אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


פלגיוס. טען כי חטאו של אדם הראשון לא הועבר לצאצאיו
פלגיוס. טען כי חטאו של אדם הראשון לא הועבר לצאצאיו מתוך מאגר אימג'בנק / GettyImages
 
אוגוסטינוס. קבע כי משעה שחטא אדם הראשון האנושות כולה נגועה בחטא
אוגוסטינוס. קבע כי משעה שחטא אדם הראשון האנושות כולה נגועה בחטא צילום: ויז'ואל/פוטוס
 
תומס אקווינס. הרצון החופשי של בן אנוש מאפשר לו לבחור בטוב או ברע
תומס אקווינס. הרצון החופשי של בן אנוש מאפשר לו לבחור בטוב או ברע צילום: ויז'ואל/פוטוס
 
מרטין לותר. החטא הקדמון הוא המאפיין המרכזי של האדם, הנמצא באופן תמידי ועקבי במצב של חטא
מרטין לותר. החטא הקדמון הוא המאפיין המרכזי של האדם, הנמצא באופן תמידי ועקבי במצב של חטא 
 
מקס ובר. הצלחתו ועושרו של האדם הנם סממן לחסדו הישיר של האל, לבחירתו בידי שמיים
מקס ובר. הצלחתו ועושרו של האדם הנם סממן לחסדו הישיר של האל, לבחירתו בידי שמיים 
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 פאולוס הקדוש
 ישוע הנוצרי
 הברית החדשה
 ספרים חיצוניים
 אוגוסטינוס מהיפו
 השילוש הקדוש
 הכנסייה הקתולית הרומית
 ימי הביניים
 תומס מאקווינו
 רפורמציה
 מרטין לותר
 פרוטסטנטיות
 סוציולוגיה
 מקס ובר
 קלוויניזם
 קפיטליזם
 מרקסיזם
 פמיניזם
 משפחה פטריארכלית
 תיאולוגיה
 נצרות
 אדם וחוה
 סקרמנט


תחומים קשורים
 נצרות


 
 
 

החטא הקדמון


original sin

פאולוס: ראשית הרעיון |  הדיון בכנסייה המתגבשת |  התפיסה בימי הביניים |  הרפורמציה והתקופה המודרנית |  המחקר הסוציולוגי ורעיון החטא הקדמון

החטא הקדמון, עיקרון תיאולוגי נוצרי. ברמה הפשטנית, החטא הקדמון הוא חטאו של אדם הראשון, אשר בא לידי ביטוי באכילת פרי עץ הדעת בניגוד להוראת האל. העיקרון התיאולוגי המגולם בביטוי "החטא הקדמון" הנו שבעקבות חטאו של אדם הראשון, כל אדם נגוע בהכרח בחטא, וככזה, צפוי להישלח עם מותו לגיהנום. הגאולה מן החטא מגולמת בסקרמנט הטבילה.

 

אדם מבצע את החטא הקדמון בציורו של רפאלו

 


פאולוס: ראשית הרעיון

 

ראשיתו של עיקרון החטא הקדמון בתפיסתו של פאולוס, אחד מאבות הכנסייה. בניגוד לישוע, שהדגיש את החזרה בתשובה כאפשרות המוענקת לכל אדם ואדם, פאולוס הציג תפיסת חסד (וחטא) שונה: החטא הקדמון של אדם הראשון עבר לכלל המין האנושי. כדי להיוושע מן החטא יש לזכות בחסד אלוהי, והחסד אינו תלוי במעשיו של האדם, אלא בהחלטה שרירותית של האל. גישה זו נוסחה בברית החדשה, באיגרתו אל הרומאים: "כשם שעל ידי אדם אחד בא החטא לעולם ועקב החטא בא המות כך עבר המות לכל בני אדם משום שכלם חטאו" (איגרת אל הרומאים, ה', 12. תפיסת פאולוס מפורטת גם בהמשך הפרק). רעיונות דומים, ולו באופן חלקי, ניתן למצוא גם בכמה חיבורים יהודיים מן התקופה - בעיקר בספרים החיצוניים - ואולם אלה נותרו בשולי הדיון היהודי ולא השפיעו על מעצביו בני התקופה.  

 

 


הדיון בכנסייה המתגבשת

 

במאות הראשונות לספירה, תקופת גיבושה של התיאולוגיה הנוצרית, המשיכו כמה מאבות הכנסייה לדון בסוגיית החטא הקדמון. היו שהתנגדו לתפיסתו של פאולוס, מן החשובים שבהם היה התיאולוג פלגיוס (Pelagius, נזיר יליד בריטניה, חי במאות 4 - 5 לספירה). הדמות המרכזית שתמכה בעיקרון החטא הקדמון, ולמעשה הפכה אותו לרעיון מרכזי בנצרות בהמשך השנים, היא זו של אוגוסטינוס, בן זמנו של פלגיוס. בעוד שפלגיוס טען כי חטאו של אדם הראשון לא הועבר לצאצאיו, קבע אוגוסטינוס, ברוח עמדתו של פאולוס, כי משעה שחטא אדם הראשון האנושות כולה נגועה בחטא.  

 

המחלוקת בין אוגוסטינוס לבין פלגיוס נגעה למעשה לסוגיה התיאולוגית המשתמעת מתפיסת החטא הקדמון - זוהי שאלת הרצון החופשי של האדם. לשיטת פלגיוס ותומכיו יש לכל אדם בחירה חופשית בין החטא לבין המעשה הטוב, לבין עבודת האל. הרצון החופשי והאוטונומי של האדם מוביל אותו בבחירתו, וזו אינה נתונה להשפעה כלשהי מצד האל. בהתאם, לא ייתכן כי חטא קדמון כלשהו יעצב את אופיו של אדם מלכתחילה, וימנע ממנו בחירה באמונה, ובהמשך, גמול ראוי בגן עדן. אוגוסטינוס מצידו טען כי בהיותו של בן אנוש - מרגע לידתו - נגוע בהכרח בחטא הקדמון, רצונו אינו חופשי כלל ועיקר. האדם אינו רק "נגוע" בחטא מן העבר - החטא הקדמון גרם גם לכך שברצונו של כל אדם מובנה כוח המובילו בהכרח לביצוע חטאים נוספים (כוח זה נשלט בידי רוח הקודש - אחד משלושת מרכיבי השילוש הקדוש). כך, הרצון אמנם קיים, ואוגוסטינוס מדגיש כי האדם אינו פועל כ"אוטומט", ואולם בה בעת - בשל החטא הקדמון - הוא מוביל את האדם לביצועו של החטא הבא. בהתאם, הגעתו לאחר המוות לגיהנום נקבעה למעשה מראש (ומכאן המושג הלטיני המתאר את השלכות העיקרון התיאולוגי של החטא הקדמון: 'פרה-דסטנציה', קרי, היעד, גיהנום או גן עדן, נקבע מראש על ידי האל). גאולתו של האדם ממהלך דברים זה אפשרית, אך היא תלויה לחלוטין בחסדו של האל, ובחסדו בלבד. הטבילה הנה צעד הכרחי לקראת השחרור מעולו של החטא הקדמון, אך זהו שחרור שייתכן רק לאחר מותו של האדם, וכמובן, אך ורק במקרה שהאל ירצה בכך. 

 

הכנסייה הנוצרית המתגבשת לא יכלה לחיות עם אי הסכמה תיאולוגית בסוגיה כה מרכזית, וההכרעה היתה מחויבת המציאות. המחלוקת הוכרעה בוועידת הכנסייה באפסוס (עיר באסיה הקטנה, כיום בשטחה של טורקיה) לטובת תפיסתו של אוגוסטינוס. פלגיוס, שעמד על עיקרון הרצון החופשי, הוכרז ככופר.  גם לאחר הכרעה זו המשיכו התיאולוגים לדון בסוגיית החטא הקדמון. אף שרובם ככולם יצאו מנקודת מבטו של אוגוסטינוס, עדיין שררו מחלוקות בדבר היבטים שונים של הרעיון. 

 


התפיסה בימי הביניים

 

נטיית המלומדים החשובים של הכנסייה בימי הביניים היתה לעדן במידה מסוימת את העמדה האוגוסטינית המבטלת את קיומו של הרצון החופשי. פגיעתו של החטא הקדמון בנפש האנושות כולה לא הוכחשה, אך במקביל נדחתה טענת אוגוסטינוס בדבר ההשלכות ההכרחיות של החטא הקדמון על רצונו החופשי של האדם. המלומדים האמורים טענו כי לצד הכשל המובנה שעוצב בידי חטאו של אדם הראשון (חלק מהם אף הכחיש קיומו של כשל שכזה, ברוח עמדת פלגיוס), לא נפגעה יכולת הבחירה של האדם. הרצון החופשי של כן בן אנוש מאפשר לו לבחור בטוב או ברע, וכך, החזרה בתשובה אינה רק אפשרית - היא אף מעניקה גמול לאדם מצדו של האל.

 

אחד התיאולוגים החשובים שניסחו את עמדתם ברוח זו היה תומס אקווינס, אך הוא במידה מסוימת ניסח באופן מוצלח למדי עמדה שרווחה בכנסייה תקופםה ארוכה לפניו. ישנם חוקרים המייחסים את הנטישה הזהירה של העמדה האוגוסטינית לאינטרסים פוליטיים וכלכליים של הכנסייה. אלה טוענים כי הנהגת הכנסייה הבינה כי תושבי אירופה, יורשי התרבות הפאגאנית, לא ימהרו לאמץ את הנצרות כל עוד הנרטיב המרכזי שלה בנוי על יסוד כה פסימי של ביטול הרצון החופשי וחטא מובנה באדם. שאיפת הכנסייה להתפשטות גיאוגרפית ולכוח פוליטי חייב הגדלה מתמדת בעדת המאמינים, ובשם אינטרס זה ננטשה בזהירות עמדתו הפסימית של אוגוסטינוס לטובת עמדה מרוככת יותר, כאמור לעיל.  

 


הרפורמציה והתקופה המודרנית

 

אבי הרפורמציה, הנזיר מרטין לותר, היה זה ששב לעמדתו של אוגוסטינוס וניסח אותה מחדש ובאופן קיצוני במיוחד. לשיטת לותר, האדם נגוע מעצם טיבו בחטא הקדמון, וזה נוגע לכל האספקים של נפשו. החטא הקדמון אינו אך פגם בעל משמעות והשלכות מרחיקות לכת, כפי שעולה מעמדת אוגוסטינוס, אלא זהו המאפיין המרכזי של האדם, הנמצא באופן תמידי ועקבי במצב של חטא. התוצאה ההכרחית היא שהאדם לעולם אינו מסוגל לבחור בדרך הטובה, ומכאן דרכו לגיהנום ודאית - אלא אם כן זכה לישועתו של חסד האל. ואם כך הם פני הדברים, הרי שהטבילה גם היא חסרת משמעות. 

 

הכנסייה הקתולית, במסגרת מאבקה בלותר וברפורמציה, דחתה בוועידת טרנט ובאופן נחרץ את עמדתו של לותר. התיאולוגים הקתוליים קבעו כי אף שהאדם אכן נולד נגוע בחטא הקדמון, סקרמנט הטבילה, המהווה למעשה לידה מחדש, מטהר את הנטבל מן החטא שדבק בו ומעניק לו מחדש את הרצון החופשי. התיאולוגים הקתוליים שיקפו במידה רבה את ההתפתחות של תפיסת החטא הקדמון במחצית השנייה של ימי הביניים, כאמור לעיל. בה בעת, לצד טענתם בדבר כוחה של הטבילה אל מול החטא הקדמון, הם נמנעו מלהכריע במחלוקות נוספות ששררו בין התיאולוגים שקדמו להם.   

 

בשנים הבאות המשיך להתנהל הוויכוח בסוגיה זו, אם כי בעוצמה פחותה יחסית. בשלב מסויים התרחש מעין היפוך מחודש, כאשר בקרב חוגים פרוטסנטיים שונים - שהולדתם ההיסטורית במהלך של מרטין לותר - ננטש לחלוטין רעיון החטא הקדמון, בעוד שהכנסייה הקתולית המשיכה להחזיק בו (כפי שנוסח בוועידת טרנט). בסופו של דבר, הרעיון הליברלי, לצד התחזקות התרבות המודרנית שייחסה לאדם אחריות על מעשיו, השפיעה גם על הדיון התיאולוגי הקתולי. הגישה השלטת היום בכנסייה הקתולית מדגישה כי לצד אמיתותו הדוגמטית של רעיון החטא הקדמון, האדם הנו בעל בחירה חופשית, והאחריות על הכרעותיו, אם לטוב ואם לרע, מוטלת עליו בלבד. כמובן שהתוצאה, אם לגיהנום ואם לגן עדן, תלויה גם היא בו, ובו בלבד.   

 


המחקר הסוציולוגי ורעיון החטא הקדמון

 

רעיון החטא הקדמון, והאופן שבו התיאולוגים הנוצרים לדורותיהם עיצבו אותו, השפיעו בדרכים שונות על הדיון הסוציולוגי. אחת הטענות הסוציולוגיות המפורסמות ביותר בהקשר זה - אם לא המפורסמת שבהן - הוצגה על ידי הסוציולוג הגרמני מקס ובר. ובר קישר בחיבורו "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם" בין התפיסה הקלוויניסטית של החטא הקדמון (המקבילה פחות או יותר לזו של לותר) לבין הקפיטליזם בעיצובו האמריקני. טענתו היתה כי האמונה הקלוויניסטית (המשתייכת למסגרת הפרוטסטנטית) של מרבית האמריקנים בדבר תלותו המוחלטת של האדם בחסדו של האל למען ישועתו, כוננה תפיסה לפיה הצלחתו ועושרו של האדם הנם סממן לחסדו הישיר של האל, לבחירתו בידי שמיים. האתיקה הפרוטסטנטית - כך כינה זאת ובר - עוצבה בהתאם: האדם מחויב במאמץ בלתי פוסק להשגת הצלחה. התוצאה החברתית היתה מרחיקת לכת: אם ההצלחה הנה סממן לבחירת האל וישועתו, אזי ההצלחה כשלעצמה הופכת למטרה נעלה. ואין הצלחה שהיא רבה מדי. העושר הפך לאידיאל, וככל שעושר גדול יותר, כך הסממן לבחירתו של האל ודאי יותר. מכאן קצרה הדרך לקפיטליזם - לשיטה כלכלית חברתית המקדשת את צבירת העושר, ללא קשר לשאלת הצורך. התזה של ובר זכתה לביקורת מגוונת מצד סוציולוגים והיסטוריונים רבים, אך היא נחשבת עד היום לאחת הפרשנויות המעניינות ביותר בנוגע לקפיטליזם.

 

קישור אחר ועקיף יותר הוצע בין הפרשנות האוגוסטינית לחטא הקדמון ולסוגיית הרצון הכבול של האדם לבין התיאוריה המרקסיסטית ותפיסת התודעה הכוזבת. הרעיון האוגוסטיני שקבע כי לנוכח הנגע של החטא הקדמון יוביל הרצון את האדם בהכרח לבחירה ברע, שימש בעיבוד מחודש אידיאולוגיות מרקסיסטיות שהדגישו את עיקרון התודעה הכוזבת. על פי האידיאולוגיה המרקסיסטית, האדם המשתייך למעמד המנוצל אינו מודע לניצולו, שכן מבנה העל - האידיאולוגיות המעוצבות על ידי המעמד המנצל, השולט באמצעי הייצור - מכונן בו תודעה לפיה המצב הבסיסי בו הוא ממלא את תפקידו כפועל מנוצל הוא המצב הטבעי. זוהי התודעה הכוזבת. לפיכך, האדם המנוצל אכן "רוצה" במצבו, או ליתר דיוק, אינו רוצה לפעול לשינוי מצבו, בתוקף התודעה הכוזבת. כפי שהחטא הקדמון הוא שמעצב את ה"רצון" לחיות כחוטא - ומכאן שאין מדובר ברצון חופשי - כך מבנה העל מעצב את ה"רצון" לחיות כמנוצל, ואת אי הרצון להיאבק בכך.

 

טענה דומה אומצה על ידי אידיאולוגיות פמיניסטיות, במסגרת הדיון בנשים החיות בקהילה פטריארכלית, והסובלות מדיכוי, ושאינן מעוניינות בשינוי מצבן. הטענה הפמיניסטית היתה שמבנה העל הפאטריארכלי מכונן בקרב הנשים תודעה כוזבת לפיה מצבן אינו בעייתי כלל ועיקר, ומכאן חוסר רצון להיאבק בדיכויין. ושוב, גם במקרה זה, כפי שהחטא הקדמון מכוון את רצונו של אדם אל עבר החטא, כך המבנה האידיאולוגי הפטריארכלי מעצב את התודעה הכוזבת של נשים תחת דיכוי, ואת חוסר הרצון שלהן לשנות את מצבן.

 

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
JumpStarter
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as29-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©