הזכויות של המיעוט הערבי" (רה"מ אהוד אולמרט בדיון לציון 57 שנים לכינון הכנסת, 2006)

 


מידע נוסף

 

אולמרט, נתניהו ופרץ: צריך לכונן חוקה - בדיון חגיגי לציון 57 שנים לכינון הכנסת, הביעו ממלא מקום ראש הממשלה, אהוד אולמרט, יו"ר העבודה, עמיר פרץ ויו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, תמיכה חד-משמעית בכינון חוקה לישראל. כתבה באתר ynet

לקריאת הכתבה -  לחצו כאן.

 

חוקה - מתנה או סכנה? האם כינון חוקה ישים סוף להיותה של ישראל מדינה יהודית, או שמא זו ההזדמנות האחרונה לעגן את זהותה הציונית של המדינה בחוק? מאמר דעה באתר ynet.

לקריאת המאמר - לחצו כאן.

 

 

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©