אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 לחם
לחם 
 
 התנובה השנתית של חיטה בעולם מגיעה למאות מיליוני טונות
התנובה השנתית של חיטה בעולם מגיעה למאות מיליוני טונות צילום: לע"מ
 
 חיטה, התפרחת היא שיבולת
חיטה, התפרחת היא שיבולת צילום: סי די בנק
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 אנדוספרם
 סובין
 עמילן
 ויטמין
 סוכרת
 תקופת הברונזה
 תקופת הברזל
 כרומוזום
 גן
 אהרן אהרונסון
 דגניים
 אורז
 תירס
 שעורה
 תרבות צמחים
 לחם
 שבעת המינים
 עלה
 תפרחת


תחומים קשורים
 בוטניקה


 
 
 

חיטה


Triticum

הרכב גרגר החיטה |  השימוש בגרגרי החיטה |  איזורי גידול |  תירבות החיטה |  מידע נוסף

חיטה, סוג של צמחים, מן החשובים ביותר לאדם במשפחת הדגניים (Gramineae), הכוללת עוד צמחי מזון חשובים כמו אורז, תירס, שעורה ועוד. בעבור היתה נהוגה חלוקת המשפחה לתת-משפחות, ואז נמנתה החיטה עם הסיסנים (Poaidae); אך חלוקה זו אינה נהוגה עוד.

 

הסוג חיטה מכיל כ-20 מינים. אלה עשבים חד-שנתיים או דו-שנתיים, שאת התרבותיים שבהם מגדלים בכל היבשות, באזורים שבהם גדלים צמחי זרעים. רוב בני האדם אופים את לחמם מקמח חיטה, והתנובה השנתית בעולם מגיעה למאות מיליוני טונות. גרגרי החיטה משמשים כמקור תזונתי עיקרי לאדם כבר אלפי שנים. נזכרת במקרא כראשונה מבין שבעת המינים שבהם נתברכה ארץ ישראל: "ארץ חיטה ושעורה, וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית-שמן ודבש" (דברים ח ח).

החיטה היא צמח עשבוני שגובהו מ-60 עד 150 ס"מ. מערכת השורשים שלה מפותחת פחות מזו של השעורה, ועל כן היא מסוגלת פחות לקלוט מזונות ומים מן הקרקע. העלה מורכב מנדן (צינור העוטף את הגבעול) העוטף את פרקי הקנה, ומטרף (החלק הרחב בעלה) ארוך וצר. במקום המעבר מהנדן לטרף יש לשונית המונעת חדירת רטיבות בין הנדן לגבעול. שתי אוזניות צדדיות קצרות ושעירות בעלה מאפיינות את החיטה.

 

שיבולי חיטה (צילום: סי די בנק)

 

תפרחת החיטה היא שיבולת; ציר השיבולת פחוס ובנוי פרקים-פרקים. לשני צדדיו של הציר יושבות לסירוגין השיבוליות. כל שיבולית היא בת 2-5 פרחים. הפרחים העליונים עקרים. מספר הפרחים הפוריים שונה במינים ובזנים השונים, ומושפע גם מתנאי הגידול. פרח החיטה עטוף בשני מוצים (קליפת הגרגר) – בזנים מסוימים נושא אחד המוצים מלען (זיף בראש השיבולית). האבקת הפרחים עצמית, וחלה בדרך כלל עוד לפני הופעת השיבולת. פרי החיטה הוא גרגר חופשי, פחוס במקצת מהצד.

 


הרכב גרגר החיטה

גרגר חיטה מפותח כהלכה מורכב מאנדוספרם (80-85%), עובר (2-3%) וסובין (13-17%). העובר מכיל כמעט את כל השומן. העובר גם עשיר במינרלים. מרבית התאית והמינרלים נמצאים בקליפת הגרגר (הסובין). השכבות החיצוניות של הגרגר (מהן מפיקים את הסובין) עשירות בחלבון, תאית, ומינרלים.



שיבולי חיטה (צילום: מיכאל חורי)

  

האנדוספרם מורכב בעיקר מגרגרי עמילן עטופים חלבון, המורכב בעיקר מגליאדין ומגלוטנין. במים יוצרים שני החלבונים הנ"ל תערובת הנקראת גלוטן, המקנה לבצק מקמח החיטה את דביקותו וצמיגותו. אחוז מסויים באוכלוסיה אלרגי לגלוטן (מחלת צֶלְיָאק). בגרגירי החיטה מצויים ויטמינים מקבוצת B, אך הם חסרים ויטמינים C ו-D. שומני העובר עשירים בוויטמין E.

 


השימוש בגרגרי החיטה

השימוש העיקרי של גרגרי החיטה הוא הפקת קמח לאפיית לחם. מוצרים נוספים מגרגרי חיטה הם פניני חיטה (בורגול) המשמשים להכנת דייסות, ופתיתי חיטה. משתמשים גם בכמויות גדולות של חיטה לייצור אלכוהול ובירה, להפקת עמילן וגלוטן. הגלוטן משמש להכנת לחם לסובלים מסוכרת, וליצור התבלין מוֹנוֹסוֹדְיוּם גְּלוּטָמָט.

 

קמח מחיטת הדורום (T. durum) המכיל אחוז גבוה של גלוטן, אינו מתאים לאפיית לחם רגיל, אלא למיני מאפה שאינם צריכים תפיחה (פיתות, מצות). שימושו העיקרי הוא לתעשיית אטריות המיוצרות מהסולת הדקה (Semolina) שטוחנים מהגרגרים הזגוגיים והקשים של מין זה. סובין החיטה משמשים להזנת בעלי-חיים. קמח עוברי חיטה מכיל את העוברים יחד עם חלק מהסובין ומצטיין בתכולה גבוהה של חלבון, שומן וויטמין E. מפיקים מן העוברים גם שמן למטרות מיוחדות. קש החיטה משמש להזנת בעלי חיים, וכמו כן כחומר גלם להפקת תאית, לתעשיית קרטון, נייר וסיבית.

 


איזורי גידול

החיטה היא הדגן בעל התפוצה העולמית הרחבה ביותר: היא גדלה בכל אזורי העולם, פרט לאזורים הטרופיים הרטובים. באופן כללי, תנאי הגידול הרצויים ביותר הם תקופה קרירה בזמן הגידול הצמחי, ועונה חמה ויבשה בזמן הבשלת הגרגרים. תנאים אלה שוררים באזורים העיקריים של גידול החיטה והם: מישורי רוסיה הדרומית ואזור הדנובה, האגן הים תיכוני, המישורים במרכז ארצות הברית וקנדה, צפון מערב הודו, צפון סין, ארגנטינה ודרום מזרח אוסטרליה. עיקר גידול החיטה בא"י נעשה באיזור הנגב.

 

גרגרי חיטה (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 


תירבות החיטה

תירבות החיטה התרחש בימי קדם, והיא סיפקה מזון לאדם הקדמון בתקופה הניאוליתית, בתקופת הברונזה ובתקופת הברזל, כדגן העיקרי באזור הים תיכוני. משערים שמקורם של מיני החיטה בעשבי בר בעלי גרגרים גדולים, אשר משכו את האדם הקדמון לאגרם כמזון, ובמרוצת הזמן לזרעם מסביב למקום מושבו.

את מיני החיטה ניתן לחלק לשלוש קבוצות נפרדות, בהתאם למספר הכרומוזומים שהם נושאים: 21-14-7. הבדלים אלה במספרי הכרומוזומים קשורים קשר הדוק בהבדלי אנטומיה, מורפולוגיה, עמידות בפני מחלות, פוריות ואיכות האפייה של הקבוצות השונות.

מקור החיטים בעלות 14 ו-21 כרומוזומים הוא בהכלאות שבין חיטים בעלות 7 כרומוזומים ובין עשבים מקורבים להם. קבוצה דיפלואידית, בעלת גנום A אחד (N=7), כוללת את כל המינים בעלי 7 כרומוזומים בתאי המין. צורת הבר קרויה "בן חיטה", T. aegilopoides, וממנה נוצר הטיפוס התרבותי, חיטה חד-גרגרית – T. monococcum, שהיא הפרימיטיבית ביותר בין דגני התרבות. חיטה זו היתה נפוצה באירופה בתקופה הניאוליתית. יבוליה נמוכים, איכות הקמח שלה גרועה, אך הצמח עמיד ביותר בפני המחלות העיקריות של החיטה, הנגרמות עקב קרה ויובש. ציר השיבולת שביר, השיבולת מתפשקת בזמן ההבשלה, והגרגירים נשארים עטופים. כל צאצאי החיטה החד-גרגירית נושאים את הגנום A.


קבוצה טטרפלואידית, בעלת שני גנומים (N=14). בשלב השני של התהוות החיטה הופיעו מינים בעלי 14 כרומוזומים. מקורם בהכלאות שבין חיטה לדגן בר - שניהם בעלי 7 כרומוזומים. בכל המקרים האמורים היה אחד ההורים בן החיטה או חיטה חד-גרגירית, כי בכל המינים שהתהוו נמצא גנום A. אך טרם זוהה בוודאות עשב הבר ששימש הורה שני, וסיפק גנום B לכל המינים שבקבוצה, פרט ל-T. timopheevi. הוא נמנה, כנראה, על הסוג Agropyrum.

צורתה המקורית של קבוצת החיטים AB היא "חיטת הבר" או "אם החיטה" – T. dicoccoides. את אם החיטה גילה אהרון אהרונסון בצפון הארץ, והיא גדלה בר בגליל העליון, בגליל התחתון, באזור הכרמל, בגלבוע, בשומרון וביהודה. דומה מאד לאם החיטה הזן התרבותי חיטה דו-גרגירית – T. dicoccum, אשר תורבת כבר בימי קדם. שיבוליות של חיטה זו נמצאו בקברות מצריים מהשושלת החמישית, והן זהות כמעט עם צורות מודרניות – חיטה זו היתה הדגן העיקרי של המזרח התיכון עד לתקופה היוונית-רומית.

 

על אם החיטה ותרומתה לגידול החיטה בימינו. ראיון עם פרופ' ציון פחימה מהמכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה. באדיבות - אתר הערוץ האקדמי.

 

פרופ' ציון פחימה, המכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה (צילום: הערוץ האקדמי)

בקבוצת החיטים בעלות 14 כרומוזומים בתאי המין טופחו לראשונה מינים שציר השיבולת שלהם בלתי שבור וגרגיריהם משתחררים בקלות מהמוץ בשעת דישה. החשוב והוותיק בין המינים הללו הוא חיטת דורום (T. durum), אשר הופיעה במאה הראשונה לספירה. זהו מין החיטה השני בחשיבותו בימינו, והוא השולט בחקלאות המסורתית של כל הארצית הים-תיכוניות. כל זני החיטה הקשה יוצרים גרגירים קשים וזגוגיים, שהבשלתם חלה באקלים חם ויבש.

בקבוצת החיטים ההקספלואידית, בעלת 21 כרומוזומים בתאי המין (N=21) מצויים 5 מינים. חיטים אלה הופיעו אחרונות בתהליך האבולוציה, ואחת מהן, החיטה הקשה (או חיטת הלחם), היא בעלת התפוצה הרחבה ביותר, והיחידה הנזרעת בא"י. עד כה לא נתגלה טיפוס בר השייך לקבוצה זו.

חיטה קשה, או חיטת הלחם (T. aestivum vulgare) - מגרגרי חיטה זו טוחנים קמח ממנו נאפה רוב הלחם בעולם. קמח זה עולה בתכונותיו על הקמח של כל שאר מיני החיטה. גם כושר ההנבה עולה על זה של שאר המינים.

בסיכום: בתחילת תרבותם של כל המינים משלוש הקבוצות שתוארו לעיל, נשארו גרגיריהם עטופים בגלומותיהם אחר הדישה, וציר שיבולתם היה שביר (תכונות מועילות להפצת זרעים בתנאי בר). היו אלו מינים עמידים למחלות, ליובש, לחום ולקור, אך בעלי תנובה מוגבלת. ככל שהחקלאות מתקדמת, מבכרים החקלאים מינים (וזנים) פוריים ובעלי תכונות טכנולוגיות רצויות, תוך שמירה על כושר העמידות בפני מחלות ותנאי גידול קשים. אחת המגמות של טיפוח החיטה כיום היא העברת התכונות הרצויות הנ"ל של מיני בר ומיני תרבות פרימיטיביים לזנים עתירי היבול הנפוצים במשק המודרני.  

 

 

 

 


מידע נוסף
חיטה משובחת - גן שנלקח מחיטת בר והושתל בחיטה מתורבתת באמצעות הנדסה גנטית, גרם לקיצור זמן ההבשלה והעשרת גרגרי החיטה בחלבונים, אבץ וברזל. צוות החוקרים הישראלי-אמריקני מקווה כי ניתן יהיה להשתמש בגילוי כדי לשפר את מצב התזונה במדינות עניות. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

חיטה במדבר - בהר עמשא שמדרום להר חברון התגלתה "אם החיטה" - ממנה תורבתה החיטה המשמשת כיום לגידולים חקלאיים. חוקרים מקווים כי כעת ניתן יהיה להשתמש בחיטת הבר, הגדלה באיזורים צחיחים, כדי ליצור זנים עמידים של חיטה תרבותית, שיוכלו לצמוח גם בתנאי יובש. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

לחם וחלב - לחם וחלב הם שני מוצרי יסוד המלווים את התרבות האנושית מזה אלפי שנים. האדם התחיל לחלוב חיות שונות כ-10,000 שנה לפני הספירה ובדיוק באותה עת החלה גם הכנת קמח מחיטה ואפיית לחם. לפניכם עובדות, אירועים ואמונות הקשורים לשני המוצרים שהם בסיס מזונו של האדם כמעט בכל מקום בעולם. פרויקט מיוחד באנציקלופדיה ynet.

לעמוד הפרויקט - לחצו כאן

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
JumpStarter
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as28-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©