אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


חיידקי שחפת בהגדלה מיקרוסקופית
חיידקי שחפת בהגדלה מיקרוסקופית צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
חיידק מפותל: חיידק הכולירה (Vibrio cholerae). תצלום מיקרוסקופ אלקטרונים סורק, בהגדלה פי 2,500
חיידק מפותל: חיידק הכולירה (Vibrio cholerae). תצלום מיקרוסקופ אלקטרונים סורק, בהגדלה פי 2,500 צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 חיים
 נגיף
 מיקרוסקופ
 חלוקת התא
 בקטריולוגיה
 צביעת גרם
 קרומית
 חלבון
 שומנים
 ציטופלסמה
 פרוקריוט
 סוכרים
 המערכת החיסונית
 עששת השיניים
 ריסים
 צמידה
 פליאונטולוגיה
 כחוליות
 חמצן
 אבולוציה
 מוטציה
 אנטיביוטיקה
 אנזים
 טקסונומיה
 גנטיקה ותורשה
 רנ"א
 פוטוסינתזה
 מתן
 מלח
 חומצות ובסיסים
 חילוף חומרים
 אט"פ
 פחמן
 פחמן דו-חמצני
 אקולוגיה
 פירוק
 מארג המזון
 זרחן
 גופרית
 ברזל
 חנקן
 אמוניה
 טפילות
 טמפרטורה
 חד-תאיים
 תרכובת
 מחזור הפחמן
 מחזור החנקן
 אטמוספירה
 עיכול
 תאית
 חומצות שומניות
 חומצה אמינית
 נהורנות
 קטניתאים
 רבייה
 הנצה
 נבג
 דנ"א
 פרוטוזואה
 פלסמיד
 מזיקים
 שחפת
 טיפוס הבטן
 תסיסה
 סלמונלה
 שפכים
 הדברה ביולוגית
 הנדסה גנטית
 אינסולין
 חיידקי קולי
 סוכרת
 לבלב
 פחמימנים
 אורגניזם
 גרעין התא
 אברון
 אווקריוט
 ביומסה


תחומים קשורים
 ביולוגיה
 רפואה ואנטומיה


 
 
 

חיידקים


Bacteria

צורות החיידקים |  אבולוציה |  מיון |  תזונה |  תנאים סביבתיים |  רבייה |  החיידק והאדם |  מידע נוסף

חיידקים, אורגניזמים זעירים, חד-תאיים ופשוטי מבנה.

תאי החיידקים הם פרוקריוטיים, כלומר חסרים גרעין תא ואברונים. משום כך הם קטנים יותר מהתאים האווקריוטיים (תאים בעלי גרעין ואברונים). אולם אין לראות את החיידקים כצורת חיים "פרימיטיבית" שממנה התפתחו הצורות המשוכללות יותר, שכן החיידקים הם גם כיום צורת החיים השכיחה ביותר, הנפוצה ביותר וכנראה גם המסיבית ביותר (במונחי ביומסה) עלי אדמות. כושר הסתגלותם לבתי גידול שונים מדהים, והם מתקיימים גם בסביבות קיצוניות ששום צורת חיים אחרת אינה יכולה להימצא בהם.

אחרי גלגולים רבים, נוהגת הטקסונומיה  (שיטת מיון האורגניזמים) העכשווית לחלק את היצורים הפרוקריוטיים לשתי על-ממלכות (או תחומים): חיידקים, או חיידקים אמיתיים (Bacteria, Eubacteria), וחיידקים ארכאיים (Archaea, Archaebacteria, Archaeobacteria). ההבדלים ביניהן יתוארו להלן. כל שאר היצורים משתייכים לעל-ממלכה אחת, אווקריה.

 


צורות החיידקים

החיידקים הם היצורים הזעירים ביותר בעולמנו המקיימים את כללי הגדרת החיים - בניגוד לנגיפים, אשר אינם עונים להגדרה זו ולמעשה אינם נחשבים ליצורים חיים. גודלם נמדד במיקרונים (אלפיות המילימטר) אחדים, או בעשיריות המיקרון, ואי-אפשר לראותם אלא במיקרוסקופ. עם זאת, הם עשויים להצטבר בגושים: החיידקים מתרבים בדרך כלל בחלוקת תא פשוטה, אך לעתים נשארים התאים צמודים פיסית אחרי חלוקתם.


 

 

חיידק כדורי: סטפילוקוקוס זהוב (Staphylococcus aureus). תצלום מיקרוסקופ אלקטרונים סורק, בהגדלה פי 16,000 (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)


ההבדל הבסיסי בין החיידקים השונים הוא בצורתם. הבקטריולוגיה מבדילה בין שלוש צורות בסיסיות: כדורית, מוֹטית או מפותלת. זהו היסוד החשוב ביותר למיון החיידקים, אך לא היחיד. החיידקים הכדוריים (קוֹקִים) נוטים ליצור גושים; המוטיים, הקרויים גם מתגים (בָּצִילים), עשויים להיערך בשרשראות ארוכות, הקרויות אקטינומיצטים (actinomycetes); והמפותלים, שצורותיהם משתנות בין צורת פסיק לצורת חולץ פקקים, מצויים לרוב ביחידוּת.


 

 

חיידק מתג: Bacillus subtilis. תצלום מיקרוסקופ אלקטרונים סורק, בהגדלה פי 2,000 (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)


אחת הדרכים החשובות להבחין בין חיידקים שונים נקראת צביעת גרם. כמעט תמיד יש צורך להוסיף צבע למצע מכיל חיידקים, על מנת שיהיה אפשר להבחין בהם במיקרוסקופ. בשיטת הצביעה שהמציא הדני הנס כריסטיאן גְרָם (1853 - 1938) נמצא כי שטיפת המצע בכוהל, אחרי הצביעה בכחול ואחריו בוורוד, מסלקת את הצבע הכחול מכמה חיידקים (שנשארים ורודים), אך לא מאחרים. בהמשך התברר כי הסיבה קשורה להבדל במבנה הביוכימי של מעטפת התא, ולפיכך, הבחנה חשובה בין קבוצות חיידקים מבדילה בין גרם-חיוביים (הנעשים כחולים) וגרם-שליליים (הנעשים ורודים).

בחיידקים אמיתיים, כל תא מוקף בקרומית עשויה חלבונים וליפידים (שומנים), שאינה שונה בהרבה מקרומית התא האווקריוטי. קרומית זו עוטפת את הציטופלסמה, החומר הפנים-תאי, ובה מתנהלים אחדים מתהליכי החיים החשובים, כמו הפקת אנרגיה, יצירת חלבונים וקליטת חומרי תזונה מן החוץ. בקרומית מצוי גם חלק מהמידע הגנטי של החיידק. הקרומית מוקפת במעטפת, עשויה ממולקולה אורגנית גדולה בשם פפטידוגליקן. בחיידקי גרם-חיוביים מעטפת זו עבה יחסית, ובגרם-שליליים היא דקה.

 

חיידק אמיתי

 


קרומית חלבונית-ליפידית ומעטפת פפטידוגליקנית מצויות רק בחיידקים אמיתיים, ולא בארכאיים. לאלה האחרונים קרומית שונה לחלוטין מבחינה ביוכימית, ותגובתם על צביעת גרם אינה תלויה איפוא במבנה הקרומית. מבנה התא שבתוך הקרומית מתואר בערך תא פרוקריוטי.

מעבר למעטפת התא, חיידקים רבים מפרישים כמוסה חיצונית או שכבה רירית, כמעטה הגנה חיצוני. הכמוסה עשויה מרב-סוכרים , וממלאת תפקידים שונים בחיידקים שונים. לחלקם היא מספקת מגן או אפשרות חמיקה מפני תאי דם לבנים, ויעילותה היא המעניקה לחיידקים גורמי מחלות את אלימותם. באחרים היא מאפשרת לחיידקים להיצמד אלה לאלה, או למצע כלשהו (כגון חומר השן, בחיידקים הגורמים לעששת). במקרים מסוימים, הכמוסה מקיפה שרשרת או גוש של מספר חיידקים, ולא כל אחד בנפרד, כמו במקרה הרגיל.

חיידקים רבים, בעיקר מבין הכדוריים, מצוידים בשוטונים - מעין "מדחפים" המעניקים להם כושר תנועה: שחייה בתווך נוזלי, או זחילה על פני משטח. יש חיידקים בעלי שוטון יחיד, ולאחרים יש רבים. מנגד, חיידקים רבים מצוידים בריסים המאפשרים להם להיצמד למקומם, או זה לזה בתהליך הצמידה. השוטונים והריסים יוצאים מקרומית התא.

 

 


אבולוציה

לפי הסברה המקובלת, החיידקים הראשונים שצורותיהם הכלליות מוכרות לנו כיום הופיעו כבר לפני שלושה מיליארד שנה, אם כי הפליאונטולוגיה מתקשה בקביעת תאריכים מדויקים, בהתחשב בבעיות הברורות מאליהן הכרוכות בזיהוי מאובנים של חיידקים. הופעת הכחוליות לפני 1.5 מיליארד שנה בערך חוללה תמורה עצומה בעולמנו, משום שרק אז החל להשתחרר לאטמוספירה החמצן שהן מפרישות, והודות לו מתקיימות רוב צורות החיים הידועות לנו, ובכלל זה כמעט כל היצורים האווקריוטיים.

איש אינו יודע לבטח מתי נפרדו החיידקים הארכאיים מהאמיתיים, ומה קדם להם. אחת הסברות היא שהארכאיים הופיעו תחילה (ומכאן שמם), ומהם התפתחו האמיתיים. לפי גישה אחרת, שתי הצורות התפצלו כבר בעידנים קדומים מאוד מצורה אחרת שקדמה להם, ולא נותר לה זכר בימינו.

מכל מקום, האבולוציה של החיידקים לכל צורותיהם היתה ועודה מהירה מאוד, הן בשל הקצב המהיר של רבייתם, הן בשל יכולתם להחליף ביניהם מידע גנטי (כמתואר להלן), והן בשל רגישותם למוטציות. עבדה זו מסבירה את המספר העצום של חיידקים בעולמנו, שמרביתם טרם הוגדרו כהלכה ואף טרם זוהו.

דוגמה מובהקת לקצב האבולוציה של החיידקים מציגה חסינותם העכשווית של רבים מהם לתרופות אנטיביוטיות: אלה הופיעו לראשונה בשנות ה-40 של המאה ה-20, ופעלו ביעילות נגד רוב סוגי החיידקים. אך מאז נפוץ השימוש בהן, בשנות ה-60, החלו סוגים רבים להפגין עמידות בפני אנטיביוטיקה, עד כדי כך שרבות מהתרופות הללו איבדו את יעילותן. בחלק מהמקרים הופיעו מוטציות חסינות, שהשתלטו במהירות על כלל האוכלוסייה של מינים שונים. במקרים אחרים התפתחו מכוח האבולוציה אנזימים בתאי החיידקים, שפועלים לנטרול המרכיב הפעיל של התרופה האנטיביוטית. בין כה וכה, המאבק בין מפתחי התרופות האנטיביוטיות לבין החיידקים הוא מירוץ חימוש אבולוציוני מרתק.

 

 


מיון

היצורים החד-תאיים בכלל, והחיידקים בפרט, מציגים בפני הטקסונומיה בעיות קשות. הואיל ומבנה התא שלהם כה פשוט, קשה להצביע על הבדלים מורפולוגיים מרובים, מעבר למעטים שנזכרו לעיל. זוהי אחת הסיבות העיקריות ל"נדידותיהן" של קבוצות חיידקים שונות מטקסון (קבוצת מיון) למשנהו במרוצת השנים. אך עם פיתוחן של שיטות הגנטיקה בסוף המאה ה-20, החלה הטקסונומיה להסתייע בהן, ומיון החיידקים מסתמך עתה במידה הולכת וגוברת על מידת השוני הגנטי ביניהם. חשיבות מיוחדת נודעת לגן שסימנו 16S rRNA; גן זה מכתיב את המבנה של מולקולת הרנ"א הריבוזומי, המצויה בכל החיידקים. הגם ששיטה זו, מיסודו של הבקטריולוג האמריקאי קרל ווזי (Woese), כרוכה בהנחות שרירותיות מסוימות, היא מספקת תוצאות חשובות שמעמידות סוף סוף את מיון החיידקים על יסודות מוצקים.

ראשית חוכמה, נמצא כי הרנ"א הריבוזומי של החיידקים האמיתיים שונה מזה של החיידקים הארכאיים לא פחות מכפי שהוא שונה מזה של היצורים האווקריוטיים, וזה בסיס ההפרדה לשלוש על-ממלכות. אחת ההבחנות החשובות נוגעת לפוטוסינתזה. תהליך מסובך זה של יצירת סוכרים בעזרת אור שמש מצוי בחלק מהחיידקים האמיתיים, אך כמעט אינו מצוי בארכאיים. הסברה המקובלת כיום היא שהאבולוציה הפיקה אותו בשלב מוקדם מאוד בהתפתחותם של האמיתיים, אלא שחלקם איבדו את היכולת הזאת בהמשך הזמן. באותם ארכאים מעטים שיש להם פוטוסינתזה, התהליך מתנהל בדרך שונה לגמרי, שאינה כוללת כלורופיל כלל, ומכאן שהאבולוציה שלו היתה אחרת.

מתחת לרמה זו, החלוקה עדיין בעייתית ביותר. לפי אחת השיטות, על-ממלכת החיידקים האמיתיים נחלקת לשתי ממלכות: חיידקים (Bacteria) וכחוליות (Cyanobacteria). חוקרים אחרים דוגלים בשיטות אחרות, ורואים, לדוגמה, את הכחוליות כמערכה בממלכת החיידקים האמיתיים, המשתייכת (לצד החיידקים הארכאיים) לעל-ממלכה יחידה, פרוקריה (Prokarya). ויש עוד גישות. בהתאם לגישה, מספר מערכותיהם של החיידקים האמיתיים נע בין 8 ל-14.

מיון החיידקים הארכאיים אינו מחלק אותם לממלכות או למערכות - כמות הידע אינה מספקת עדיין - אלא רק מבדיל בין כמה קבוצות לפי סביבת המחיה: חיידקים מסנתזי מתן, חיידקים אוהבי מלחים, וחיידקים אוהבי חום וחומציות. אך גם כאן יש גישות שונות.

 

 


תזונה

כל החיידקים זקוקים לאספקה רצופה של חומרים מסוימים לצורכי חילוף החומרים שלהם, וכן לאנרגיה. הדרכים שבהן משיגים החיידקים את הדרוש להם שונות במידה קיצונית מקבוצה לקבוצה.

אשר לאנרגיה, יש חיידקים המקבלים אותה מאור השמש בתהליך הפוטוסינתזה (אלה נקראים חיידקים פוטוטרופיים). חיידקים אחרים מפיקים אנרגיה מתגובות כימיות עם חומרים אורגניים או אי-אורגניים (אלה נקראים חיידקים כֶּמוֹטרופיים). גם כאן אפשר להבחין בין המסוגלים להפיק אנרגיה בתגובות רבות ושונות, לבין המוגבלים למספר מצומצם. ברוב המקרים, החיידקים צוברים את האנרגיה שהפיקו במולקולות אט"פ נוחות לניצול.

כל החיידקים, ככל האורגניזמים, זקוקים לפחמן, אך יש להבדיל בין המשיגים אותו ממקורות אי-אורגניים (בעיקר פחמן דו-חמצני), לבין המשיגים אותו ממקורות אורגניים. הראשונים נקראים אוֹטוֹטְרוֹפִיים, או יצרנים ראשוניים בלשון האקולוגים, והאחרונים - הֶטֶרוֹטרוֹפִיים. בקבוצה אחרונה זו, יש הבדלים חשובים בין המסוגלים להפיק פחמן אורגני לצורכיהם ממקורות רבים ושונים, לבין המסוגלים להפיקו בדרך אחת בלבד, או בדרכים ספורות. החיידקים המפיקים מזון ממקורות אורגניים הם משתתפים פעילים וחשובים בתהליך הפירוק, שבו הופכות תרכובות אורגניות מורכבות לפשוטות יותר ולאי-אורגניות, ולכן הם חיוניים למארג המזון הסביבתי.

עוד כמה יסודות חשובים נחוצים לחיידקים, וביניהם זרחן, גופרית, ברזל וחנקן, וכן יסודות קורט רבים (יסודות הנחוצים בכמות זעירה). ושוב, לא כולם מפיקים את היסודות האלה, ומשלבים אותם בתרכובות הדרושות להם, בדרכים זהות. לדוגמה, יש הבדל חשוב בין החיידקים מקבעי החנקן שקולטים חנקן אטמוספירי (N2) ומשלבים אותו בתרכובות אורגניות, שהם מיעוט, לבין הרוב המקבל את החנקן הדרוש מאמוניה (NH3) או מתרכובות אי-אורגניות ואורגניות אחרות. במה שנוגע לחמצן, ראו להלן.

 


תנאים סביבתיים

החיידקים בכלל מפגינים כושר הסתגלות שאין כדוגמתו בטבע לתנאי סביבה שונים ומשונים, אם כי קבוצותיהם השונות מותאמות למערכות מסוימות של תנאים וסובלות בתנאים אחרים, שנוחים דווקא לקבוצות אחרות.

הבחנה מרכזית היא בין חיידקים אירוביים ואנאירוביים. הראשונים (שהם כנראה המיעוט) מסוגלים להתקיים רק בסביבה שיש בה
חמצן זמין בצורה המולקולרית O2, ואילו האחרונים אינם זקוקים לו, וחלקם אף אינם יכולים להתקיים בנוכחותו. ההבדל החשוב בין החיידקים האירוביים והאנאירוביים אינו נעוץ דווקא בצורך בחמצן לחילוף החומרים, אלא בעובדה שבצורות מסוימות, החמצן הוא רעל חריף; למשל, היון ההידרוקסילי OH- והמימן העל-חמצני H2O2 מזיקים לתא החי. החיידקים האירוביים מסוגלים לייצר את האנזים קָטָלָז, הממיר את החמצן לצורה לא-מזיקה מבחינתם, והאנאירוביים אינם מסוגלים להפיקו. עם זאת, כאמור, ישנם חיידקים אנאירוביים המסוגלים להתקיים בנוכחות חמצן, גם אם אינם זקוקים לו: אלה נקראים חיידקים אנאירוביים פקולטטיביים.

כמה חיידקים הם טפילים בתאיהם של יצורים אקווריוטיים או אף בחיידקים אחרים, ומקבלים מהם את תזונתם ואת האנרגיה שלהם. אחרים מתקיימים בטבע במצב חופשי. חיידקים רבים חיים בסימביוזה הכרחית עם חיידקים בני מינים אחרים, ובמצב זה הם מספקים אלה לאלה את הדרוש לכל אחד מהם.

במה שנוגע לטמפרטורה, רוב החיידקים מתקיימים היטב בטמפרטורות הנוחות לאדם, אולם חלקם משגשגים רק בטמפרטורות נמוכות יחסית - בעיקר חיידקי קרקע, שמקצתם אינם מתקשים לחיות בקרח - ואחרים מתקיימים רק בטמפרטורות גבוהות יחסית, כגון התרמופיליים השוכנים במעיינות חמים, ו"קופאים מקור" אם מניחים אותם בטמפרטורה שמתחת ל-500 צלזיוס. בשנות ה-80, כאשר נתגלו ריכוזי החיים המרתקים במעמקי האוקיינוסים, סביב סדקים בקרקעית שפולטים מים חמים ועשירים בחומרי תזונה, נמצאו בהם חיידקים שהתנאים האופטימליים לקיומם כוללים טמפרטורה של ˚80 עד ˚110.

רוב החיידקים מתקיימים בתנאי חומציות נייטרליים - רמת pH בין 5 ל-8 - אך חלקם זקוקים לרמה גבוהה של חומציות או של בסיסיות. והוא הדין ברמת המליחות: רוב החיידקים מתקיימים במים שריכוז המלחים בהם נמוך, אך חלקם (ההָלופיליים) זקוקים לריכוזים גבוהים של מלחים.

בדרך כלל, החיידקים המתקיימים בתנאי סביבה קיצוניים שכאלה הם ארכאיים, בעוד שהחיידקים האמיתיים מתקיימים בתנאים "סבירים" יותר, לפי מושגינו. אך יש יוצאים מן הכלל רבים, בשני הכיוונים.

החיידקים הם הסתגלניים מכל היצורים החיים, ואפשר למוצאם בכל בית גידול אפשרי. למרות הגודל הזעיר של כל אחד מהם, יחדיו הם ממלאים תפקידים מרכזיים בבתי גידולם השונים, כיצרנים ראשוניים, כמפרקים וכמזון ליצורים אחרים - חיידקים, חד-תאיים אחרים ויצורים גדולים יותר. אין כמעט חומר טבעי שאין חיידק כלשהו המסוגל לפרקו ולשלב את מרכיביו בתרכובות אחרות.

חיידקים ממלאים תפקיד מרכזי במחזור הפחמן ובמחזור החנקן. לדוגמה, מעריכים כי 80% מהגז מתן באטמוספירה מקורם בחיידקים, המייצרים אותו בין היתר באחד מ"בתי הגידול" החשובים ביותר לשאר היצורים - מערכות העיכול של בעלי חיים רב-תאיים שונים, והאדם ביניהם. בסביבות אלה הם ממלאים תפקיד חיוני כמפרקי חומרים שהאדם (למשל) אינו מסוגל לעכל אותם בעצמו, תוך המרתם לחומרים שמערכת העיכול האנושית מסוגלת לקלוט. הדבר בולט במיוחד אצל בעלי החיים אוכלי העשב, למשל פרות. בהֶמסֵס, הגדולה בארבע הקיבות של מעלי הגרה, שוכנים חיידקים העוסקים בפירוק תאית ובהפיכתה לחומצות שומניות ולחומצות אמיניות החיוניות לגוף; ערכו התזונתי של עשב נמוך ביותר ליצורים שאינם מסוגלים לפרק תאית, ומשום כך הסימביוזה הזו כה חיונית.

זוהי דוגמה מובהקת, אך בפירוש לא יחידה, לסימביוזה בין חיידקים לבין רב-תאיים. דוגמה אחרת מספקים החיידקים הנהורניים (פולטי-האור) שחיים במושבות באיברים מיוחדים לכך בגופם של יצורים שונים, כמו כמה דגי מעמקים. דוגמה נוספת: לצמחים מסוימים, בעיקר קטניות, יש בשורשיהם גופים מיוחדים למשכנם של חיידקים מקבעי חנקן.

 

 


רבייה

כאמור, שיטת הרבייה הרגילה בחיידקים היא ביסודו של דבר חלוקת תא פשוטה. נפח התא גדל, עד שהוא נחצה לשני תאים זהים שממשיכים לגדול עד לממדיו הרגילים של תא החיידק.

אולם יש דרכים נוספות. ההנצה, המצויה גם בכמה רב-תאיים, היא הופעת "ניצן" באחד מקצות התא ההורה. הניצן הולך וגדל, בלא שישתנה גודל התא האב, עד שהוא מגיע לגודל הדרוש ומתנתק. לעתים מתרחשת ההנצה לא בצמוד לתא ההורה אלא בקצה שלוחה ארוכה היוצאת ממנו, ששמה פרוסתקה (prostheca).

דרך נוספת היא הנבגה (sporulation). סוגים מסוימים של חיידקים מסוגלים ליצור נבגים (הקרויים ציסטות או אֶנדוֹספּוֹרים) בתנאים של מחסור במשאבים. נבגים אלה הם מעין חיידקים "מוקפאים," שאין בהם פעילות של חילוף חומרים. הם עמידים בתנאים קיצוניים של יובש, טמפרטורה, קרינה ועוד, ומסוגלים להתקיים זמן רב מאוד במצב זה, עד שתנאי הסביבה משתנים ומאפשרים להם להפוך לתאים חיידקיים רגילים. ההבדל בין שני סוגי הנבגים מתבטא בכך שהאנדוספור נוצר בתוך התא החי ונשאר אחרי מותו, ואילו הציסטה היא מעטה שנוצר סביב התאים הבנים אחרי החלוקה.

בכל דרכי הרבייה, לרוב זהים התאים הבנים לתאים ההורים מבחינה גנטית; אך לעתים ייתכנו חילופי מידע גנטי בין חיידקים, בכמה דרכים. האחת היא קליטת קטע דנ"א שצף חופשי בתווך שבו מצויים החיידקים. דרך אחרת מתגלה כאשר נגיף תוקף-חיידקים (בקטריופג) פולש לתא החיידק כשהוא נושא עמו מידע גנטי שנלקח מחיידק אחר. ולבסוף, כמו בפרוטוזואות, תיתכן צמידה - היצמדות פיסית של שני תאים והעברת פלסמידים של דנ"א מזה לזה.

 


החיידק והאדם

אנו מורגלים לחשוב על החיידקים כמזיקים גורמי מחלות, ואמנם רבות מהמחלות המדאיגות אותנו ביותר מקורן בחיידקים, כמתואר בערך בקטריולוגיה. אבל חשוב לציין כי (א) רוב החיידקים אינם מזיקים כלל לאדם, ו(ב) חיידקים רבים מועילים לאדם וליצורים אחרים בדרכים רבות ושונות, שחלקן תוארו לעיל.

לדוגמה, חדירת חיידקים מסוימים לחלב פרה מסוכנת לאדם, ועלולה להפיץ מחלות כמו שחפת או טיפואיד. מאידך גיסא, חיידקי תסיסה מסוימים ממירים חלב למוצרים כמו גבינה, לבן ויוגורט, שייצורם אינו אפשרי בלי החיידקים האלה. בדומה לכך, חדירתם של חיידקים מפרישי רעלנים לסוגי מזון אחרים יכולה להיות מסוכנת מאוד (סלמונלה, בוטולינום), ואילו ייצורם של מזונות אחרים (ירקות כבושים למשל) אינו אפשרי בלי חיידקים.

לחיידקים עוד שימושים תעשייתיים, כגון במיצוי מינרלים מעפרות דלות, אבל עיקר ניצולם בידי האדם מתבטא בתחום ההגנה על הסביבה. מפעלי טיהור שפכים מסתייעים בחיידקים לפירוק מוצרי פסולת רבים (לא רק אורגניים) ולניטרול חלק מן החומרים הרעילים שמגיעים אליהם. חיידקים ממלאים תפקיד חשוב בגישה הביולוגית להדברת מזיקים - הפצת אויבים טבעיים של היצורים השונים הפוגעים בצמחי מזון ותעשייה. לבסוף, חיידקים אחדים ממלאים תפקיד מרכזי בשיטות ההנדסה הגנטית החדישות. "השתלת" גנים מסוימים בתא החיידקי יכולה להניע אותו לייצר את החלבונים שאותם גנים אחראים להם, ואלה נאספים ממכלי גידול החיידקים והופכים לתרופות ולחומרים נחוצים אחרים. הדוגמה המפורסמת ביותר היא ייצור אינסולין על ידי חיידקי אשריכיה קולי, שהחליף כמעט כליל את השיטה המסורתית לייצורה של תרופה חיונית זו לסוכרת - הפקה מהלבלב של בעלי חיים, כמו כלבים וחזירים. כדוגמה נוספת, המחקר עוסק כיום בפיתוח חיידקים מפרקי פחמימנים לפיזור בים במקרה של זיהום בנפט, וכבר הושגו תוצאות מבטיחות.

 

 


מידע נוסף

 

דילמת האסיר של החיידקים - לחוצים? מרגישים שעליכם לקבל החלטות הרות גורל בפרקי זמן קצרים? רק דעו שלא מדובר בקללה שנחתה על האדם בשל תבונתו הרבה. גם חיידקים נדרשים לקבל החלטות גורליות בזמן קצוב. פרופ' אשל בן-יעקב חושף כיצד הם עושים זאת וכיצד ניתן להחיל על התהליך את עקרונות תורת המשחקים. כתבה מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן

 

חיידקים - נגיד שאתם יושבים לכם עכשיו לבד מול המחשב וקוראים את מה שכתוב כאן. האם אתם בטוחים במאה אחוז שאתם באמת לבד? תעיפו רגע מבט מסביב, אולי יש עוד מישהו לידכם? לא? ובכן, יש ויש! אתם רק לא יכולים לראות אותו בעיניים. ולמעשה לא מדובר במישהו אחד בודד אלא בהמונים. כתבה לילדים מתוך "מזה?"

לכתבה המלאה - לחצו כאן

 

תאים מלאכותיים ישנו את העולם - גילוי התא המלאכותי שהסעיר את עולם המדע הוא הצעד הראשון ביצירת חיידקים מהונדסים גנטית שיוכלו לייצר אנטיביוטיקות מדויקות, לשמש כמחשבים זעירים ולזרום במערכת הדם כמו צוללות חכמות. אבל זהירות! שימוש לא נכון בהם עלול להכחיד את החיים על פני האדמה. כתבה מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.  

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©